כצנלסון 40: גיא שקד

הפעם הראשונה בה פגשתי את גיא, בן 18 וחצי, היתה בשעת לילה מאוחרת בעיצומו של החופש הגדול. גיא, גבר-גבר צעיר, ישב לו על ספסל אבן שבור והיה שקוע בשיחה עם מור וגוצ'ה על מצב הנוער בגבעתיים.

את גוצ'ה היה קל לזהות מקצה הרחוב. ברגע שהוא הבחין בי מתקרב, מיד אחז בידי וגרר אותי לעבר גיא ומור.

-  "הוא (זה אני) שם ראש שלכם באינטרנט", הסביר לצמד חמד.

-  "אבל בשביל מה?", אמר גיא.

-  "מה זה א-מ-ר-ת?", מפלס הטורים של גוצ'ה עלה באופן דרמטי. "אתה נותן לו עושה לך תמונה, תפסיק מדבר שטויות".

- "אני לא רוצה להצטלם", הבהירה מור.

את גוצ'ה זה לא עניין במיוחד. הוא ניגש לגיא ואיים לנקוט באלימות פיזית קלה.

- "בלי מכות, ביז'ו", חסמתי אותו בגופי. "אני מצלם רק את מי שרוצה". הסברתי בקצרה לחבורה על "אנשי כצנלסון" והמתח נשבר קלות.

-  "צלם חופשי, אחי", חייך גיא ולגם טיפות אחרונות מבקבוק הקולה. "זה בסדר".

התרחקתי מספר צעדים. מור וגוצ'ה צפו בגיא מצטלם. הוא חייך כשראה את דמותו במסך המצלמה. "אחלה", אמר.

- "אני רוצה גם לראות", קפצה מור לעברי וחטפה את המצלמה.

כבן הבכור במשפחה, הגיוס לצבא מעסיק אותו רבות. "החלום שלי הוא להגיע למג"ב, אבל אין לי בעיה גם להיות ג'ובניק" , הוא אומר ובוחן את מור השקועה בצפייה במצלמה.

עד שצה"ל יקרא לו, הוא מעביר את דקות החופש האחרונות במוסך של אביו ברמת גן. "אני אוהב מכוניות, ככה שזה הסתדר לי". 

גוצ'ה החל לגלות סימני שיעמום.

-  "עכשיו מצלם את שניכם ביחד", קבע עובדה.

גיא סירב בנימוס.

-  "מה יש לכם אתם?", התעצבן גוצ'ה.

-  "ואם הוא ימצא מחר אהבה, היא תכנס לבלוג ותראה אותו מחובק עם מור?", הוספתי שמן למדורה. "היא תזרוק אותו מהקומה השמינית".

-  "לא יקרה כלום", הבטיח גוצ'ה.

-  "אני אוהב להתחיל עם בנות", פיזר גיא חיוך ממזרי. כנראה העדיף להשאיר כל האופציות פתוחות לעתיד.

-  "ואתה?", שאל.

-  "אני מתחיל רק עם אחת", צחקתי והצגתי בגאווה את הטבעת. גיא קם מספסל האבן, התמתח וצפה על המכוניות שהמתינו לאור הירוק בכביש.

-  "לרווקים מותר לגעת עם הידיים, לנשואים רק העיניים", קרץ לי. הבחור משורר.

• 8 בספטמבר 2004: עוד שנה לגיוס

____________________________

למרבה ההפתעה, פגשתי את גיא כשחלפתי ליד הפיצוציה של גוצ'ה. הוא נראה כאילו קם משינת צהריים ארוכה.

- "מה אתה עושה פה? עוד לא התגייסת?", שאלתי.

-  "לא, הכל השתנה. בסוף החלטתי ללמוד עוד שנה בי"ג ורק אז צבא", אמר. "בינתיים טוחנים אותנו בלימודים".

-  "וזה בסדר בשבילך?"

- "בטח, עכשיו יש מלא זמן ללכת לים, להשתעמם בבית ולא לעשות כלום". אמר. "הצבא יחכה".