שתף קטע נבחר

חוות בודדים בנגב: טיול במדבר וג'קוזי

תאמינו או לא אבל מה שאתם צריכים בשביל לברוח קצת מהחום זה סופשבוע במדבר. בצימרים מול נוף קסום, טיפולי ספא וטעימות של גבינות, יין ודבש תמצאו את השקט והרוח

רגע לפני עוד סופשבוע קיצי במיוחד חיפשנו מקום אולטימטיבי להניח בו ראש עייף. הקריטריונים היו ברורים: בלי מדוזות, בלי כנרת, בלי פקקים ובלי קניונים. דרומה, אבל לא עד לאילת. כבר אחרי כביש עוקף באר שבע החל מספר המכוניות להתמעט. חום אוגוסט להט, אבל האוויר היבש היה שינוי מרענן לשני עכברי מישור החוף מזיעים שכמותנו.

 

 

התחנה הראשונה, טיפה אחרי קיבוץ רביבים, הייתה חוות רוטה. חוות בודדים שהקים לפני כשנתיים האמן והחקלאי ארז רוטה, שעמל בה יחד עם בנו על 20 דונם כרמי יין וגם על פיסול סביבתי. ישבנו עם רוטה במטבח המאולתר, רוח מדברית נעימה ליטפה את הפנים והקשבנו לסיפורו של אחד החלוצים החדשים של הנגב, על מלחמתו בקור, בחום, בסופות החול ובבירוקרטיה הישראלית. אחר כך טעמנו יין ביקב הקטן והמושקע, שזכה לאחרונה במדליית זהב בתחרות יין יוקרתית.

 


חוות רוטה. יין ופסלים (צילום: יואב חזקיה)

 

מצויידים ביין המשכנו לגבינות. חוות הבודדים של רמת הנגב מציעות שפע של אפשרויות. בחרנו בחוות נאות ששייכת למשפחת נחימוב. המשפחה שהקימה את רשת "אל גאוצ'ו" ומתמחה בבשר ארגנטינאי, עשתה שינוי דרמטי והגיעה לפני שנתיים למדבר. יחד עם חמשת ילדיהם הם חיים בשני קרוונים, מציעים מספר צימרים, מגדלים עדר עיזים קטן, ומגבנים גבינות מצוינות. סלינו הועשר בגבינת תום, סנט מור בשמן זית, כדורי לבנה ויוגורט מחלב עיזים צונן.

 

  • חוות רוטה , טל' 4968703 - 054.

     

    חוות נחל חוורים: מתכסים בפוך באמצע אוגוסט

    המשכנו על כביש 40 לעבר תחנתנו הסופית לאותו היום - חוות נחל חוורים. יענקל'ה ודורית גבע הכירו בשארם. הוא היה מדריך ב"נאות הכיכר" והיא חיילת צעירה. כבר שם חיו לבדם באוטובוס נטוש, עם "כלב ועוד כלב". אחר כך חיו שנים רבות במושב בעמק האלה, ולפני עשר שנים, "כשהירוק התחיל להציק בעיניים", עברו לרמת הנגב. את חוות נחל חוורים, שקיבלה את שמה מהנחל הקרוב, הקימו לפני כשנתיים. נטעו כרם זיתים לשמן והקימו שלושה צימרים מדבריים. באחד מהם, הצופה אל הנוף, מול העיר עבדת, רמת דיבשון השטוחה וחוד עקב השפיצי, צנחנו למנוחה.

     

    בתוך הצימר בעל חלונות הויטרז' נח לו הג'קוזי הבלתי נמנע, אלא שאנחנו התלהבנו דווקא ממה שלא מוצאים בכל מקום: בכניסה נצץ גב מדברי בנוי, מטויח ומלא מים צלולים, שיזכיר לחובבי הטיולים את גבי המים הפזורים בנחלים רבים בנגב - אלה שהופכים אחרי שיטפון לבריכת מים נפלאה. המים הצלולים היו חמימים מהשמש של שעות הערב. 

     


    חוות נחל חוורים. גב מלאכותי (צילום: טלי חרותי-סובר)

     

    לו היה לנו כח היינו יוצאים בשעות אחר הצהריים המאוחרות לטיול קצר בנחל חוורים (ומבקשים מיענקל'ה שיבוא לאסוף אותנו בסוף המסלול), או יוצאים לשוטט בשבילי הגמלים שנכבשו על הגבעה הסמוכה ומביטים בשקיעה המתקרבת, אלא שאנחנו רצינו לעשות כלום. שעות ישבנו על המרפסת הצופה אל הנוף, עברנו משכשוך בגב, לנדנדה, לערסל, טעמנו גבינות ויין, והתפעלנו מהשקט שמסביב.

     

    בערב שוב תכננו לצאת, הפעם לחוות נאות (עשר דקות נסיעה) שם יש בכל שישי סרט ואסאדו, אבל ההחלטה הסופית הייתה להמשיך ולרבוץ. בלילה, בלי שנייה של מזגן, התכסינו בפוך. אוגוסט. מי היה מאמין.

     

    חוות נחל חוורים , טל' 054-2346066, 052-2867489. לילה לזוג + א. בוקר: 600 שקל. תוספת לילד: 80 שקל. 

     

    קדש ברנע: הכל דבש

    בוקר שבת הגיע מהר מדי. לו הייתה הקרירות שורה באוויר (או אם היינו טורחים להתעורר מוקדם) היינו יוצאים מהצימר לטיול רגלי ארוך לעין עקב או לנחל קרקש הסמוך, אבל אנחנו החלטנו על טיול במכונית לאזור לא מוכר: רמת הנגב הדרומית-מזרחית, או במילים אחרות: האזור שנמצא מטר ממעבר הגבול ניצנה.

     


    דבורים. שורדות גם את החום של המדבר (צילום: לע"מ)

     

    אחרי ארוחת בוקר מצוינת, חזרנו לכביש 40. בצומת טללים עלינו על כביש 211 שהוביל אותנו למושב קדש ברנע. כשנתקלנו במסוף הגבול הבנו שפיקששנו. לא היה שלט שאומר "קדש ברנע". "ניצני סיני", דווקא כן. רק כשהגענו אל ביתו של אדי פיליפוב הדבוראי (מה שפעם היו קוראים כוורן), הבנו מה קרה. את היישוב, בו חיות 40 משפחות המגדלות בעיקר עגבניות שרי, הקימו פליטי המושב קדש ברנע שפונו מסיני במסגרת הסכמי השלום. המשפחות התעקשו לשמר את השם, מדינת ישראל התעקשה אחרת, וככה עד היום יש ליישוב שם רשמי ושם שנתנו לו תושביו.

     

    משפחת פיליפוב, עם האבא הדבוראי, הגיעה לארץ מאוקראינה. "אמרו לנו שדבורים לא שורדות בחום הזה ואני קיבלתי את הקביעה", מספר אדי שהפך בלית ברירה לחקלאי מדברי. לפני שלוש שנים תפס נחיל בר שחי בכפר הנוער ניצנה ובקלות רבה הפך שוב לדבוראי. היום הוא מחזיק 60 כוורות ומייצר יחד עם אשתו שלושה סוגי דבש ("דבש קדש ברנע") שטעמו המיוחד מושפע בין היתר מהמים המליחים בהם צומחים עצי האזור.

     

    בבית הדבש מקבלים המבקרים הצצה לתוך כוורת שקופה, וכן הרצאה מעניינת על חיי הדבורים והתנהלותן (הידעתם כי הן היו פעם שכנות של הדינוזאורים?). בחנות ניתן לקנות את כל המוצרים שלא תמצאו על אף מדף במרכז הארץ.

     

  • בית הדבש , מושב קדש ברנע (ניצני סיני), 08-6558992 ,052-3927085. כדאי לתאם ביקור מראש.

     

    עזוז: ספא ובתים מבוץ

    מבית הדבש חזרנו לכביש 211, כביש רחב ידיים ונטול מכוניות. סמוך לכפר הנוער ניצנה ירדנו אל כביש רעוע על פי השלט לעזוז. השמועה שהגיעה לאוזנינו טענה כי מדובר בישוב הכי מבודד בארץ. דקות ארוכות נסענו, סביבנו נוף מדברי מרהיב, אך סימן חיים אין. אחרי כ-10 קילומטרים (וכמה שיחות טלפון מבוהלות) נראה כתם ירוק על הגבעה. 

     

    בכניסה לישוב הקהילתי שמונה היום, אחרי 20 שנות קיום, 14 משפחות, הדרך מתפצלת. פנינו ימינה כדי לחזות בצימר-ספא המקומי. "מי מגיע עד הנה כדי לקבל עיסוי באבנים חמות?" תהה זה שנוהג. מסתבר שלא מעט. בזהירות טיפסנו אל בקתת העץ היפה שנבנתה על צלע ההר, רק כדי להחריד זוג צעיר מאופקים שבא "כדי להיות בשקט".


    חוות נאות. עיזים בודדות (צילום: יואב חזקיה)

     

    שני חדרי אירוח מאובזרים קיימים במקום, כשביניהם סאונה חמה וג'קוזי מבעבע על המרפסת מול נוף עוצר נשימה. על המרפסת נערכים גם כל סוגי העיסויים. את הארוחות מספקת, היישר לחדר, משפחה מקומית שמבשלת אוכל גורמה צרפתי. זוגות אקטיביים יכולים לצאת לטיולי ג'יפים או אופניים, ואפילו להזמין מצפה כוכבים נייד בשביל ללמוד משהו על הלכות לילה. "המקום הזה הוא קלאסי לשני זוגות חברים שרוצים לברוח מהעיר, להתנתק וליהנות מהנוף והשקט של המדבר", אומר איתי בעל המקום.

     

    הנחנו לזוג המתבודד ועלינו לבקר בישוב. אנשי המקום חובבי האקולוגיה ציפו את בתיהם הזמניים (במקום עוד אין תוכנית מתאר ולכן גם לא אישורי בנייה) בבניית בוץ מדהימה ביופייה. אפילו לול התרנגולות זכה ביצירה שובת עין. הסתובבנו בין הבתים היפים, אבל במקום לא נראתה נפש חיה. מבודד, כבר אמרנו?

     

    הרעב הציק ואנו שמנו פעמינו לארוחת צהריים במושב כמהין. למרות שהודענו מראש על בואנו ולמרות השלט שטען כי המקום פתוח בכל סוף שבוע, הייתה הדלת של מסעדת "הטחנה", בה אומרים שג'ניפר ההולנדית מגישה מטעמים משובחים, נעולה על סוגר ובריח. שיחת טלפון גילתה שהבייביסיטר לא הגיעה ובמדבר, שום דבר לא בוער. לא יכולנו לחכות ונאלצנו לוותר ולצאת לדרך הארוכה צפונה. אחרי שעתיים כבר היכו בנו שוב הלחות והפקקים. אין כמו המדבר בקיץ.

     

    • צימר ספא עזוז , מושב עזוז, טל'052-5750001, לילה: 390 שקלים. טיפולים: החל מ-180 שקל.
    • מסעדת הטחנה, מושב כמהין, טל' 050-2499880.

  •  

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    חוות נחל חוורים. מבט מבחוץ
    צילום: טלי חרותי סובר
    חוות נחל חוורים. מבט מבפנים
    צילום: טלי חרותי סובר
    חוות עזוז. מבודד, כבר אמרנו?
    צילום: יואב חזקיה
    מומלצים