פסוריאזיס: האם אפשר להתגבר על הנגע?
כ-150 אלף ישראלים לוקים בפסוריאזיס - מחלת עור עקשנית, שאיש אינו יודע מה גורם לה ואיך לרפא אותה. היא מתבטאת בנגעי עור אדומים וקשקשיים, שיכולים להופיע על שטח גדול של הגוף. על המחלה, הסימפטומים, הטיפולים והחידושים האחרונים
היא נחשבת למחלת עור שכיחה, אך בוודאי מהמתסכלות שבמחלות העור. כ-150 אלף ישראלים לוקים בפסוריאזיס (ספחת) - מחלת עור כרונית, שאינה מידבקת, הגורמת לנגעים אדומים על העור המלווים בקשקשת. למחלה הזו, שממררת בדרך כלל את חיי החולים, אין מרפא. במקרים מסוימים היא פוגעת קשה כל כך באיכות החיים של החולים, עד שחלקם חשים נבוכים מכדי לצאת מביתם. אחרים סובלים מדיכאון, ויש ביניהם אף כאלה שמנסים להתאבד. הנה עוד כמה דברים שלא ידעתם על המחלה:
כשל של מערכת החיסון
עדיין לא ברור מדוע אנשים מסוימים לוקים במחלה ואחרים לא. הסברה היא שמדובר במחלה תורשתית (גנטית), שבה קיים כשל כלשהו של מערכת החיסון. התוצאה: תאי העור באזורים מסוימים מתחלקים פי 27 מהר יותר מתאי עור רגילים, מה שמוביל למראה הקשקשי. מאחר שלא ברור מה הגורם למחלה, לא ידוע כיצד ניתן למנוע את התפרצותה.
פסוריאזיס מתבטאת בהופעת רבדים אדומים מכוסים בקשקשת לבנה באזורים שונים בגוף, ביניהם מרפקים, ברכיים, קרקפת, ערווה, פי הטבעת וגב. הנגעים לעיתים קרובות מגרדים, והחולים מקלפים את הקשקשת. התוצאה: דימום באזור הנגוע. המחלה פוגעת גם בציפורניים והופכת אותן לצהובות, דקות, מחוררות ונוטות להישבר בקלות.
כ-30% מהחולים נוטים לפתח דלקת מפרקים. אצל שליש מהחולים קיים בן משפחה נוסף שחולה בפסוריאזיס. ברוב המקרים, המחלה מתפרצת לראשונה בגילאים 15 עד 35, אך כ-10% מהחולים לוקים בה לפני גיל 10, ואף בגיל הינקות. המחלה פורצת פעמים רבות בעיתות לחץ, חרדה ומתח, כמו גם במהלך הריון.
אצל חלק מהחולים המחלה פורצת עקב זיהומים, בעיקר סטרפטוקוקוס. בקבוצת חולים זו יש הצלחה בטיפול מונע באנטיביוטיקה מתאימה. גם תרופות מסוימות מביאות להתפרצות המחלה או להחמרתה.
למחלה כמה דרגות חומרה: קלה, כאשר עד 2% משטח העור בגוף נפגע; בינונית, כאשר 3%-10% משטח עור הגוף נפגע; וחומרה גבוהה, כאשר מעל 10% משטח העור הגוף נפגע. לא קיימת בדיקת מעבדה לאבחון פסוריאזיס, ולכן מסתפקים לרוב בבדיקת רופא עור. אם קיים ספק, רופא העור עשוי לשלוח דגימות עור לבדיקה מיקרוסקופית שמאשרת את האבחנה. במקרה של פגיעה בציפורניים נוהגים לבצע בדיקה לפטריות כדי לשלול פטרת ציפורניים, שבאה לידי ביטוי באופן די דומה.
כ-400 חולים בישראל נמצאים בשלב הקשה של המחלה, שבו מופיעים הנגעים באזורים נרחבים בגוף, כולל כפות הידיים והרגליים. כ-54% מחולי הפסוריאזיס סובלים מדיכאון, מתוכם כ-17% אחוז שוקלים התאבדות כדרך הימלטות מסבלם. רבים מהחולים לא יוצרים קשר מיני עקב החשש מפני רתיעה שתעורר מחלתם אצל הבאים איתם במגע.
הטיפול מביא רק להפוגה
כאמור, מחלת הפסוריאזיס נחשבת היום לחשוכת מרפא, אך קיימות כמה שיטות שמביאות להפוגה כלשהי בהתפרצות הנגעים. עיקר הטיפול התרופתי הוא באמצעות משחות על בסיס סטרואידים, שמרככים את הקשקשת, מאיטים את קצב היווצרותם ומפחיתים את האדמומיות. עם זאת, למשחות הסטרואידליות יש תופעות לוואי כמו הידלדלות של העור (מראה צלופן), ובשימוש על שטחים נרחבים הן משפיעות על כל הגוף (עליית רמת הסוכר בדם, נפיחות בפנים ועוד). בין המשחות הסטרואידליות הנפוצות לטיפול בפסוריאזיס: טופיסאלן, אלוקום, דיפרוסליק ודרמובאט.
קבוצה נוספת של תרופות מכילה נגזרת של ויטמין D, שמפחיתה את היווצרות הקשקשת. עם זאת, מרבית החולים מדווחים שהמשחות האלה לא מביאות לשיפור של ממש במצבם. בין התרופות מהסוג הזה בארץ: דאיבונקס ודאיבובט. בין התרופות הסיסטמיות (בכדורים לבליעה) נזכיר את קבוצת התרופות שמכילות נגזרת של ויטמין A, שמפחית הן את היווצרות הקשקשת והן את האדמומיות. לתרופות האלה יש תופעות לוואי רבות, ובהן גירוד, פעילות יתר של הכבד, עליית רמות שומנים בדם, מומים מולדים בעוברים (לכן אין ליטול את התרופה בהריון או שנתיים לפני התעברות) ובמקרים נדירים גם החרפת המחלה.
במקרים קשים של פסוריאזיס מטפלים באמצעות תרופות כימותרפיות, שמשמידות את התאים. מדובר בטיפול קשה, שאינו מתאים לכל חולה. המינון שנותנים לחולי פסוריאזיס נמוך בהרבה מזה שניתן לחולי סרטן, ולמרות שהוא כרוך בלא מעט תופעות לוואי, הוא מאפשר חיים נורמליים ללא פריחה לחלק לא מבוטל של החולים.
טיפול אחר, שמביא להפוגה משמעותית במחלה, ונע בין כמה חודשים לבין שנה ויותר, הוא הפוטותרפיה. מדובר בקרני אור על סגוליות שמעכבות את החלוקה המהירה של תאי העור ומביאות לצמיחת עור חדש ובריא. חולים מרחבי העולם נוהרים לים המלח, שם מצויות הקרניים באורכי הגל המתאימים לטיפול בפסוריאזיס. טיפול בפוטותרפיה בקרני UVB קיים גם בבתי חולים, לשם תתבקשו להגיע כשלוש פעמים בשבוע.
אשתקד קיבלה התרופה "אמביב" את אישור משרד הבריאות לשיווק בישראל, ולפני כמה חודשים אף הוכנסה לסל הבריאות לטיפול בחולי פסוריאזיס בדרגה חמורה. מדובר בתרופה ביולוגית שחוסמת חומרים המעוררים את מערכת החיסון, ובכך מופסקים החלוקה הפראית של תאי העור, האדמומיות והגרד. הטיפול כולל 12 זריקות ומביא להפוגה ארוכה במחלה, במקרים מסוימים גם של שנים. לעיתים יש צורך במנה נוספת של 12 זריקות. בעבודת מחקר שבוצעה לאחרונה נמצא ש-16 זריקות חד פעמיות הן המינון היעיל יותר.
ייעוץ רפואי: פרופ' רוני וולף, מנהל מחלקת עור ומין, המרכז הרפואי קפלן
חיים ממשחה למשחה. פסוריאזיס
צילום: רינת לוק
מומלצים
