ילדי כיתות א' וב' לומדים: א' ב' של נתינה
ילדי כיתות א' וב' בשוהם למדו, באמצעות מפגש עם בני גילם משדרות שהתארחו אצלם, על נתינה לשם הנתינה, וההנאה שבצידה. "התמורה שקיבלו ילדי שדרות היתה גשמית, אבל ילדי שוהם קיבלו משהו ערכי, הם קיבלו את הערך של א' ב' של נתינה, שזה אומר לתת מכל הלב, לתת מתוך מחשבה על האחר, לא על עצמך"
בחצר המשחקים של גן ילדים בשדרות ניצבת נדנדה צבעונית ומזמינה, אבל אף אחד מהילדים בני השלוש המשחקים בחצר לא ניגש להתנדנד. הנדנדה אינה שבורה או בלתי תיקנית, ואין שום שלט המתריע מפני סכנה כל שהיא ובכל זאת, הילדים אינם מתנדנדים. הם יודעים מה עלול לקרות אם יתרחקו מרחק של יותר מחמש עשרה שניות מהמבנה המוגן. כל אחד ואחד מהם כבר הספיק, בגילו הצעיר, לחוות את עול הקסאמים בדרך זו או אחרת.
עו"ד מיכל רימון, יועצת משפטית של עמותת "נגישות ישראל", תושבת שוהם ואם לשלושה ילדים, שמעה את הסיפור הזה והחליטה לקום מהספה ולעשות מעשה. "כל ערב אנחנו יושבים בסלון הבטוח שלנו, צופים בחדשות ונחשפים לעוד ועוד סיפורים מצמררים שכאלה. התרגלנו כבר לשמוע את הממשלה מצהירה שאין פתרון מיידי לסוגיית הקסאמים ואין יותר מדי מה לעשות, אבל אני לא מקבלת את זה. אותי חינכו שתמיד יש מה לעשות גם אם צריך לחשוב באופן יצירתי כדי למצוא את התשובה".
"התשובה", סבורה רימון, "נמצאת בנו. בכל אחד ואחד מאיתנו ובמידת הנכונות שלנו להקדיש זמן, מאמץ ומעט משאבים על מנת לעזור". את המאמצים שלה השקיעה רימון בהפקת יום כיף לתלמידי כיתה ב' ושתי כיתות א' בבית ספר גיל רבין שבשדרות. התלמידים הגיעו לשוהם בבוקר, שם קיבלו את פניהם תלמידי בית ספר ניצנים- וערכו לכבודם טקס חגיגי וארוחת בוקר.
ילדי שוהם הקריאו לאורחים דברים שכתבו וילדי שדרות הציגו בפניהם את התרגיל שהם מדקלמים כשנשמעת אזעקת 'צבע אדום'. "המורות הסבירו לי כי זו דרך יעילה להתמודד עם החרדות המתעוררות בכל פעם שנשמעת האזעקה. אני לא מטילה ספק באפקטיביות של התרגיל הזה, אבל ליבי נכמר כשראיתי אותם מבצעים אותו בכזו מיומנות ואדישות". אחרי השוקו והלחמניה, יצאו כל הילדים ליער שוהם, שם ציפו להם שלל פעילויות שאירגנו עבורם מתנדבים מהקרן הקימת לישראל, ומדריכים משבט הצופים "עמית" של שוהם.
"הילדים משדרות היו מעט חשדניים ומבוהלים בהתחלה", מספרת רימון. "כשמנהלת בית הספר ביקשה להודיע על בואם באמצעות מערכת הכריזה, היא הפעילה את הרמקול וגרמה, שלא בכוונה, לבהלה קלה בקרב הילדים משדרות. גם כשביקשנו לסיים את הפעילויות ביער וקראנו לכולם לארוחת הצהריים, היתה קבוצה של ילדים משדרות שלא הסכימה לרדת מהמתקנים. תחילה לא הבנו מה פשר ההתנהגות הזו, אבל עד מהרה נזכרנו כמה הם זקוקים לזמן הזה וחיכינו קצת עם האוכל". בהמשך היום חיכו לילדים הקרנה פרטית בקולנוע שוהם ועוד שלל הפתעות ופינוקים.
"לא רק האורחים משדרות יצאו נשכרים באותו יום" טוענת רינת מרציאנו, המחנכת של תלמידי כיתה ב' בבית ספר ניצנים בשוהם, "התמורה שקיבלו ילדי שדרות היתה גשמית, אבל ילדי שוהם קיבלו משהו ערכי, הם קיבלו את הערך של א' ב' של נתינה, שזה אומר לתת מכל הלב, לתת מתוך מחשבה על האחר, לא על עצמך." מסבירה מרציאנו, "אני חושבת שאיפה שהוא בין 'כוכב נולד' ל'הישרדות', איבדנו חלק מהערכים והעקרונות האלה, שעל פיהם אנחנו רוצים לחנך את הילדים שלנו. לכן חשוב היה לנו לשתף את הילדים בהפקת היום הזה. רצינו שיחוו את תחושת הסיפוק וההעצמה שמתלווה לאקט של נתינה מהותית, ולא רק נתינת הקולות שלהם בתחרות 'המגיש הכי חתיך של ערוץ הילדים'".
"הבאז סביב א' ב' של נתינה התפשט בבית הספר מהר מאוד. הילדים ביקשו לתרום את דמי הכיס שלהם. ילד אחד בא ושאל אותי אם יוכל לתרום גם את שני המחקים שהיו לו בקלמר. מספרת לימור בר נתן, אחת האמהות שליוו את היום הזה. "ילדים משכבות אחרות ביקשו להשתתף גם הם, היו ילדים שכל הנושא הזה של שדרות היה זר להם, אבל ברגע שהתחלנו בעשייה, הם נרתמו".
ומה הלאה? "אני מאמינה גדולה בכוחו של החינוך הבלתי פורמלי" טוענת רימון. "בישיבה המסכמת שערכנו, כבר ביקשו שנעשה זאת שוב בשנה הבאה, ואני מקבלת פניות רבות מבתי ספר אחרים שמבקשים שאסביר להם מה בדיוק עשינו ואיך. אני חושבת שכדי שהילדים שלנו יפנימו את החשיבות של מעורבות חברתית ותרומה לקהילה, חייב להיות לזה המשך".
סחף הנתינה לא פסח גם על ההורים. היו מי שלקחו יום חופש מהעבודה ובאו לעזור, היו כאלה שהתרימו את מקומות העבודה שלהם, חלקם תרמו מכספם הפרטי, אבל כולם זיהו את ההזדמנות לא רק לחבק את הילדים משדרות, אלה גם לשמש דוגמה אישית לילדים הפרטיים שלהם, ולהדגים להם במעשים למה הם מתכוונים כשהם מחנכים אותם לדרך ארץ ועזרה לזולת.
"אני עדיין לא יודעת לאן כל זה יוביל" אומרת רימון, "אבל אין לי ספק שהתנועה שהתחלנו פה עם א' ב' של נתינה חייבת להימשך. כבר חשבנו לייסד בבית הספר שוק של רעיונות שבו כל ילד יגיד, למי הוא ממליץ לתת בשנה הזו והתלמידים יכריעו לאיזו מטרה הם נרתמים. הם ייזמו את הרעיון, יעזרו בגיוס המשאבים ובסופו של דבר, גם יבצעו את יום הנתינה הבא, הכל יבוא מהם ובאהבה".
