טיילת חדשה תוקם בנתניה

עיריית נתניה תקים טיילת חדשה ותצפית ותשדרג את הירידות לחוף הים, בעלות של ארבעה וחצי מיליון שקלים. בפרויקט אותו תכנן האדריכל נתנאל בן יצחק, שמלווה את תכנון הטיילת כבר 16 שנה, יבוצעו עבודות לשדרוג הירידות לחופי הרצל וסירונית תוך שמירה על התוואי הקיים, ויותקנו במקום מדרגות חדשות. בנוסף תותקן תאורה, יוקמו גינות ותוקם טיילת, שתחבר בין שני החופים הרצל וסירונית. במסגרת הפרויקט תוסדר דרך להורדת סירות למרכז הימי. במסגרת התוכנית תונמך כיכר הכניסה לירידה לחוף, כדי ליצור זווית ראיה ומרפסת תצפית לכיוון הים. העבודות החדשות ישלימו פרויקטים נוספים שחלקם כבר הושלמו וחלקם בביצוע, כגון: טיילת הראשונים וביצוע מעלית בעל פיר שקוף, בה ניתן יהיה לרדת לים (רענן בן צור, אמצע נתניה).

האנפות - מפגע תברואתי

האנפות חזרו לפרדס חנה. בעצי האורן בפארק הוואדי שבמרכז המושבה מקננות להקות של מאות אנפות, המהוות מפגע תברואתי לסביבה.

האנפות מפרישות את צואתן על הכביש ועל עוברי אורח. הן מפיצות ריח רע, מנשירות את נוצותיהן ומרעישות למגינת לבם של התושבים. תושבי פארק הוואדי סובלים מלכלוך רב בחצרות הבתים בגלל ה"שכנות" שנכפתה עליהם.

חבר המועצה מהאופוזיציה, ציון רצון (סיעת ש"ס): "מדובר במפגע קשה ביותר שחזר לאחרונה, ועושה רושם שאין לדבר פתרון. פניתי לקק"ל, לחברה להגנת הטבע, למשרד הבריאות, למשרד איכות הסביבה ולרשות שמורות הטבע. לאף גורם אין פתרון לבעיה, מלבד לירות לעבר האנפות או לעקור את העצים, אב להפתרון הזה לא מקובל עליי. מדובר בעצים בני עשרות שנים".

ראש המעוצה המקומית פרדס חנה-כרכור, אורי מנג'ם: "אנו מודעים לבעיה. מנהל המחוז בחברה להגנת הטבע ביקר אצלי בשבוע שעבר וערכנו דיון בנושא. הועלו מספר פתרונות, ובימים הקרובים ניפגש שוב ונחליט מה לעשות. אנו לא נכרות את העצים בהם מקננות האנפות, בגלל שזה לא פתרון. האנפות פשוט יעברו לעצים אחרים בפארק הוואדי" (מירית אזרחי, אמצע חדרה).

הנמר בעין גדי שונא מוזיקה רועשת

במשך תקופה ארוכה נעלמו הנמרים ממרחבי המדבר, אך לאחרונה שוב התגלו סימנים של הטורף. חברי קיבוץ עין גדי שמחו למראה החיה הנפלאה שנצפתה מספר פעמים באזור, אולם עם השמחה חזר גם החשש הכבד. כמה חברי קיבוץ התעוררו בבקרים החורפיים האחרונים וגילו כי כלבם האהוב נעלם. ההיעלמויות המסתוריות יוחסו מהר מאד לנמר, שבלע כנראה את חיית המחמד כדי להשביע את רעבונו. בשבוע שעבר אף נקרה הנמר בדרכם של שני חברי קיבוץ קליה הסמוך, ובעין גדי מעריכים כי מדובר לפחות בשני נמרים שהתקרבו למשק בשל מחסור במזון במרחבי המדבר בימי החורף.

בקיבוץ הגו רעיון מקורי שיגרום להברחת הנמר שמאיים על הכלבים והחתולים, ובעיקר על שלום פינת החי. דוברת הקיבוץ, מירב איילון, העלתה הצעה לפיה יוצב במשק מקלט רדיו גדול שישמיע מוזיקה רועשת במשך כל שעות הלילה, וההערכה היא שהנמר לא ירצה להתקרב לאזור הרועש ויחפש לו יעדים רחוקים בהם יוכל למצוא טרף. איילון הבהירה כי אין כל כוונה ללכוד את הנמר, אלא רק למנוע את כניסתו לתחומי הקיבוץ.

איילון אף הציעה לזמרת ריטה לצלם את הקליפ של שירה "לאלף נמר" בשמורת עין גדי, מאחר והנמר מרבה לאחרונה לבקר בסביבות הקיבוץ. במקביל להערכות של הקיבוץ שוקלת רשות הטבע והגנים לחדש את פעילותה של הגדר האלקטרונית שמקיפה את הישוב כדי למנוע מהנמר לחדור לתחומיו (ארצי חלפון, כל הנגב).

מי הרס את הקברים בבאר שבע?

"עשרות קברים מהתקופה הביזנטית נהרסו ביום שני במהלך עבודות פיתוח בשדרות טוביהו בבאר שבע". כך טענו השבוע אנשי רשות העתיקות. במשך השנתיים וחצי האחרונות דנו בעירייה, במשרד הדתות וברשות העתיקות בדבר מציאת פתרונות לקידום עבודות הרחבת הכביש בשדרות טוביהו מבלי לפגוע בכ-50 קברים מהתקופה הביזנטית שהתגלו במקום.

הצדדים הגיעו לפתרון לפיו הקברים יכוסו במעטפת ברזל מיוחדת כך שלא תהיה פגיעה בעתיקות ויתאפשר מעבר כלי רכב והולכי רגל.

ביום שני הבחינה סלביה זונטג, מפקחת מחוז באר שבע והנגב הצפוני ברשות העתיקות, כי השטח בו ממוקמים הקברים העתיקים יושר על ידי טרקטור ומכסי הקברים פוזרו לכל עבר ונפגעו קשות.

"כשראיתי את המראה הזה", סיפרה זונטג, "חשכו עיניי. הקברים כוסחו ונפגעו במידה כזו או אחרת. שנתיים וחצי עובדים בכביש הזה ולא פגעו בקברים. פתאום, בניגוד לכל הסיכומים, בא ההרס הזה". זונטג מיהרה למשטרה והגישה תלונה במשותף עם נציגי משרד הדתות.

אמנון יוסף, דובר העירייה, מסר בתגובה כי "העירייה לא ביצעה עבודות פיתוח באותו יום בשדרות טוביהו. כל העבודות העתידיות לפיתוח הכביש מתואמות עם חברת אתרא קדישא, והפגיעה האמורה בקברים נבדקת" (עודד בר מאיר, כל הנגב).