ביקור במושבת הנשרים

הגובה הוא 420 מטר, כל האזור שטוח כשולחן, ובכל זאת התצפית היא שם המשחק - טוב הרבה יותר ממשחקים אחרים שמבוגרים משחקים בגולן. המקום הוא גבעה חרוטית מבזלת, תקועה באמצע שטח אש. קרוב מאוד לשם, בנחל גמלא, מקננים במצוק עשרות נשרים, ומכאן השם - כיפת הנשרים. אפשר לראות מכאן את כל מרכז הגולן ואת הנחלים הקורעים אותו בדרכם לבטיחה, היא בקעת בית-ציידא. מדרום נראה הגולן מסתער אל תוך הכינרת, וכשמסתכלים אל מעבר לירדן רואים ביום רגיל את הגלבוע וצפון השומרון, את הכרמל, את כל הגליל התחתון והעליון, ומצפון נראים הרי הלבנון, החרמון והרי הגעש של הגולן.

סביבת הגבעה היום היא שטח אש (ביקור במקום - רק בתיאום מראש). מדרונה מופצץ, חרוך, מבוקע ומלא באשפה צבאית - זווילים, ארגזים וקרעי מתכת מעוקמים של פצצות. אבל יום אחד יתגשם חזון וכיתתו חרבותיהם לאתים וחניתותיהם למזמרות, ואז יישלחו ילדי תנועות-הנוער לאסוף את כל שברי המתכת, כדי לעשות מהם פסלים סביבתיים, וכל הארגזים והקרטונים יישלחו למדורות הקומזיצים, שסביבן יספרו איך פעם היו בגולן מלחמות. אז גם יוכלו לראות את עצי אלון-התבור הגדולים שעל המדרון המזרחי של הגבעה, את שרידי הבית ההרוס, שמשולבות בו אבנים עתיקות, ובעיקר יוכלו לראות שכל הסביבה המזרחית והדרומית של כיפת הנשרים היא שדות של דולמנים.

דולמנים הם שולחנות אבן קדומים שלפני כ-4,000 שנה היו קברים לבני תרבות עלומים, שלא כתבו ולא הותירו אחריהם שום הסבר לתופעה. דולמנים, אגב, בתבניות דומות, מפוזרים בכל אירופה ומערב אסיה בקשת, שקצה האחד שלה באירלנד והשני באיראן. פירוש השם דולמן בקלטית - שולחן אבן. עוד סיפור אחד יש על המקום. על מדרונה המערבי של הגבעה חפורה תעלת ההטייה הסורית. כוונת הסורים לפני מלחמת ששת הימים היתה למנוע את מי החצבני והבניאס מן הירדן, כדי לייבש את ישראל. הם התכוונו להטות את זרימת הנחלים האלה דרך הגולן אל הירמוך, ולאגום באלמוחיבה אשר בירדן. כמויות המים הענקיות יועדו להשקייה ולשתייה בירדן ובסוריה.

השנים שקדמו למלחמת ששת הימים היו שנים של קרבות על המים בין צה"ל וצבא סוריה. את הקטע הזה, החשוף וגלוי לעיני צה"ל, החלו הסורים להכשיר באוגוסט 1966. הם לא הודאגו מתגובת האש של צהל, בהנחה שלא יישלחו מטוסים להפציץ את ציוד החפירה, מחשש הסלמה בגזרה, שבה היה לסורים יתרון גובה טופוגרפי ברור. מאידך, התעלה נכרתה לכאורה מחוץ לטווח הפגיעה של נשק קרקע. ההפתעה העצומה היתה שבתקרית באוגוסט 1966, כשהסורים ירו על טרקטור ישראלי מעמדתם במוצב א-דיכה (היום בפארק הירדן9, צלפו טנקים של צה"ל ממרחק 11 ק"מ ופגעו בציוד ההנדסי הכבד בתוואי ההטייה, שלמותר לציין כי מעולם לא הושלמה.

איפה זה

לפני הכל, אזהרה: כיפת הנשרים נמצאת בלב שטח אש פעיל, ואוי למי שנכנס למקום ביום חול, ללא תיאום. זו סכנת מוות אמיתית! לכיפת הנשרים מגיעים בדרך עפר החוצה את שטחי האש. הדרך מסתעפת מציר המפלים - כביש 808, כ-2.5 ק"מ מצפון לכניסה לאתר גמלא.

עוד בסביבה

אתר גמלא, שמאשימים אותה על לא עוול בכפה כי היא מצדה של הגולן; הנחלים משושים, זוויתן ויהודיה מלאים במים; דגים באחת ממסעדות הכנרת; פארק הירדן; בקעת בית ציידא.

טריוויה

עבר זמן עד שהנשר חדר לתודעת הציבור ולשפת הדיבור בדמותו האמיתית. בירה נשר יצרה תווית על בקבוקיה ובהן צויר עיט. הנשר הרומי הוא עיט, גם הנשר על סמל ארצות הברית הוא עיט, והסרט "הנשרים פשטו עם שחר" הוא תרגום קלוקל של השם באנגלית, שאין בו זנב של נשר. בקיצור, Eagle הוא עיט, שזה עוף דורס שעט על טרפו מן המרומים וקוטל אותו בלחיצה מחרידה בטופריו. נשר, לעומתו (Vulture באנגלית), הוא עוף גדול שזולל רק נבלות, כי אין לו שום אבר בגופו העצום - כשלושה וחצי מטר מוטת כנפיו!! - אשר באמצעותו הוא יכול להפוך את טרפו לז"ל. היות שהנשר הוא אוכל פגרים למהדרין, כלומר תוחב את ראשו וצווארו אל כרסיהן הנפוחים של נבלות השוכבות בשטח, חלילה אם תדבק אל נוצותיו התועבה הטעימה שלו. אשר על כן, ראשו וצווארו חשופים מנוצות.

הנשרים מקננים במושבה די צפופה, ושיחות הערב של החברים בה נשמעות כמו פטפוט של זקנות טרחניות. הם יוצאים יחד לחיפוש אחרי אוכל, והיה אם נשר אחד מצא פרה ז"ל או שועל מנוח, מיד הוא צולל, הנשרים הקרובים לו בשמים נכנסים למסלול הנמכה באותו כיוון, וכך נוחתת להקה שלמה על גוש חלבון מרקיב אחד, מה שמספק לכולם הזדמנות לריב ולצרוח כאילו ארגון האמהות הפולניות יבוא כדי לקחת מהם את הצעצועים אם לא יגמרו את האוכל עד הפירור האחרון.