אם אין לחם יאכלו פרחים

לפני שנים הוזמנתי לארוחת ערב אצל גברת אחת מאוד מאוד עשירה. כמה כבר עשירה, אתם שואלים? כמו קורח, או כמו שרי? יותר - מקורח בטח, ובאשר לשרי אריסון, עם כל הכבוד, יש לה רק בנק, זאתי קיבלה בירושה חלק יפה במפעל המשקאות הכי גדול באמריקה. היא מה שנקרא 'משקיע מוסדי', וכדי לא להקשות על העניין, אני מוכן לגלות שבארוחה ההיא לא שתו פפסי קולה, ונושא השיחה בין עצי הברוש המעוצבים ולאור הנרות הענקיים היו הקשיים שהיו לגברת בהשגת משרתים ראויים לשמם לימי החופשה שלה בסט. רמי דה פרובאנס.

"כמה זה קשה", נאנחה הגברת הדרומית בתוגה אמיתית, "יש בינהם מי שיש להם ממש דרישות, ותארו לכם, הם תמיד עוזבים ממש ממש כשצריך אותם. כל קיץ כשאני באה, השף שלי צריך למצוא עוזר חדש וההאוס-קיפר צריכה ללמד את הנערות לערוך שולחן כמו שצריך".

"היא צודקת", אמרה לי אמא בשיא הרצינות כשספרתי לה על המפגש ההוא. "אתה יודע כמה זמן לוקח בימים אלה למצוא עוזרת בית שתעשה גם כיריים וגם פנלים? ומה היה לאכול?"

"פרחי קישואים ממולאים".

"יותר טובים משל אמא שלי ז"ל?" חזרה מיד התשובה, ואמהית כתמיד היא הוסיפה: "אהבת? אני אכין לך גם".

האמת שהם היו טעימים להפליא, אבל אני הייתי מאוכזב. אוכל שאוספים על הדרך וקוטפים בגינה היה לי בבית. כשראיתי את זרתות הקישואים היפהפיות מוצלבות ונחות ברוטב בהיר על הצלחת שלי, יכולתי רק למלמל בתוגה "מה המנה הבאה? מרק חוביזה? חמציצים?".

אתם מבינים, מזמינים אתכם לארוע קטן ושקט בפרובנס, מכריחים אתכם לוותר על הג'ינסים לערב שלם ואחרי זה מתלוננים שככה זה ישראלים, אף פעם לא מרוצים ממה שמגישים להם. לך תסביר שאצלך עוף זה לא ממש תחליף לרוסטביף, ושפרחים נשנשת כל יום בדרך מבי"ס.

זהירות: מזיקים ומדבירים

אפשר למצוא המון סוגי פרחים שמתאימים לאכילה. פרחי קישואים הם דוגמא טובה, כי נח מאוד למלא אותם, לטבול בבלילה ולטגן, או לאדות. רבים גם מכירים באפשרות של שילוב פרחים קצוצים בסלט: כובע הנזיר, אמנון ותמר ופרחי שום. פריחת החרדל והטוריים - פרחים צהובים או לבנבנים מעורקים, בהתאמה - מתאימה כתוספת חריפה-חרדלית לסלט עלים ירוקים. פרחים אחרים - לבנדר וורדים - משמשים כנותני ארומה וריח לקינוחים רבים ולמאפים, שלא לדבר על ריבות ושוקולד (ותודה לעודד ברנר).

כיוון שבימינו, אנחנו מוצפים בכל כך הרבה מזיקים ומדבירי מזיקים, לא כדאי להתעסק עם פרחים שבאו ממקורות מפוקפקים, ובעיני כל מקור הוא מפוקפק מלבד הגינה, האדנית או העציץ שלכם. הסיבה? שימוש לא מבוקר ולא אחראי בחומרי הדברה מסוגים שונים הופך את הסלט לרולטה רוסית.

צריך לזכור שלא כל פרח אפשר לאכול, ולא כל פרח שהשתמשו בו לקישוט המנה יכול לשמש כנשנוש שאחרי. בגלל חוסר הבהירות הזה, מומלץ לא להשתמש בפרחים לקישוט מנות אלא אם כן בטוח וברור שניתן לאכול אותם. רבים נוטים לאכול את הפרחים כחלק מהמנה, גם בלי לדעת ש"הי, זה רק לקישוט!".

אוכלים קוצים

לרוב משתמשים רק בעלי הכותרת, אלא אם כן מדובר בצמח תבלין מובהק, כמו טימין לדוגמא, או עלי אפרסק שלהם יש דווקא טעם שקדי במקצת. מרבית עלי הכותרת מרירים בבסיסם ולכן, לרוב, יש להסיר את החלק הלבן שבאופן טבעי נעוץ במצעית הפרח. כך זה לגבי עלי ורדים לקונפיטורה, ולגבי עלי צבעונים לסלט צבעונים וטונה ועלים רבים אחרים.

משפחה שלמה שכמעט בכולה ניתן להשתמש היא הגרניום. הבולט שבה הוא הגרניום הלימוני, שנמצא בהרבה מאוד גינות (עלים קטנים יחסית ופריחה סגולה), ואם אתם לא מכירים אף אחד שיש לו, שווה להשקיע שקל או שנים בעציץ קטן ולשתול בעונה. הוא מצוין בקינוחי קיץ ונפלא גם בתה וגם בלימונדה.

את החמציצים, אותם "עשבים שוטים" שפרחם צהוב, אפשר לשלב בסלטים של עלי אורוגולה ועלים ירוקים אחרים. מתבלים במיץ לימון, שמן זית, מעט סומק או זעתר, מלח ופלפל ויש לכם סלט מקורי וטעים.

פרחים אחרים שאנחנו אוכלים - ואוהבים לאכול - הם פרחי הארטישוק. כן כן, העלים הירוקים הם עלי הכותרת והלב הוא המצעית, עליה גדלים הזרעים. ממש כמו את הארטישוק אפשר לאכול גם את פרחי החמנית כשהם סגורים, עדיין בשלב הניצנים. מאדים אותם עד שהם מתרככים ואוכלים עם רוטב מיונז מתובל בלימון או בפפריקה. האמיצים שבכם יוכלו לנסות ניצני דרדר מאודים מהם הוסרו הקוצים, אבל אני חייב להודות שאני לא ממש, איך לאמר, חובב דרדרים.

פריחת החורף כבר עומדת להתחיל. חמציצים, גרניום, כובע הנזיר ואמנון ותמר יהיו בשפע. את כל אלה אפשר להוסיף לסלטים – גם לטעם וגם לצבע – ואפילו לקינוחים, והנה שני מתכונים אקטואליים:

לילות בירות

קינוח נפלא מבית משפחת יונס מנצרת (ותודה לגב' ג'יזל יונס). מסטיקה, שהם גרירי שרף של עץ ים תיכוני, ניתן להשיג בחנויות תבלינים טובות, בשוק לוינסקי או בשוקים דומים לו.

ליטר חלב

1/2 כוס סולת

1 כפית קורנפלור

3 כפות סוכר

4 -5 גרגירי מסטיקה

כמה עלי גרניום לימוני

1 כוס סוכר

1/2 כוס מים

1 כפית מיץ לימון 

להגשה:

1 קופסה שמנת מתוקה להקצפה

אגוזים, או פיסטוקים טחונים

הכנה:

2. בסיר מתאים, מערבבים את כל מרכיבי הפודינג מלבד המסטיקה. מבשלים את הכל על להבה בינונית, תוך ערבוב, עד שהתערובת מסמיכה מעט ואז מערבבים פנימה את המסטיקה ומסירים מהאש.

3. יוצקים את הפודינג לקעריות הגשה או לתבנית אחת מרכזית ומקררים.

4. בינתיים מכינים את הסירופ: בסיר, על להבה בינונית, מערבבים את הסוכר עם המים ועלי הגרניום ומבשלים עד רתיחהץ.מסירים מהאש ומשאירים את העלים בתוך הסירופ עד להגשה. מצננים.

מרק עוף ובבונג

במרק הזה אין ירקות שורש או פטרוזיליה כיון שהטעם של אלה "יעלים" את הטעם של הבבונג.

חומרים:

50 גרם בבונג, בתוך בד חיתול, או 8 שקיות תה בבונג

5 ליטר מים

ראש כרובית אחד גדול, מחולק לפרחים

2 מקלות סלרי

5 גזרים, בינוניים

2 תפוחי אדמה, או כוס גריסי פנינה

1 בצל גדול

מלח ופלפל

הכנה:

2. לאחר שהעוף התבשל, מוציאים אותו ומכניסים את הבבונג למרק הרותח. מניחים להתבשל כ-5-10 דקות, מוציאים וזורקים אותו.

אפשר בשלב הזה לפרק את העוף, לחתוך את הבשר לנגיסים ולזרוק את העצמות.

3. מכניסים את הירקות (ואת תפוחי האדמה או הגריסים) ומבשלים עד שהם מתרככים. מחזירים את העוף לסיר ומגישים חם.

אם רוצים מרק פחות שמן, כדאי להסיר את העור מהעוף לפני הבישול.