מכוערת מכוערת אבל הרייטינג יפה

לאורך פרקי הסדרה, עמד הרייטינג הממוצע של "אסתי" על 22.6% במשקי הבית היהודיים. לפני שבועיים, בתוכנית בה הוצג המהפך של אסתי, הגיעה הרייטינג הממוצע ל-32.6%, יותר אפילו מהגמר המפומפם של "כוכב נולד" (31.7%).

הערב (ד', 21:35, ערוץ 2) ישודר הפרק האחרון בסדרה, והמפיק דני פארן מנצל את ההזדמנות להוציא מעט קיטור ולתקוף את המבקרים, את המתחרים ואת קובעי המדיניות בענף.

פארן מסביר את הרייטינג של "אסתי" בכך ש"התוכן מנצח. לא יעזור דבר בנושא הזה. אני המום מהתוצאה הנמוכה של 'כוכב נולד'. אתה מבין איזו חשיפה הפרויקט הזה קיבל לקראת השיא שלו? מסחטה תקשורתית! העיתונים הגדולים גיבו את זה בעמודים הראשונים, האמצעיים, האחרונים, במגזינים, מה שאתה לא רוצה. אפשר לקרוא לזה אפילו קנוניה תקשורתית, להביא את האנשים האלה למסך ולסחוט אותם רגשית כדי לקבל את הרייטינג של המדינה. ומה התוצאה? תיקח את 'אסתי', שלא רק שלא קיבלה גיבוי בתקשורת ובברנז'ה, להיפך, קטלו אותה מ-א' עד ת'. באקדמיה של ישראל מצאו לנכון לא להתייחס לסדרה הזו, אבל היא הביאה 32.6 בשיאה. ההיגיון של הצופים אומר יותר מכל מה שמערכות יחסי הציבור טוחנות".

לדברי פארן, "ההצלחה של 'אסתי' היא באמת הפתעה גדולה, לכן גם בא השלב הבא, בו נמשיך לטפח את הז'אנר ולעבוד על סדרות דרמה-קומיות רומנטיות. תהיה סדרת המשך ל'אסתי' בקיץ הבא – 'אלביס', באותו סגנון. ואני אמשיך לחפש לעשות סדרות דרמה-קומיות רומנטיות. יש גם מחשבות לשלב את דודו טופז בסדרה מהסוג הזה. אני מאוד גאה ב'אסתי'. מי שיראה את זה בעיניים פתוחות יראה שזו יופי של עבודה, בכתיבה, במשחק, בהפקה. בתקציב שהיה לנו ההפקה עשתה מעל ומעבר. אפשר לקטרג כמה שרוצים".

ומקטרגים, כאמור, לא חסר. פרט לביקורות הטלוויזיה ה(לרוב) לא מפרגנות,

 הרימו גם איגודי היוצרים קול צעקה. עיקר הטענות לא מופנות ספציפית כלפי "אסתי המכוערת", אלא הן חלק מהמאבק של היוצרים מול הרשות השנייה, בכל הנוגע לענייני נאותות ההפקה, והדיאלוג בנוגע להכרה ב"אסתי" כז'אנר עליון.

או כמו שאומרת חברת הנהלת איגוד התסריטאים גליה עוז: "כעיקרון, אני עומדת על זכותם של ערוצים מסחריים לשדר גם טלנובלות, ובכלל כל חומר מכל ז'אנר שיש להם. הבעיה שלי נוגעת לכך שהשידור המסחרי הוא לא שמים פתוחים, אלא כמו שראינו עם הסיפור של ערוץ 10, הוא מאוד מוגבל. השידור המסחרי הוא משאב לאומי מוגבל, ובהיותו כזה, ברגע שהמדינה נותנת לך את הרישיון להדפיס כסף, אתה צריך להחזיר משהו לציבור. פחות מאחוז אחד מהוצאות הכוללות של ערוץ 2 הולך על סוגה עילית, שזה דרמות ודוקומנטריה פר-אקסלנס. בפחות מאחוז הזה משחקים איתנו – אומרים שאפשר לעשות יותר בזול וזה ייחשב, ויש מדיניות של הרשות השנייה שנותנת הנחות וקריצות עין כאלה".

עוז אומרת בפירוש כי " אין לי טענה נגד 'אסתי' באופן ספציפי, אני גם מבינה שהיא לא כזו מכוערת. הבעיה היא שאפשר היום לעשות טלנובלה ולהזדכות עליה באפסנאות של הרשות השנייה כדרמה. החשש הוא בעצם שהולכים לסדר לנו מין סביבה שכולה עולם צרכני ומסחרי שבו בחיים כבר לא יהיו לך יציאות כמו 'הפוך' או 'בת ים-ניו יורק'. המציאות של הטלנובלות חותרות תחת העולם הקצת יותר מורכב הזה. כשנותנים לזכיינים לעשות טלנובלות ולהכיר בזה כדרמה, זה פותח פתח הלאה. זה יקום טלוויזיוני שטוח".

פארן, כמובן, מתקומם נגד הטענות: "'אסתי' זה ז'אנר עליון לכל דבר. מה זה בכלל ז'אנר עליון? זו שאלה פרובוקטיבית רגולטורית. זה פשוט לתת לאנשים שאחראים על תכנים מכשיר למדד תוצאת איכות. הם במו ידיהם כורתים את הענף

עליהם יושבים. ז'אנר עליון לא נמדד בדולר לדקה, זו שטות ששמעתי עליה רק בארץ. זה לא מדד ליצירה. אין מדד ליצירה שאפשר למצוא את המשוואה הכלכלית שלה. מי שמע על דבר כזה? זו שטות ממדרגה ראשונה שפוגעת ביצירה המקורית בישראל. ב'אסתי' אנשים קיבלו שכר כמו בז'אנר עליון ללא יוצא מהכלל. גם השחקנים, גם הצלמים, הבמאים והכותבים. כולם. רק שההפקה הייתה צריכה להתייעל כדי לעמוד במגבלות התקציב".

עם זאת, מודה פארן כי "לא כל מה שאנחנו עושים זה ז'אנר עליון, אבל כנראה שאנשים נהנים - אחרת לא היינו מגיעים לרייטינג הזה. כנראה שאנחנו יודעים לעשות את העבודה, ואנחנו לא נעלבים שקוראים לזה טלנובלה. אני גאה במה שאנחנו עושים ובעבודה שאנחנו מספקים לשוק. אתה רואה הרבה שחקנים שנכנסים לכאן ואחר כך מרוויחים מזה גם התיאטרון וגם הקולנוע. אני יודע של'קשת' יש צרות עם הרשות השנייה כדי להכשיר את 'אסתי' כז'אנר עליון. שיעזבו את הרשתות ויתנו להם לעבוד. לשוק יש את הכוחות שלו. תנו לעבוד. תנו חופש יצירתי".