לראות אותה ולחיות

בליגה העילית של ערי איטליה, המתחרות זו בזו ביופי ארכיטקטוני מהמם, ניצבת ונציה במקום הראשון. היהלום הנפלא והמלוטש ביותר בכתר. למבקר בה נדמה כי הוא מהלך בעולם של אגדה וחלום. יופיין של שכיות חמדה הבנויות על איים וסירות-אוטובוסים שטות ביניהן מהמם ממש. שום עיר בעולם לא תקנה לתייר חוויה דומה של שוטטות בעולם של פנטזיה וקסמים.

ימים רבים בילדותי עברו עלי בוונציה. חברתי הטובה ביותר, אנה ורה, גרה מטרים ספורים מ-Ca d’oro. הרבה סודות המתקנו בביתה הצופה ל-Grande Canal. אבל בכל פעם שאני חוזרת אל ביתה ולחברי הוונציאנים, לבי מחסיר שתי פעימות, וונציה כובשת אותי מחדש. הוא אשר אמרתי: לראות את ונציה ולחיות.

אליה וקוץ בה. בעברה היתה ונציה רפובליקה של סוחרים ממולחים הידועים בעולם כולו. היום היא עיר של סוחרים זעירים המתמחים בפשיטת עורם של התיירים, ועושים את מלאכתם ללא בושה ובהצלחה יתרה. לכן בבואכם לוונציה התכוננו נפשית לחסרון כיס. אלה כללי המשחק ואין לאבד את קור הרוח.

אין מה למהר

ונציה לא דומה לשום עיר אחרת. היא בנויה על 100 איים בקירוב, בלשון-ים קטנה בצפון הים האדריאטי. ביניהם תעלה אחת גדולה ועוד 170 תעלות קטנות המשמשות נתיבי-מים לתחבורה העירונית, הכוללת אוטובוסי-מים (ואפוראטי), מוניות-מים (מוטוסקפי), וכמובן הגונדולות המפורסמות, בהן אתם רשאים לחוות שעה של רומנטיקה סינתטית במחיר מופקע.

ואם יש תעלות - יש כמובן גשרים. החשובים בהם גשר הריאלטו וגשר האנחות. להוציא את המצלמות ולהתחיל לתקתק. במרכזה של העיר נמצאת כיכר סן-מרקו וסביבה קתדרלת סנט מרקו, הקמפנילה (מגדל הפעמון מהמאה ה-15) וארמון הדוג'ים, משכן שליטי ונציה. במרכז הכיכר קפה פלוריאן, ששמו יצא בעולם כפושט עור ממדרגה ראשונה. הנשמות הטובות אומרות שאתה משלם עבור הזכות לשמוע את התזמורת מנגנת, להיות חלק מהנוף ולתת מנוחה לרגליך הדואבות. את הקפה אתה מקבל חינם.

בשוטטות ברחובות ונציה מקבל התייר את הרושם שהוא מהלך באולם תיאטרון ענק, והמבנים מסביבו הם תפאורות. התייר עצמו הינו ניצב מזדמן. לפניו היו מיליונים, ואחריו יהיו מיליונים. מי הם איפוא השחקנים האמיתיים? אלה הם תושבי העיר: פטריקים לשעבר של הרפובליקה הוונציאנית.

כל קצב החיים של ונציה איטי. כי לא נכנסים למכונית ונוסעים כמו בכל עיר נורמלית. הכול נעשה בהליכה, הכול נעשה אחרת. העברת דירה, חתונה או הלוויה. מספר המקומיים מתמעט והולך, והגיע באחרונה ל-60,000 בלבד. איתם מתמעט והולך מספר חנויות המכולת, הירקנים והקצבים. הארמונות לצדי התעלה הגדולה נמכרים אט-אט לחברות ענק זרות. מחירם, אם אתם מתעניינים, מרקיע שחקים.

יש צורך במגפיים

אם תגיעו בחורף, ייתכן שתהיו עדים לתופעה ייחודית לוונציה, "אקווה אלטה". כלומר: המים גבוהים ומציפים את העיר. לא להיבהל. היא לא תשקע במצולות. לכל ונציאני זוג מגפי פלסטיק גבוהים המיועדים להזדמנות זו. העיר נכנסת לכוננות הצפה. הסוחרים מעלים את מרכולתם לאצטבאות ופועלי העירייה מתקינים מדרגות עץ ברחובות, כדי לאפשר הליכה בלי להתקלח. אם תגיעו בפברואר-מרץ, תהיו עדים לתופעה ייחודית. הקרנבל של ונציה. חגיגה צבעונית, שחזרה למסורת ב-20 השנים האחרונות. ב-PALAZZI מתקיימים נשפי מסכות מפוארים וברחובות מסתובבות דמויות בתחפושות ססגוניות עתיקות. צילום חובה.

אפשר לבלות עד הנצח בעיר. אבל לבסוף הרגליים מכחילות והכיס מתרוקן. לדעתי בעבודה מאומצת של יומיים ניתן לראות את ונציה ולהחליט כי אל הפנינה הייחודית הזאת תשובו שנית.

שש עצות חינם

1. השתדלו להימנע מוונציה בקיץ. צפיפות התיירים בלתי-נסבלת והעיר כורעת תחת המשא האנושי של עדרי תיירים מכל מדינה עלי אדמות, שמדריכם מפלס להם דרך בנפנוף מטרייתו הלאומית. אני אישית אוהבת את ונציה בחורף. העיר נטושה יחסית והערפל מקנה לה חזות קסומה. הגשם רק מוסיף ליופייה הדקדנטי.

2. באם תקציבכם צנוע, אל תלונו בוונציה, אלא בפדובה הסמוכה. כך תצודו שתי ציפורים במכה אחת: תראו את פדובה שלי, היפהפיה כשלעצמה, ובנסיעת רכבת נוחה של חצי שעה תגיעו היישר אל התעלה המרכזית של וונציה, "הקאנלה גראנדה".

3. איכלו טוב קודם צאתכם לוונציה והכינו לעצמכם כריכים ומי-שתייה. כך תשמרו על איזון תקציבי.

4. אל תשוטטו בוונציה עם מפה ביד. זוהי עיר קטנה וקומפקטית. גלו בעצמכם אוצרות תרבות שאינם כתובים בשום ספר. לכו במודע לאיבוד. תמיד תמצאו את הדרך חזרה.

5. אל תחמיצו את יצירות מנטניה, טינטורטו, קנלטו וטיציאין במוזיאון האקדמיה.

6. בוונציה הוקם הגטו היהודי הראשון בעולם. זאת דווקא בגלל המעשיות של שליטי ונציה, שראו ביהודים גורם מסייע לסחר של הרפובליקה והקצו להם תחום מוגדר שבו יוכלו להתגורר ולשמור על מנהגי דתם. היום מצויים בגטו מספר בתי-כנסת מרהיבים ביופים, המכונים SCOLE. לישראלי הם בגדר ביקור חובה. למקפידים ניתן למצוא מסעדה כשרה בבית האבות המקומי. חובה גם לבקר בבית הקברות היהודי (והנפלא) ב-LIDO.

שלוש מסעדות ומלון

CORTE SCONTA. רח' פסטרין, קאסטלו 3886. אוטובוס מים: ARSENALE. טל': 5227024. סגורה בימי א' ו-ב'. לא לוותר על האנטיפסטי.

HARRY’S DOLCI. פונדמנטה סן באג'יו, גיודקה 773. טל': 5224844, 5208337. אוטובוס מים: SANT'EUFEMIA. סגורה ביום ג'. פתוחה מאפריל עד סוף אוקטובר.

SANTA CROCE 2338 ,AL NONO RISORTO טל': 5241169. אוטובוס מים: SAN STAE. סגורה ביום ד'.

AL PARADISO PERDUTO. קאנרג'יו FONDAMENTA DE LA ,2540. MISERICORDIA טל': 720581. סגורה ביום ד'.

בית מלון מומלץ: Hotel Bisanzio. טל': 5203100. פקס: 5204114.

המלצה

האדריכל יעקב גיל ממליץ על ביקור בריביירה דל ברנטה, בין ונציה לפדובה:

כבר במאה ה-16 הפכו הוונציאנים החרוצים את הנהר ברנטה לתעלה ישרה וצייתנית, המתאימה להשיט את ספינותיהם מוונציה לפדובה. בשלב הבא בנו משפחות האצולה ארמונות נופש לגדות התעלה, ריביירה דל ברנטה. כך יכלו ליהנות מגנים מפוארים משובצי בריכות, כשנמאס להם מסביבת המים של ונציה. הגדול שבארמונות, הווילה נציונלה, נבנה בקירבת פדובה במאה ה-18 על-ידי משפחת פיזני. הוא דווקא מצא חן בעיני נפוליאון, שהתגורר בו ממושכות בשהותו באיטליה.

אבל שכיית החמדה של הריביירה נמצאת בקצה המזרחי, הקרוב לוונציה. זוהי הווילה פוסקרי, המכונה "מלקונטנטה", שתוכננה ב-1560 על-ידי גדול אדריכלי הרנסנס, אנדריה פלאדיו, שתיכנן בוונציה 3 כנסיות נפלאות. הכינוי, שמשמעו "הבלתי מרוצה" מיוחס לאצילה לבית פוסקרי, שהיתה בלתי-מרוצה מהחיים בוילה.

אנשים מרובעים מייחסים את השם לכפר הסמוך מלקונטנטה. ווילה זו, המוקפת גנים נפלאים וצופה לתעלה, שנייה ביופיה, לדעתי, רק לווילה רוטונדה של פלאדיו, בוויצ'נצה. בלי קושי ניתן להבחין שחזיתות הבית הלבן בוושינגטון הועתקו ממנה. המשפחה עדיין גרה בלי חשמל במבנה המשומר, העטור מבפנים בציורי פרסקו מרהיבים. ניתן להגיע לריביירה דל ברנטה מוונציה או מפדובה, באוטובוס, או בשיט (לא זול).

הכתבה פורסמה בידיעות אחרונות בתאריך 2.3.00