משפחה אורגנית: קינואה במקום צ'יפס

ארוחת ערב שגרתית בבית משפחת כץ-לביא נראית כמו מחזה בלתי שגרתי בעליל בבית עם ילדים קטנים: בתפקיד המנה העיקרית מככב תבשיל קטניות מאש ששירי, האמא, הנביטה בעצמה, ואז הקפיצה עם כרובית, אפונת שלג, סויה, ג'ינג'ר ומייפל. רוני בת השנה וחצי מתרוצצת בבית ואוכלת בננה מיובשת, אילון בן הארבע אוכל קערה ענקית של קינואה, ועתי בן השבע מבצע חיסול ממוקד לקציצת טבעול. הוא רצה גם צ'יפס ליד, אבל שירי חשבה שזה מזעזע, והכינה תחליף מוקפץ בטיפה שמן זית ומבושל במים. אחר-כך, מול הטלוויזיה, מנשנשים קערת פירות.

כל זה קורה בלי עזרתם של סופר-נני, אלון גל, או כל קוסם טלוויזיוני אחר שעושה סדר בבתים. בבית של שירי כץ ואביב לביא, זוג עיתונאים תל-אביבי פלוס שלושה ילדים, אוכלים רק אוכל אורגני. לא כטרנד חולף, וגם לא רק בגלל הטעם, אלא כעניין עקרוני. חטיפים בשקיות מרשרשות לא עוברים את מפתן ביתם, וכך גם קורנפלקס בצבעי הקשת, או כל דבר אחר שמעוטר בצבעי מאכל. ואיך זה עובד? צריך לראות את רוני הקטנה מחסלת בתאווה טחינה אורגנית מתובלת בעשבי תיבול אורגניים, כדי להבין שזה עובד מצוין.

בעקבות ההצלחה המשפחתית החליטו כץ ולביא לייצא את הבשורה האורגנית גם מחוץ לגבולות ביתם. הם כתבו את "המדריך הישראלי לאוכל אורגני" (הוצ' "כנרת"‭,(‬ בו הם מסבירים איך אפשר להעביר משק בית שלם לעולם האורגני, למה זה טוב, ואיפה קונים מזון שלא רוסס, ויוצר בשיטות מוסריות וידידותיות לאדמה ולאדם.

ושלא תחשבו שזה פשוט. כץ ולביא יכולים לדבר שעות בשבחו של האוכל האורגני, אבל את הצאצאים האידיאולוגיה הזאת לא מאוד מעניינת. אתה לא נותן לילד ברוקולי והכל מושלם. "יש בעיות, וצריך להתמודד איתן", מודה לביא. "אצלנו בבית, המעבר לא נעשה בדרך של כפייה וייסורים. הילדים שלנו רוצים, כמו כל הילדים, שוקולד, אז עשינו פעם בשבוע טקס של קניית שוקולד. ברור שאם ילדים מתחילים לאכול זבל מגיל אפס, קשה לעשות ריסטארט בגיל שבע. ילדים אוהבים ג'אנק-פוד, כי הוא מאוד מספק ברמה המיידית, ויש לו צבעים וטעמים מודגשים. מה שבטוח זה שאין מה לעשות להם הרצאות על בריאות. הילד לא יעבור לאוכל בריא בגלל ערכים תזונתיים".

היישר מהשדה (צילום: גלית רויכמן)

אמא, תני לי עולש

הרומן של משפחת כץ-לביא עם האוכל האורגני לא התחיל פתאום. "זה לא היה שינוי דרמטי", מספרת שירי. "תמיד היה כאן אוכל ביתי, שמן זית ולא חמאה. הבית הזה לא גדל על חטיפים. זה נראה לי מזעזע לתת לילדים את כל החטיפים האלה, במיוחד היום, כשאני יודעת מה זה מכיל. הילד שלי כבר בגיל שנה וחצי היה אומר: 'אמא, תני לי עולש‭.'‬ זה תמיד היה ככה, אבל לא תמיד עם אורגני. המעבר לאוכל אורגני היה תהליך שהגיע ממקום של אהבת אוכל, של גרגרנות".

אביב: יש הבדל גדול בין שירי לביני. היא באה ממקום של מודעות לאוכל בריא ולמרכיבים שלו. אינטואיטיבית היא נרתעת מאוכל ג'יפה, ממרכיבים זולים ומעובדים. עד שהכרתי את שירי לפני תשע שנים, אכלתי זבל של רווקים תל-אביביים מהסוג הכי גרוע. שווארמה שטוחנים בצהריים, כל מיני דברים קפואים למיקרוגל .

השינוי במשטר המזון היה אידיאולוגי. מהרגע שכץ ולביא החלו את התחקיר לספר שלהם, הם הבינו שהמזון שהם אוכלים מזיק לא רק להם, אלא גם לסביבה. "עד לפני שנתיים אכלנו, כמו כולם, מכוח האינרציה", אומר אביב. "בלי לדעת מה עובר על האוכל, איזה חומרים הוסיפו לו, מה עשו לבעל החיים. אנחנו אנשים שאוהבים ידע ורוצים לשלוט בגורלנו, וגילינו שעל זה אנחנו לא יודעים. כשאתה יודע מה האוכל עבר, אתה בוחר באופן תבוני. כדי ללכת נגד הזרם אתה צריך להיות ידען".

שירי: "ברגע שאתה מתחיל להיות מודע, זה נהיה קשה. פעם הגיע אלינו חבר של הילד, שלא רצה לאכול שום דבר מהאוכל האורגני שלנו. הוצאתי קורנפלקס שפעם קניתי לעתי בגלל צעצוע שהיה שם, וממש פחדתי להרעיל אותו. הרגשתי כמו המכשפה הרעה".

אתם יכולים לשלוט במה שהילדים שלכם אוכלים בבית. מה קורה בחוץ?

אביב: "אנחנו כחוק לא מתערבים במה שקורה עם הילדים בחוץ. לא הולכים איתם לימי-הולדת ומטילים איסורים, לא מתערבים במה שהם אוכלים במועדונית. אנחנו מעזים להשפיע אצל הסבתות, אבל באופן מתון. אנחנו לא חושבים שהעולם הוא מקום סטרילי. גם מי שאוכל אורגני מזריחת החמה עד צאת הנשמה נחשף לשמש ונושם עשן. אבל אם לפחות המזון בריא, אז עשי־ נו את שלנו. זה כמו שעדיף לעשן חמש סיגריות ביום ולא ‭."50

הילדים לא מתמרדים?

שירי: "לא. אנחנו מגישים להם מבחר צבעוני ומסחרר של פירות וירקות".

אביב: "כשמגיע הקרטון מהחקלאי שאנחנו מזמינים ממנו פירות וירקות, זה מגניב אותם".

אז אין סדקים במשטר האורגני?

אביב: "עתי נורא אוהב דובדבנים, והעונה באורגני קצרה, אז עכשיו אני קונה לו לא אורגני".

שירי: "עתי יותר בקטע של ירקות, ולאילון יש נטייה לג'אנק. אבל אנחנו גורמים גם לו לאהוב את האוכל האורגני, כי אנחנו יוצרים מעין תחרות ביניהם. אנחנו אומרים לו: 'עתי יגמור לך את הסלט שומר או את הברוקולי. אמא אחת אמרה לי שהיא אף פעם לא ראתה ילדים רבים על ברוקולי, רק בבית הזה".

לצלחת (צילום: אסף רונן)

שיעור בכלכלה אורגנית

לידת הספר של כץ ולביא לא הייתה קלה. כשנולד הרעיון לכתוב מדריך מקיף בנושא, העניין האורגני עוד נתפס כגימיק קיקיוני משהו. הוצאות הספרים, בהתאמה, פחדו לעסוק בו. "צריך לזכור שהמצב לפני שנתיים היה שונה", אומר לביא. "היום העניין האורגני כבר עמוק בשיח המדעי והחדשותי בעולם המערבי, אבל זה לקח זמן. אנחנו כרגיל מפגרים אחרי העולם, גם כי אנחנו עוסקים במלחמות אחרות וגם כי אנחנו קצת עולם שלישי, אבל זה מחלחל לאט לאט. הספר הוא סוג של הטפה. המטרה הייתה לכתוב בשביל אנשים כמונו, שמבינים את העניין ומתעניינים, אבל חסר להם מידע, הנמקה וגם מידע פרקטי, כמו איך מזמינים ירקות אורגניים בטלפון. רבים מאוכלי האורגני עושים את זה באופן אינטואיטיבי, והייתה חסרה להם ההנמקה. יש לנו תפיסת עולם שמדברת על האלמנט הבריאותי, סיבה אקולוגית, אלמנטים מוסריים של יחסים בין אדם לאדם ובין אדם לבעל חיים, וטעם. זה לא להטיף. זה עניין של גישה לחיים. אני רואה את עצמי כמי שנותן כלים".

אתם בטוחים שאוכל אורגני זה לא טרנד חולף?

אביב: "טרנד זה משהו שנמצא פה בשביל לעבור. העניין האורגני הוא חלק מתפיסת עולם אקולוגית. וכמו שהדיון על התחממות כדור הארץ לא ייעלם, גם זה לא ייעלם".

שירי: "אם ימשיכו עם שיטות הגידול שיש היום בחקלאות, לילדים שלנו לא יהיה מה לאכול. השיטות שיש היום הורסות את האדמה. זו חקלאות לא טבעית, שלא מתחשבת בצורכי האדמה. הדיונים האלה כאן כדי להישאר. אחד הפרקים שנלחמתי עליהם בספר היה החלק של ההיסטוריה. אנחנו לא ירשנו את האדמה, אלא קיבלנו אותה כדי לשמור אותה לדורות הבאים".

ארוחת ערב אורגנית

וכדי להמחיש מה מנפיקה האדמה אם שומרים עליה, סרים כץ ולביא אל המקרר, ומארגנים טעימות של מיטב התוצרת האורגנית שבביתם. את סלט הירקות הכינו מירקות שסיפק להם החקלאי הקבוע שלהם ממושב בית-יצחק. "השבוע לא היה בזיליקום", מסבירה שירי. "זה הקטע באורגני, שלא תמיד יש הכל".

עם הסלט מגיע לחם אורגני של "לחם ארז", איתו מנגבים טחינה אורגנית. יש גם יוגורט עזים אורגני, גבינה קשה אורגנית וגם מוצר בשם דבשת ענבים, משהו שבין דבש לסילאן, שהגיע מחקלאי פלשתיני מחברון. הדבשה, מסבירים השניים בלהט, מיוצרת בשיטת סחר הוגן, כלומר ללא ניצול המעורבים בהפקתו.

"מוצר בסחר הוגן זה מוצר מהעולם השלישי שמשווק בעולם המערבי, אבל לא דורסים את החקלאי כמו בתאגיד", מסביר אביב. "כשתאגיד קונה קפה מסנגל, נגיד, הוא דורס את החקלאי עם מחירים אפסיים, החקלאי חייב לרסס כדי שלא יהיו מזיקים, והוא בעצמו מת מסרטן מכל הריסוסים האלה. בקפה בסחר הוגן החקלאי מקבל יותר ומחויב לעבודה אורגנית. הוא לא מזהם, לא מת מהרעל, והצרכן מקבל מוצר נקי".

אבל אז המוצר גם יקר יותר, כמו רוב מוצרי המזון האורגניים.

שירי: "כמה עולה לייצר סיר גדול של אורז ועדשים, שאוכלים ממנו שלושה ימים? סוגרים סיר ב-15 שקל. תשווי את זה לשניצלים מוכנים. זה סכומים מטורפים".

אביב: "זה נכון שכשמשווים מוצר למוצר, האורגני יהיה יקר יותר, אבל זה הולך ונעלם, כי השוק גדל. בירקות ופירות יש הבדלים של שקל לקילו, ורוב אזרחי ישראל יכולים לעמוד בזה. כשאתה מדבר על להעביר משק בית לאורגני, זה לא להעתיק אחד לאחד, אלא לעשות שינוי מסוים בתפריט. אתה אוכל הרבה יותר ירקות, דגנים וקטניות, אבל הולך פחות למסעדות, פחות טייק-אוויי. אני אוהב מסעדות, אני לא סגפן, אבל כשיש בבית אוכל טרי ומספק, מסעדה זה פחות אטרקציה. מניסיון, ואני טוב בחישובים, אנחנו חמש נפשות שאוכלים אורגני כבר שנתיים, ולא מוציאים יותר כסף על אוכל. הכסף הוא תירוץ של אנשים לא לעבור לאורגני".