ביקור ב"צ'ויה" - נודלס עם אג'נדה
האטריות האסייתיות זוכות אצלנו לאזרחות כבוד. מאכל הרחוב המלוכסן משודרג ומוקפץ באהבה ציונית אין קץ, פלא שעוד ועוד נודלסיות הולכות ותוקעות כאן יתד?
הלב שלי, לב אוכל הכל, סופג לעיתים ביקורות מוצדקות על ביצועיו הרגשיים. מה לעשות, שהלב הזה נוטה להתרחב בנסיבות מסוימות. פחות רומנטיות, יותר גסטרונומיות. לדוגמה, לבי הסמלי מתרונן כשהוא נוכח ביחס לו זוכה כאן האיטרייה האסייתית המוקפצת. בצד מזללות מזלזלות, שבוחשות כלאחר יד בווק ומטילות לצלחת פקעת שמנונית ועתירת טעמים מלאכותיים, קמים יותר ויותר מקומות שעושים לנודלס כבוד.
רשת "ג'ירף" מובילה זה כמה שנים טובות את המהלך, בשדרגה את מאכל הרחוב למנות מעניינות עד אנינות המוגשות בתעריפים סבירים. נודלסיות דומות עם אג'נדה דומה הולכות ומחזקות את המגמה, ולפרקים גם מתעצבות באופן מרשים, כך שהנישנוש האסייתי נעשה גם יציאת-ערב לגיטימית.
כזוהי "צ'ויה האסייתית", סושי-נודלס-בר-מסעדה, שלפני הכל תפסה אותי – כמה שטחי וסקסיסטי מצידי – במראה שלה. צ'ויה היא נודלסיה תל-אביבית חתיכית, בעלת עיצוב היי-טקי חמים (אפשרי!), קיר מטבח חזיתי שכולו קשקשי-מתכת, בר נעים לעין ושירותים עם דלת-מסך וברז-מפל. וכל זה, יפה מצידה, לכבוד תפריט שמרכזו נודלס, ומחירו כ-110 שקל לארוחה מלאה ממוצעת לאדם.
המנות, המטיילות פה ושם באסיה, נאות ומשביעות עד כדי כך שלבושתי אודה, כי אני (!) הרמתי ידיי אחרי העיקריות וסירבתי בנימוס לקינוחים. נתחיל מהצעד הראשון שלנו, המרקים. טום יאם קון תאילנדי, עם חלב קוקוס, שרימפס, ג'ינג'ר ולמון גראס, הותיר טעם-שאחרי חמצמץ, לא פחות מאשר חריף. הוא היה סמיך, די עשיר, ולדברי הטועמת המדוגמת, טעים מאוד. גם אני נהניתי, אבל התלהבתי פחות. אומרים שזה בגנים.
לעומת זאת, הסכמנו שהמרק המלאגאטוני מקסים, ולוקח בשמחה בדרבי המרקים: מבורך בקארי הודי, באגוזי קשיו מרוסקים ובקוביות תפוחים, מציג שילוב מבריק ומתיידד בקלות עם החך.
בדרך לעיקריות עצרנו בתחנת הסושי, וניסינו גליל רחב של פוטומאקי שרימפס טמפורה אינסייד-אאוט (האצה במרכז, עוטפת ונעטפת). רול ראוי, מוכן ומוגש היטב, שאין לומר דבר לחובתו, מלבד העובדה שאכלתי מרשימים ממנו.
מנה יוצאת דופן הייתה מושו בקר עם פנקייק מנדרין – נתחי בשר (עוד נטפל בהם) עטופים בלילה ומטוגנים עמוקות, בצידם כמה דפי בצק דקיקים המגיעים בכלי אידוי, צלחת רצועות מלפפון ובצל ירוק ושני רטבים: צ'ילי חריף אגרסיבי ופונזו שחור. מדובר בדודנית אסייתית של הפהיטאס המקסיקנית, ועניינה לאפות קטנות של גולל-במו-ידיך. המנה טעימה, רבת טעמים ואף מומלצת, למרות הבלוף המתוחכם: המעטפת העבה, הרטבים הדומיננטיים והפנקייקונים מסיטים את תשומת הלב מכך ששכבת הבשר זעירה וקמצנית.
ולבסוף, האטריות. נודלס פירות-ים עם שרימפס, קלמארי, ירקות ובטטה פריכה, ברוטב סויה ומעט חמאת בוטנים, הייתה מנה לא מפתיעה, אופיינית מאוד לז'אנר, ואולי דווקא לכן, הולמת ומשכנעת. טרפנו אותה בטבעיות וביססנו את המסקנה, שהארץ הזאת בהחלט מסבירה פניה לנודל.
- "צ'ויה האסייתית", רחוב קרימניצקי 2, תל-אביב. טל. 03-5626665