צמחים לשיפור חיי האהבה

השדה הירוק מילא את האופק, מנוקד באדום הכלניות. מסביב השתוללו בלהט פריחות החורף. שני עצי שקד כבר לבשו לבן. כל סלע הסתיר אחריו יופיה של רקפת, פרח צנוע שמקיף עצמו בחומת מגן של עלים ירוקים. דבורים עמלניות עברו ביסודיות מפרח לפרח, כנפיהן מזמזמות כמסוק קטן. חרקים השתובבו באוויר ברדיפה מטורפת זה אחר זה. תולעי הדובון המרופדים בפרווה ג'ינג'ית הגיחו מתחת לקורים השומרים עליהם והציפורים ערכו מופע קולני של ציוצי חיזור.

בעונה היפה, כשהטבע מתעורר, גם נפשו של האדם מתעוררת ומחפשת לה מעט אהבה. לצמחי השדה יש מקום חשוב בספר התרופות, ובעיקר בספרי האגדה, בתחום האהבה. לקראת וולנטיינס דיי יצאנו יחד עם ניסים קריספיל, מגדיר צמחים חי, לשדות הפורחים לגלות את סימני האהבה.

דייט עם רקפת

ניסים, אנתרופולוג וחוקר צמחי מרפא, מכיר את התכונות הנסתרות של הצמחים. הפגישה הראשונה היא עם הרקפת, אותה מחשיבות הנשים הכפריות כשובבה גדולה. פקעת הרקפת, כך סבורות הנשים, מגבירה את כוח הגברא. נשות הכפרים היו יוצאות לשדות, שולפות את הפקעות, טוחנות אותן דק דק ושומרות את האבקה. במקרה שהבעל קצת נחלש בביצועיו במיטה, הן היו מוסיפות מעט מהאבקה לקפה שלו.

דרך אחרת לשימוש בפרח: מילוי העלים באורז ובשר והתקנת ארוחה משובחת.

נפלאות השומר

לשומר, בעל ניחוח האניס, נדבקו אגדות. מספרים על ערבי מאחד הכפרים שהוביל את אשתו לקאדי, כי נמאס לו מריח הבצל והשום שהדיפה האשה והוא ביקש לגרשה. בדרכם לקאדי עצרו לרגע בשדה, האשה לקחה מעט מהשומר שצמח בצד השביל, ולעסה במרץ. ריח השום והבצל התנדף ממנה באחת. הבעל, שחש שריח השום והבצל נעלם, סובב את החמור וחזר הביתה.

תנו לגבר לוף

עליו הירוקים הגדולים של הלוף הארצישראלי נחשבים מאכל שמגביר את התאווה. יהודי מרוקו קוראים לו נאווה. בישול עלי הלוף הוא תהליך ארוך. יש להרתיח אותם במים כמה פעמים, שכן בלוף יש גבישים שמעקצצים את הלשון ויש להיפטר מהם. לאחר הבישול טעמו מזכיר את התרד והגבר שאוכל ממנו מצטיין בתאווה מוגברת (לא רק לאוכל).

הסוד של הערכובית

הערכובית, על-פי המסורת הערבית, היא צמח שאינו שומר סוד. אחרי שהוא קמל הוא הופך לקוץ שמתגלגל עם הרוח, וכך הוא מעביר בדרכו החרישית את הסוד לכל החפץ לשמוע.

אגדה ערבית מספרת על שני רועים שקטפו תאנים וירדו ליפו על חמוריהם כדי למכור את הסחורה.

בדרך הצרה התחככו שני החמורים והתאנים נשפכו מעל גבו של אחד מהם. כעס הרועה על חברו הלא זהיר וקילל אותו נמרצות. המקולל איים על חברו שאם לא יחדל, יהרוג אותו. חברו המשיך לקלל ואמר: אם תהרוג אותי, צמח הערכובית יגלה ביום מן הימים את האמת. הרועה, שמאס בקללות, הלם בראשו של חברו באבן והרגו. בכפר סיפר ששודדים תקפו את החבר והרגוהו.

חלפו 20 שנה, והרוצח ישב במרפסת ביתו עם אשתו. כשהרוח הנושבת נשאה את קוץ הערכובית וגילגלה אותו על פני הרחוב, נזכר הרוצח בחברו המת וחייך לעצמו שהסוד לא נתגלה. אשתו שאלה על מה הוא מחייך וירדה לחייו עד שסיפר לה על הרצח. האשה נצרה בלבה את הסוד כמה שבועות, עד שערב אחד הפליא הבעל את מכותיו באשתו, וזו פרצה החוצה לרחוב וזעקה: בעלי רוצה להרוג אותי כמו שהרג את הרועה האומלל.

צלף עם חשק

הצלף משמש כמאכל תאווה לאנינים. צורת הפרח והאבקנים מזכירים אבר זכרי. הצמח ידוע כמגביר כוח גברא והוא מרכיב אחד מ-30 תבלינים של ראס אל חנות. נשים במרוקו היו נוהגות לתבל את האוכל בתבלין, כדי להגביר את החשק לגברים שלהם.

הצלף גדל במקומות גבוהים. כדי שזרעיו ייקלטו הם חייבים לעבור בקיבה של ציפור, והזרע יוצא בשל לקליטה עם הלשלשת. לכן, ניתן לראות במבנים גבוהים את הצלף צומח מבין הסדקים.

חרוב עם מרץ

אצל יהודי מרוקו מקובל להרתיח את זרעי החרוב במשך לילה שלם, עד שמתקבלת שכבת ג'לטין סמיכה בחלקו העליון של הסיר. מהשכבה הזו היו מגישים לבני-זוג מיד אחרי החתונה, כדי שיהיה להם מרץ וכוח לירח דבש פורה. האמונה מבטיחה שהג'לטין המתוק יעזור גם לפריון האשה.

פסטיבל גורמה ויין

המעוניינים להעמיק את ההיכרות עם צמחים ופרחים, ובעיקר לשמוע את אגדות, מוזמנים להצטרף לסיורים בהדרכת ניסים קריספיל. בשבת הקרובה (16 בפברואר) תתקיים סדנה לבישול עם צמחי בר, ב-22 בחודש סיור במושב תירוש שבסיומו ארוחה מרוקאית בבית אחת המשפחות ביישוב, וב-9 במרס סיור והכנת חמין מצמחים בפארק קנדה. לתיאום: ניסים קריספיל, טל' 8506741-08 או 256211-067.

שלושת הטיולים יתקיימו במסגרת פסטיבל גורמה ויין, שנפתח השבוע בחסות עמותת תיירות יואב-יהודה ויימשך עד 9 במרס.

במהלך הפסטיבל יארחו בשלנים מקומיים את הקהל לארוחות ביתיות, סדנאות בישול ומאכלי עדות. מאכלי קדירה יוגשו במסעדות, והיקבים ייפתחו לקהל.