ירושלים: כל הטבע במוזיאון אחד

לפני 50 שנה, כשהקימו את האוניברסיטה העברית בגבעת-רם, כחלופה לקמפוס הנטוש בהר הצופים, החזון היה שיגיעו המוני מבקרים ויטיילו בשטח הפתוח והמיוער בין הכיתות והמעבדות. בערך חצי יובל אחר כך עלה לארץ ג'ף קמחי, מהמומחים העולמיים לתיקנים. הוא בא לאוניברסיטה עם ג'וק בראש: "חייב להיות כאן מוזיאון שמסביר ומשמר את הטבע". כך הוקם לבסוף, לפני שנה, המוזיאון לתגליות.

בניגוד למוזיאונים אחרים, שבהם נכנסים למבנה אחד מסודר, כאן כל הקמפוס והמעבדות רתומים לעניין. אנחנו התחלנו את סיורנו באגף 'היפה והחיה', שבו נחשפים לעולם המופלא של קונכיות וצדפים. זה החל כמובן באקט צפוי ותמיד-מעניין של האזנה לגלי הים, עם קונכיה גדולה צמודה לאוזן. המדריכה הצעירה הכניסה גם את הקטנטנים ברזי ההבדלים בין חלזונות, צדפות וסילוניות (חלזונות הם אלו שמוציאים חלק גוף רך, נגיד ראש, מחוץ לבית, הצדפות מורכבות תמיד משני חלקים והסילוניות הן הדיונון, החסילון וכו').

המוצג המרשים ביותר שיצא מהקופסאות היה הנאוטילוס - מין חילזון, הכי גדול והכי עתיק, שקיים מהעידן שלפני הדינוזאורים. למרות ההוראה 'בלי לגעת', כולם מיששו בזהירות. היתה גם הדגמה משעשעת לילדים, 'איך נוצרת פנינה', על ידי חתיכת אבן שנתקעת בגב וצריך לעטוף אותה כדי שלא תפריע. למדנו על הסגולית - צדפה כחולה-לבנה שמוצאים אותה על שפת הים, צפה על פני המים, כשהכחול פונה לשמיים והלבן מתמסר לקצף הגלים. הסגולית נוהגת לזלול מדוזות (כל הכבוד). דברים מפתיעים גילינו גם על הקונוס, צדף שיודע לירות חיצי ארס שהורגים דג במקום.

מלתעות תוצרת הארץ

המשכנו לתוך המעבדות - סיור שמתקיים באופן קבוע בימי חמישי ושישי. במעבדה לחקר הדגים פגשנו את ד"ר דני גולני, שהכניס אותנו אל מבוך הצנצנות על מאות הדגים ושאר היצורים שמתגוררים בהן. הבן שלי, 13, שוטט מהופנט בין המדפים.

כאן רואים את אוסף הדגים הלאומי שלנו: דגי ים תיכון, ים סוף ומים מתוקים. קיבלנו הסברים מרתקים על ההגירה מים סוף לים התיכון, ולא רק של מדוזות. בין הפולשים מינים שאנחנו מכירים בשמות עממיים כמו ארסים, מקרוני, גרזנון, מליטה, סוגי ברבוניה. כשגולני הבחין בהתלהבות שלנו, הוא התחיל לשלוף את המציאות האמיתיות. למשל, ראשו של כריש העמלץ הכחול שתקף תיירת בחוף הצפוני של אילת ב-1974. ראינו מקרוב את מערך השיניים המדהים של הכריש, שתמיד נהנה מרזרבות.

בארגז אחר היה 'מלאך כחול' ועוד סוג כריש עם זנב ארוך במיוחד. ראינו גם את השכמית הארסית - דג ים-תיכוני שהתגלה לראשונה רק ב-2001. יכולנו להישאר שם שעות, וגם אתם בטח לא תמהרו לצאת.

התצוגה הבאה נקראת 'להוציא את השלדים והגולגלות מהארון'. עמד שם השלד של האריה יחזקאל, שהיה ממפורסמי גן החיות התנ"כי ומגדולי האריות בארץ ישראל.

המשכנו למסלול 'מגלים את העצים', ששיאו בחתך של עץ סקויה שהובא מקליפורניה. מדובר בעץ שעבר בשנותיו הארוכות תלאות רבות, כמה שריפות ומלחמות בתולעים. הכל מתועד בחתך הגזע. מאחוריו גילינו שגם כאן גדלים סקויות, במקרה הזה שני עצים של סקויון נאה שניטעו לפני 50 שנה, סבלו מהזנחה ובינתיים מצאו מנוחה במסלול העצים.

ולנו יש לטאה קלת רגליים

סיימנו בגילוי מפתיע נוסף: גם אצלנו היו פעם דינוזאורים. אולי לא רקסים ואדירי-ממדים אחרים, אבל בשנות ה-60 של המאה שעברה נמצאו טביעות כף רגל של דינוזאור סמוך לבית זית, ומהם שוחזר הדינוזאור הישראלי שכונה 'לטאה קלת רגליים'. הוא היה קטן ונחמד וטרף דגים ורכיכות. הדגם של הדינוזאורצ'יק ניצב ליד חדר מקסים שעל קירותיו יש מאובנים של דגים שנמצאו בירושלים ליד שוק מחנה יהודה, סמוך לדוכני הדגים הטריים.

באולם אחר יש תצוגה גיאולוגית, שגולת הכותרת שלה היא גבישים פלואורסנטיים, שמאירים באור אולטרה-סגול. מתעכבים על כל פרט, שותים בצמא עוד הסבר ועוד המחשה, והשעות עפות במהירות. ככה זה תמיד כשנהנים.

המוזיאון, 'שדרות טבע וגלריות' שמו, נמצא בקמפוס ספרא, גבעת רם. הכניסה דרך שדרות רופין, מערבית למשכן הכנסת. פתוח בימי שישי ושבת בין 11:00-16:00 (קבוצות שמתאמות מראש - גם בכל יום אחר בשבוע). כניסה: 30 שקל ליחיד, 110 שקל למשפחה.

לכבוד חגיגות יום ההולדת, המוזיאון יפתח את שעריו לקהל הרחב בימים חמישי, שישי ושבת (31-29 ביולי) בשעות 17:00-10:00. בהפנינג יום ההולדת למוזיאון - כניסה חינם. טל' 6584709 - 02.