שתף קטע נבחר

2 איים גדולים ו-50 קטנטנים

האיים הקטנים אינם מיושבים

קבוצת איי זנזיבר נמצאת באוקיאנוס ההודי, ממזרח לחופה של טנזניה שבאפריקה המזרחית. היא ממוקמת מעט מדרום לקו המשווה, בין קווי הרוחב 4.5 ו–7 דרום וקווי האורך 39 ו–40 מערב.
הארכיפלג מורכב משני איים מרכזיים, אונגוג'ה ופמבה, וכ-50 איים קטנים ולא מיושבים.
ברוב האיים, מוקפים החופים בשוניות אלמוגים היוצרות לגונות. חלק מהחופים הם חוליים וצומחים בהם עצי דקל. בחופים אחרים, בעיקר במפרצים ובמקומות אחרים המוגנים מהים הפתוח, נמצאות ביצות של עצי מנגרוב.
האי אונגוג'ה (המכונה גם האי זנזיבר) הוא המרכזי בקבוצה. אורכו 83 ק"מ ורוחבו המקסימלי 30 ק"מ. האי מופרד מהיבשת על ידי תעלת זנזיבר, והוא רחוק כ- 76 ק"מ מדאר-א-סלאם שבטנזניה. האזור המאוכלס ביותר באי הוא העיר זנזיבר, בה חיים 40אחוז מהתושבים. הכפרים ברחבי האי מחוברים ביניהם בכבישים סלולים, כשדרכי עפר מובילות לאזורים מרוחקים יותר. שדה תעופה קטן משרת את האי, שבשנת 1993 חיו בו כ-445,000 איש.
אונגוג'ה הוא מעין זרוע של היבשת, ועומקה של התעלה המפרידה ביניהם לא עולה על 70 מטרים. פניו של האי שטוחות (גובהה של הנקודה הגבוהה ביותר הוא כ–100 מטרים מעל פני הים), ורובו מישורים רחבי ידיים. באזורים המזרחיים ישנו ריכוז של קרקע אלמוגית – שרידים של שוניות מלפני אלפי שנים – המכונים 'אוונדה'. קרקע סלעית ולא-פוריה זו מכוסה רק במעט צמחייה. באזורים המרכזיים והמערביים הקרקע היא גירית ופוריה יותר.
בניגוד לאחיו הגדול, פמבה הוא אי אמיתי; בינו לבין חופי טנזניה מפריד ים בעומק של יותר מ–1,000 מטר. גם פניו של אי זה שטוחות, אבל הוא מעט "פראי" יותר. הכביש המרכזי סלול על תוואי פרשת המים, לאורך 'עמוד השדרה' של האי, דרך חורש עשיר המשקיף על עמקים ירוקים מלאים בדקלים ועצי ציפורן. רוב הקרקע של האי היא אדמת גיר פורה ביותר. כאן החקלאות מפותחת יותר מאשר באונגוג'ה, ובני האי מתגאים ב–80 אחוז מתפוקת הציפורן בזנזיבר ובמזקקה המודרנית היחידה בעולם לשמן ציפורן.

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
חלק מהחופים הם חוליים וצומחים בהם עצי דקל
הכפרים מחוברים בכבישים סלולים, כשדרכי עפר מובילות לאזורים מרוחקים
מומלצים