מצפה כליל: ארץ זבת יפן ודבש
אבי אתגר נוסע לכליל בעקבות שמועה על יפנית מסתורית, וישראלי שמבשל זכרונות מן המזרח. בדרך הוא טועם חומוס ודבש. מסע גסטרונומי מרתק
זה התחיל בזה, שהשמועה אמרה, שאת האוכל היפאני המרתק ביותר שניתן לאכול היום בישראל חוץ מסושיסאשימי, אוכלים לאו דווקא במסעדה יפאנית, גם לא בסושי בר, מסתבר שגם לא בעיר בכלל, אלא בכפר. בכליל, כליל שבגליל, שמעתם?
ובכן השמועה מספרת על גברת יפאנית אחת, מסתורית, שמתגוררת עם משפחתה בכליל ולמחייתה היא מבשלת בביתו של המזמין, ארוחות ערב מן המטבח היפאני המסורתי.
חלקה השני של השמועה עוסק בבחור ישראלי שהתגלגל ברחבי העולם, ובפינותיו הנידחות ביותר, כך מספרים, אסף אל חיקו הגסטרונומי טעמים וריחות לא נודעים. וכאן בכליל, מכל המקומות בעולם, הוא רוקח אותם לארוחות אקזוטיות שהוא מגיש למי שמזמין. נשמע מעניין? ועוד איך! שווה נסיעה? שווה.
אחד היישובים היפים בישראל, כליל. כארבעים משפחות בנו כאן בית, ארבעים נחלות כפי שיושבי המקום נוהגים לומר. ואף שהנחלות האלה בנויות עשרה דונם (לפחות) כל אחת, אין כאן בנייה מנקרת עיניים, אלא צניעות וטעם טוב בדרך כלל. עושה רושם שלא מעט מחשבה ודמיון הושקעו כדי לשלב את מה שנבנה, עם מה שראוי לשמר. היות ורוב החשמל בכליל מגיע ממקורות סולריים, הרי שלא רואים גם קווי מתח גבוה בכלל. יש מקומות בהם קשה אף להבחין מרחוק בבתים, כאילו שהוסתרו בשולי הגבעות ובקפלי הקרקע.
גם המיקום הנפלא. הקרבה לים התיכון - רק 20 דקות נסיעה מאכזיב ועכו וראש הנקרה - ולכפר ורדים, למונפורט, לנחל בצת, למערת קשת, לנחל יחיעם ולמצודת יחיעם, הופכים את כליל למקום מבוקש שתרבות האירוח משגשגת בו.
