תיבת תכשיטים אבודה

תצפית מספינה שמשייטת על הדנובה, נסיעה בלי כתובת באוטובוס עירוני או שיטוט רגלי חוצה שדרות - מספרים את כל הסיפור: מונומנטים אדירי ממדים, ארמונות רפאים, כנסיות מאפירות ובתי מידות מתפוררים, לצד פנינות ארכיטקטוניות חדישות, הצומחות על חורבות האתמול. בודפשט, יפהפייה מצולקת, שנאנסה על-ידי האימפריה העות'מנית, האחות החורגת בברית האוסטרו-הונגרית, הבירה הפשיסטית, הקומוניסטית, והיום דמוקרטיה חורקת שיניים - מגרדת את שכבת האיפור הכבדה שדבקה בה עם השנים ומבקשת לרחוץ שוב באור יקרות.

היום הראשון

בודפשט, כפי שהיא נקראת מאז איחודן של בודה ופשט ב-1873, נטועה על שתי גדות הדנובה. בודה, הבנויה על שרשרת גבעות ממערב לנהר, היא אבן החן, תמצית המורשת ההיסטורית של האומה וגם אזור המגורים של עשירי העיר.

לא להחמיץ בשום מחיר:

כנסיית מתיאש: ב-1867 הוכתר בה הקיסר פרנץ יוזף, ולכבוד האירוע הלחין פרנץ ליסט ההונגרי את "מיסת ההכתרה" הנודעת. שווה לברר מתי מתקיימים קונצרטים בכנסייה ונחמד לצפות בזוגות הנישאים בה.

מצודת הדייגים: חומה מפותלת, מעוטרת שבעה מגדלים, שנבנתה בתחום פעילותה של גילדת הדייגים מימי הביניים. תצפית נהדרת לעבר פשט, המשתרעת מנגד, ואל הדנובה.

הלבירינט: מול מלון הילטון הסמוך, בתוככי מסעדת "פורטונה", מובילות מדרגות למערכת חללים אפלולית וטחובה, חלקם מערות טבעיות וחלקם חצובות בידי אדם. העולם התת-קרקעי הזה מתחפר תחת שטחים נרחבים בעיר העתיקה.

ארמון הצלוכה: המבנה הגרנדיוזי בראש גבעת המבצר נחנך במאה ה-13, ניזוק עם השנים, שוקם לפני 100 שנה, שימש מפקדה לחיילי האס.אס במלחמת העולם השנייה, נהרס עד היסוד על-יד הצבא האדום ונבנה מחדש אחרי המלחמה. היום - אכסניה למוזיאון לודוויג לאמנות מודרנית, לספרייה הלאומית של הונגריה ולמוזיאון העיר. בתיאטרון-המבצר השכן ניגן בטהובן ב-1800.

גבעת גלרט: פסל אבי הונגריה הנוצרית, אנדרטת השחרור והמצודה ההבסבורגית הן שלוש הסיבות להגיע לכאן. למרגלות המצודה מציעים את מרכולתם עשרות רוכלים זעירים. הנוף משהו.

מה בערב: אפשר לברר במלון על מסעדה שמשלבת מופע פולקלור (זהירות, רק לחובבי הז'אנר), להצטרף לשיט על הדנובה או להתלבש יפה וללכת לאופרה (בפשט).

היום השני

חמישה גשרים מחברים בין בודה לפשט - המרכז הפוליטי, עסקי ותרבותי של הבירה. אם בודה היא העיניים הנוצצות, פשט היא הלב הפועם.

טיילת הדנובה: סתם לטייל לאורכה, ביום או בלילה, ולקנא.

מדרחוב ואצי: בתי קפה מסוגננים, בוטיקים, בתי כלבו, מסעדות, מופעי רחוב, ציירי פורטרטים. חובבי העוגות לא יפסחו על קונדיטוריית "ג'רבו" המהוללת ויזמינו מן הסתם עוגת דובוש.

השוק המקורה: מקדש הפפריקה והנקניקים. אולם תלת-מפלסי ענקי שלמעלה מ-100 דוכני בשר, גבינות, תבלינים ויין רוחשים בו. בקומה העליונה - פריטי תחרה, אוכל בעמידה ושורת מסעדות עממיות.

בית הכנסת הגדול: מעוצב בשלל סגנונות, כאשר מגדליו מזכירים צריחי מסגד. ביקורים בין שני לשישי, בתשלום. צמוד לו המוזיאון היהודי, שהוקם על חורבות הבית בו נולד הרצל.

מה בערב: מסעדה הונגרית אותנטית (אין טעם להמליץ, כל יום פותחים כאן משהו חדש. המחירים ברצפה), מועדון ג'אז (לכו על "ג'אז גארדן", טל': 2667364), או קזינו, למי שלא יכול בלי.

היום השלישי

בניין הפרלמנט: מבנה עצום ורב-רושם (270 מ' אורך) על גדת הדנובה שנבנה בהשראת ארמון ווסטמינסטר. 700 אולמות וחדרים. 120 הח"כים שלנו לא היו נפגשים בו מעולם.

כיכר הגיבורים: כיכר רחבת ממדים בשולי שדרת אנדראשי שבמרכזה "אנדרטת אלף השנים", המתארת את סמלי הונגריה מאז היווסדה.

המרחצאות העירוניים: בגבו של הפארק העירוני. תמורת כמה דולרים תתענגו כאן על בריכות מרפא ועיסויים. ממול הקרקס, הפעיל כמעט כל השבוע.

קניות: גם בודפשט לא עומדת במתקפת הקניונים. יותר מ-400 חנויות מרוכזות בגדול והחדיש שבהם, "ווסט אנד סיטי סנטר", הצמוד למלון הילטון השני בעיר, שזה עתה נחנך.

ואולי יום מחוץ לעיר? הצפינו אל "ברך הדנובה" ובקרו בעיירת האמנים הציורית סנטנדרה, הזרועה חנויות קטנות לפריטי אמנות. לא להחמיץ את מוזיאון הקרמיקה על שם מרגיט קובאץ' ואת מוזיאון המרציפן הקסום. בווישגראד, בעבר מבצר רומי ומשכנם של מלכי הונגריה, גלו את המצודה ושרידי הארמון. ואילו מאסטרגום, שבפסגתה מתנוססת הקתדרלה הגדולה בהונגריה, מובטחת תצפית מרהיבה על הדנובה. מעברו השני של הנהר משתרעת סלובקיה.

הכתבה פורסמה בידיעות אחרונות בתאריך 20.7.00