כסף בכדורגל הישראלי: מתחת לקו האדום

שנה אחת הספיקה לגד זאבי. האימפריה העיסקית של היזם המסתורי מחיפה נכנסה בקיץ שעבר לבית"ר ירושלים. מה שהתחיל בטקס פתיחת עונה ראוותני, עם מופע זיקוקים ואלפי אוהדים, מסתיים עכשיו במכירת חיסול. זאבי יצא לרחוב הספורטיבי עם יותר משמץ של ביטחון, וחזר בזנב מקופל בין הרגליים. הסאגה של זאבי בכדורגל התחילה דווקא כרומן של קיץ. הוא שם מיליונים על הרולטה בצבע שחור-צהוב, והקבוצה השכונתית-משהו קיבלה הנהלה חדשה ומתוכנתת. גם כוכבים, בראשם ג'ובאני רוסו, הגיעו בכסף גדול. התקוות המריאו.

מחפש שלט יציאה

הוא אף מינה את בתו, מיכל, לסמנכ"לית השיווק של הקבוצה. זאבי חלם אולי לשבת ביציע הכבוד של איצטדיון סן-סירו במילאנו ולהתחכך עם סילביו ברלוסוקני, ראש ממשלת איטליה והבעלים של מילאן. בפועל הוא הרגיש את הנשיפות של האוהדים המיתולוגיים מירושלים: דוד פצע ודוד עראק. מיכל זאבי ניגבה את הדמעות ביציע. לא נעים. זאבי ראה בעיניים כלות איך הוא מפסיד את כספו. ההשקעה בבית"ר הצטרפה למטר האכזבות העיסקיות שנחל בשנה האחרונה, ועכשיו הוא רק מחפש את שלט היציאה ממגרש הכדורגל.

מנוף בלי רווח

הסיפור של זאבי חשף את הבור הגדול שמחכה לאנשי עסקים הנכנסים לכדורגל הישראלי. אלה, בדרך-כלל אוהדים אמנם, מחפשים לגרוף באמצעות הקבוצה פרסום שיוכל למנף את עסקיהם. השנה הם גילו שהחשיפה לזרקורים עשויה להיות מסוכנת. עד העשור האחרון היו קבוצות הכדורגל בארץ שייכות למרכזי ספורט: הפועל, מכבי ובית"ר. קשה להאמין, אבל הקבוצות עדיין מוגדרות כמלכ"רים - מוסדות ללא כוונת-רווח. למרות זאת, בשנים האחרונות חלק גדול מקבוצות ליגת העל עברו לבעלות אנשי עסקים. למרות שהכוונה השתנתה, רווח הם לא רואים מזה.

שובו של הרייטינג

למה נכנסו אנשי העסקים לענף? בעיקר מפני שהכדורגל בעולם התקדם במהירות ופתח הזדמנויות לרווחי-עתק. אחרי מונדיאל הנפל באיטליה 90', הגיע מונדיאל 94' בארה"ב והחזיר את אהבת המשחק והרייטינג. מועדונים רבים באירופה גייסו כספים בבורסות. ערך מניות מועדונים בבריטניה נאמד בסוף שנת 2000 ב-2.2 מיליארד דולר. מנצ'סטר-יונייטד, המועדון היקר בעולם, היה שווה בסוף אותה שנה כ-900 מיליון דולר. גבוה מהרבה משוויה של רומא (300 מיליון דולר) ולאציו (כ-140 מיליון דולר) האיטלקיות. אייאקס היתה שווה 110 מיליון דולר.

כמה עולה קבוצה?

לכל אוהד יש שני חלומות בסיסיים: לכבוש שער ניצחון ולרוץ לקהל באקסטזה ולקנות את הקבוצה, ולהחליט מי יהיו השחקנים ומי המאמן. החלום השני קל יותר להגשמה. אם יש בידיכם כמה מיליוני דולרים הם יעניקו לכם כרטיס כניסה אפילו לקבוצות בליגת העל. בעיקרון, תגלו שרוב בעלי הקבוצות כיום די פתוחים לשותפים. לא פעם הם אומרים שאם יבוא מישהו ויזרים כספים, הם מאוד ישמחו. תצטרכו לשכנע אותם שיש לכם יכולת להציב את אותם כמה מיליונים ולעמוד בהזרמה כמעט-תמידית של כסף לצרכים השוטפים.

כמו קבוצת תחתית בסקוטלנד

הקבוצות בישראל לא שוות הרבה. לפי מחקר שערכו פרופ' אלי אמיר מאוניברסיטת תל-אביב וד"ר גלעד ליבנה מביה"ס למינהל עסקים של לונדון, תקציבה של קבוצת צמרת בישראל היה מדרג אותה במרכז הליגה השנייה באנגליה, או בתחתית הליגה הראשונה של סקוטלנד. דן-אנד-ברדסטריט העריך את תקציב בית"ר ירושלים לעונה החולפת ב-60 מיליון שקל, הרבה יותר מכל קבוצה אחרת בארץ, אבל כמו חברה מסחרית קטנה עד בינונית. השווי של בית"ר, לפי הערכות אחרונות, מגיע במקרה הטוב לכמה מיליוני דולרים. כסף קטן במונחים של אנשי עסקים.

האופציה הזולה

אפשר גם בזול יותר. הפועל באר-שבע עלתה לליגת העל אחרי כמה שנים קשות בליגה הלאומית. יש לה מאגר אוהדים גדול, היא מרכזת עניין רב בדרום וברשותה שחקן כשרוני כמו אליניב ברדה שערכו עשוי לעלות בשנים הקרובות. באר-שבע שייכת לאלי זינו. בשנתיים האחרונות הוא ביקש 20 מיליון שקל על הקבוצה, אבל המחיר כלל 50% מכרטיס השחקן של יוסי בניון, שגדל בקבוצה ומשחק כיום במכבי חיפה. סביר שזינו יבקש היום הרבה יותר מ-20 מיליון, כי ערכו של בניון עולה ועולה, וגם באר-שבע כבר בליגה הראשונה. את ברדה מעריך זינו לפחות ב-1.5 מיליון דולר. גם מכבי נתניה מאוד אטרקטיבית לרכישה.

מאיפה יכולים לבוא הרווחים?

הבעיה שהקבוצות בארץ מתגלות כהשקעה כלכלית גרועה. משכורות השחקנים גבוהות, ההכנסות מכרטיסים נמוכות יחסית, כי הקהל בישראל מפונק ומגיע בהמוניו רק למשחקים גדולים. גם ההכנסות מהשידורים, הספונסרים, והתמיכה מהטוטו ומהעיריות בד"כ לא מאזנות את העלות השוטפת. קבוצה שנמצאת בין ארבע הראשונות בליגה יכולה לקבל כ-10 מיליון שקל מהטלוויזיה והטוטו. יו"ר ההתאחדות, גברי לוי, העריך שבשנה מוצלחת יכולה קבוצה לעבור את ה-20 מיליון שקל. כדי להגיע לשנה מוצלחת נדרשת ברוב המקרים השקעה גדולה מ-20 מיליון שקל, ולא דיברנו עוד על חובות שנגררים משנים קודמות.

חלום ליגת האלופות

מאיפה בכל זאת יכולים לבוא הרווחים? מליגת האלופות של אירופה. שם ממתינים מיליוני דולרים מזכויות שידור ופרסום. הקהל בארץ לא יחמיץ קבוצות כמו מנצ'סטר-יונייטד, ריאל-מדריד או ברצלונה, ומכירות המנויים והכרטיסים של אותה קבוצה יזנקו. הראשונה בארץ שתצליח לעשות זאת, תגרוף קופה שמנה. בהערכה גסה מדובר במינימום 5 מיליון דולר. רוב הסיכויים שהכסף הגדול יעניק לה שליטה בכדורגל הישראלי.

אסור למכור עמותות

קובי בן-גור, שעמד בראש קבוצת משקיעים שרכשה את בית"ר ירושלים לפני זאבי, תכנן להנפיק את הקבוצה בבורסה. גם זאבי שקל את הרעיון. בבית"ר העריכו כי בהנפקה אפשר לגייס 40 מיליון שקל לפחות. התוכנית נגנזה מהר. הנפקה נראית כיום בלתי אפשרית. הסיבה הראשונה תלויה בחוק שאינו מאפשר לקבוצה, שנחשבת מלכ"ר, להירשם כחברה בע"מ. חוק העמותות אוסר על מכירת עמותה לגורמים פרטיים תוך עשיית רווחים. רבות מהקבוצות הן עמותות ואסור למכור אותן, ולכן כל המכירות שבוצעו באחרונה אינן חוקיות.

כסף יש רק באגדות

אז איך תוכל קבוצת כדורגל לצאת לבורסה כשלמעשה אסור לה להרוויח? עבור בעלי הקבוצות מדובר עדיין בסוגיה תיאורטית. הדעת אינה סובלת שספורט מקצועני מתנהל על בסיס מלכ"רים. "אנחנו נשמח לא לנהל את הקבוצה כמלכ"ר, אלא כתאגיד", אמר לוני הרציקוביץ', הבעלים של מכבי ת"א. "כסף מכדורגל לוקחים הביתה בספרי האגדות", הוסיף מושיק תאומים מהפועל תל-אביב. מי ירצה לקנות מניה של קבוצה שאין לה כיום סיכוי להרוויח? איך יגייסו הקבוצות הון, אם בעליהן אומרים כל הזמן שהם רק מפסידים? ומי ישכנע את המשקיע הפוטנציאלי שהכסף שלו לא יילך לאיבוד בגלל אוהדים מתפרעים, שיגרמו לקבוצתם להיענש במשחקי רדיוס.

בועת החשאיות

כחברות ציבוריות יצטרכו הקבוצות לחשוף את הרווחים, ההפסדים, עלות השכר, ההוצאות. בקיצור - שקיפות מלאה. הן יצטרכו להתנהל תחת ביקורת בלתי-פוסקת. הנתונים המדויקים והמלאים על משכורות שחקנים מסוימים יוכלו לצאת לאור. לא בטוח שבעלי הקבוצות יאהבו את הרעיון הזה. רק אפשרות לגיוס הון משמעותי תשכנע אותם לצאת מבועת החשאיות, אבל איפה הם ואיפה הון משמעותי.

כבוד, פרסום והתחככות

בכל זאת, אם אין כסף, בעלי הקבוצות זוכים בכבוד ופרסום ובעיקר מתחככים במקבלי החלטות. הפוליטיקאים מזמן שכדאי להם להיראות במשחקים, ולא רק לפני בחירות. בעלי הקבוצות יכולים להיקשר בלי להתאמץ לצמרת הפוליטית. ובמקום שבו החלטות עיסקיות מתקבלות (או לא מתקבלות) על-ידי המערכת הפוליטית, זו עובדה שערכה יסולא בהרבה מאוד פז.

השבחת שחקנים

יתרון נוסף הוא השבחת שחקנים ומכירתם. יעקב שחר ממכבי חיפה עשה את זה בהצלחה עם אייל ברקוביץ', חיים רביבו וסרגיי קנדאורוב האוקראיני, שהיה הסיפור המעניין מכולם. קנדאורוב נחשב לזר הראשון בישראל שהצליח להניב לקבוצה שלו כסף טוב. הוא הגיע לחיפה ב-93' כשהיה בן 19 תמורת 250 אלף דולר. אחרי ארבע שנים וחצי נמכר לבנפיקה ליסבון תמורת 1.5 מיליון דולר. מכבי תל-אביב שילמה על הפולני אנדז'י קוביקה 801 אלף דולר לפני שלוש שנים, ומכרה אותו לפני שנה וחצי לקבוצה מיפאן ב-1.3 מיליון דולר. אבל לא קל להמר על זרים, בטח לא על צעירים. רוב הזרים שמגיעים לישראל נעלמים בלי להשאיר הרבה רושם.

מה הלאה?

בשבועות האחרונים נרקמה תוכנית בין בעלי הקבוצות להקים מינהלת ליגה. כיום מנהלת ההתאחדות לכדורגל את ענייני ליגת-העל במו"מ על זכויות השידור ומול מועצת ההימורים על ההקצבה השנתית לקבוצות מהטוטו. הקבוצות שילמו מסים גבוהים להתאחדות, ועכשיו התעוררו והחליטו שהן יכולות לקבל יותר. לצורך כך הן יצטרכו להיות מעורבות בצורה ישירה מול הגופים שיכולים להזרים להן כסף, ולא באמצעות ההתאחדות. במלים אחרות, הקבוצות ינהלו את הליגה. מהפכה של ממש. בכל אופן, גברי לוי האשים שיש כאן מטרה של העשירים להשתלט על הכסף, אבל בעלי הקבוצות אופטימיים. דבר אחד ברור - זהו אחד המשחקים החשובים בתולדות הכדורגל הישראלי.