שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    לרגלי הרי הגלבוע
    מהר ברקן לגן לאומי "בית שאן"
    פריחה לצד הדרך רוצים עוד 



    האזור: העמקים הצפוניים



    איך מטיילים: משולב ברכב וברגל



    משך הטיול: כ 5-6 שעות



    ציוד מומלץ: מים, כובע, נעליים מתאימות להליכה


    המסלול נפתח בשמורת הטבע הר גלבוע, המתנשא כחומה גבוהה מעל לעמק חרוד ועמק בית שאן. אורכו של ההר כ-22 ק"מ וגובהו המקסימלי בפסגת מלכישוע, 538 מ'. עיצובו של ההר בא לו כתוצאה מקימוט ומשברים גיאולוגיים שהתרחשו באזור. מדובר ברכס ארוך, ובו נקודות גבוהות רבות, שמהן נשקפים מראות מרהיבים.
    הנקודה הראשונה בטיול היא הר ברקן שבגלבוע. אם אתם מגיעים ממרכז ומצפון הארץ - סעו על כביש התענ"כים. אחרי שתעברו את צומת יזרעאל, עברו לכביש המתפצל מזרחה (קיים שילוט). סעו בו כ7שבעה ק"מ, עד שתגיעו, על פי השילוט, להר ברקן.
    הר ברקן מתנשא לגובה של 497 מ'. מיקומו גרם לכך שהוא מן הבולטות שבפסגות הגלבוע, ונשקפת ממנו תצפית נפלאה לעמקים הנמצאים מטה, יזרעאל, חרוד ובית שאן, רמות יששכר, גליל תחתון, ובימים טובים אפילו החרמון.
    לאחר התצפית הצטיידו במים – אנחנו יוצאים לטיול רגלי (על פי סימון השבילים האדום) של כשעה בפסגת הברקן. זו עונה מצוינת לחובבי הפריחה: בימים אלה ההר עוטה ירוק, ומשובצים בו שלל הצבעים של הפריחה המדהימה. הרקפת המצויה היא מן הפרחים השולטים בגלבוע, בכל גווניה, וכמויותיה עצומות. גם הכלנית מופיעה בשלל צבעים ופותחת את ה"גל האדום" של מיני הפרחים הפורחים עד סוף האביב בגלבוע.
    סיימו את המסלול המעגלי ועלו על הרכב. סעו מזרחה בכביש עד הצומת, שם פנו צפונה לעמק. בצומת הסחנה הקטן פנו מזרחה וסעו כשמונה ק"מ עד לגן לאומי בית שאן (קיים שילוט ברור).
    גן לאומי בית שאן הוא אחד האתרים הארכיאולוגיים הגדולים, המרתקים והמשוחזרים בארץ ישראל. זהו אתר מרשים המתאר את העיר בית שאן בכל הדרה בעת העתיקה.
    בית שאן היתה אחת הערים העתיקות בארץ ישראל, שמוקמו על אחד הצמתים החשובים של העולם העתיק, ליד מעיינות רבים ובאזור בעל תנאים מצוינים לחקלאות. כל אלה תרמו להתפתחותה של העיר. פריחתה של בית שאן החלה לפני כ-6,000 שנה על התל והמשיכה בתקופה הרומית והביזנטית. שמה אז היה סקיתופוליס. לשיאה הגיעה בתקופה הביזנטית, אז מנתה כ-40 אלף תושבים.
    העיר המשיכה לשגשג אף לאחר הכיבוש הערבי, עד 749 לספירה. אז, גרמה רעידת אדמה קשה לחורבן העיר, להרס ולמפולות עמודים וכותרות, גגות וקמרונות. העיר ירדה מגדולתה, השם סקיתופוליס נשכח והיישוב נקרא ביסאן. לאחר קום המדינה החלה בית שאן החדשה להתבסס ולפרוח, וכיום היא מונה כ-18 אלף תושבים.
    נצא לסיור בעיר העתיקה. משך הסיור כשעה וחצי ויש לצאת אליו עם מים וכובע. העיר העתיקה ואתריה משקפים את המציאות היום-יומית, את התרבות ואורח החיים של תושבי הארץ לפני כ-1,800 שנה.
    הסיור באתר מעניק לכם הזדמנות להציץ על המוסדות והמבנים השונים של העיר, כמו התיאטרון, למשל, או בית המרחץ, רחוב העמודים וגם מראה מיוחד במינו: העקבות המרשימים של רעידת האדמה שהרסה, כאמור, את העיר.
    בתום הסיור הרגלי צאו מבית שאן וסעו מערבה (בכביש היוצא דרך קיבוץ מסילות), לקיבוץ חפציבה, כעשרה ק"מ. כאן תמצאו את גן לאומי בית הכנסת בית אלפא.
    זהו בית כנסת עתיק מהמאה השישית, והוא חלק ממכלול של בתי כנסת קדומים שנחפרו בארץ ישראל. הבניין אולי פשוט בחיצוניותו – אבל בפנים נחשפים במלואם השרידים המפוארים. הקישוט העיקרי הוא רצפת הפסיפס הצבעונית, שהיא דוגמה לאמנות הביזנטית. הרצפה מחולקת לשלושה ריבועים, ובריבוע האמצעי גלגל המזלות ובו סמלי החודשים.
    בריבוע הדרומי של הרצפה ארון הקודש, שמשני צידיו אריות וציפורים, ובריבוע הצפוני, ליד הכניסה, מופיע אברהם אבינו שעומד ובידו המאכלת, מוכן להקריב את יצחק בנו לעולה. בריבע זה בוקעת יד מהשמים, ומתחתיה מצוין "אל תשלח". לצד אברהם מופיע אייל, וכתוב: "הנה האייל".
    בית הכנסת נחפר בשנת 1929 על ידי פרופסור סוקניק. רשות הטבע והגנים ביצעה בו שחזור חלקי, בנתה מבנה מקורה והפיקה המחזה אור-קולית יוצאת דופן ביופייה, המספרת את סיפור בית הכנסת.
    עלו שוב על הרכב וסעו מערבה לגן לאומי מעיין חרוד. האתר טובל בפארק רחב ידיים, דשאים, שירותים והוא יכול להיות מיקום מצוין לארוחת צהריים.
    מעיין חרוד הוא המערבי בקבוצת המעיינות הגדולים הנובעים למרגלות הגלבוע. הוא נובע מתוך מערה, שופע כ-360 מ"ק לשעה ומימיו מתוקים. סביבו גן פורח ומטופח.
    ויש גם פה זווית תנ"כית: מעיין חרוד נזכר בספר שופטים (פסוק ז', 1), כמקום שבו ערך גדעון את "מבחן המים" ללוחמיו: "וישקם ירובעל, הוא גדעון, וכל העם אשר איתו, ויחנו על עין חרוד, ומחנה מדיין היה לו מצפון לגבעת המורה בעמק".
    ולחובבי ההיסטוריה: ליד עין חרוד, בשנת 1260, ניצח הסולטן הממלוכי הקוטוזו את הצבא המונגולי, שהגיע במהלך כיבושיו עד ארץ ישראל. מאות שנים אחר כך, ב-1921, הוקם ליד המעיין קיבוץ עין חרוד בידי אנשי גדוד העבודה, שהיו ראשוני המתיישבים בעמק יזרעאל. כאן, באזור הביצות, ניסו המתיישבים לגאול את אדמת העמק. האדם שסייע ברכישת אדמות העמק מידי הערבים היה יהושע חנקין, שכונה "גואל האדמה". חנקין ואשתו קבורים מעל למעיין, סמוך לבית שהוקם עבורם.
    בימים אלה מסתיים תהליך הפיכתו של בית החנקינים למוזיאון לראשית ההתיישבות בעמק יזרעאל ולציון פועלו של יהושע חנקין. במהלך הסיור, ליד מערת המעיין, מסופר סיפור גדעון. המשיכו משם ועלו בעלייה הקצרה בשביל הפונה ממערב לקבר חנקין. מכאן קיימת תצפית מרהיבה, שממנה יסופר סיפור ההתיישבות בעמק יזרעאל, השזור בחייו של חנקין. כמו כן ניתן לראות היכן התרחשו סיפור תנ"ך נוספים, כמו הסוף הטראגי של שאול ובניו בגלבוע וסיפורי דבורה הנביאה.

    פריחה לצד הדרך

    רקפות

    פריחת הרקפות מתחילה זמן קצר לפני החנוכה ונמשכת עד לאחר הפסח. בנוף פרחי הבר בארץ, הרקפת נמצאת בשלישייה המובילה, ובתקופה זו היא מכסה חלקים ניכרים מהרי ישראל. הרקפת נפוצה מאוד. ריחה נעים וצבעיה נעים מלבן עד ורוד עז.

    יש בארץ שני מינים של רקפות: רקפת מצויה, הנפוצה יותר, ורקפת יוונית, שנמצאת בשטחים מוגבלים בישראל - בגליל העליון, בצפון הגולן ובחרמון. לרקפת היוונית פרח קטן יותר, ושיא פריחתה בחודש ינואר.

    לרקפת פקעת בעלת גוון סגול, עליה דמויי לב, והם מעוטרים בדגמים שונים של ירוק בהיר על רקע ירוק כהה. לכל פרח גבעול נפרד, שראשו כפוף כלפי מטה, כך שחזית הפרח פונה ארצה ולא כלפי השמים. צורתו צורת כתר בשל עלי הכותרת הפונים מעלה ויוצרים מבנה הפוך. מבנה הפוך זה נועד כנראה למנוע פגיעה והשחתה של איברי מינו של הפרח על ידי גשמי החורף, שהם מועד פריחת הרקפות.

    הרקפת זכתה לעושר רב של שמות, במיוחד בשפה הערבית, שבה יש לה למעלה מעשרה שמות שונים. בעברית זכתה הרקפת לשירים רבים.

    לרקפת גם שימושים רבים ברפואה העממית וברפואה המודרנית. כיום מנסים להפיק מן הפקעת שלה חומר אנטי-סרטני - לאחר שנתגלה לאחרונה כי בפקעת הרקפת קיימים חומרים שמעכבים סוגים מסוימים של תאים סרטניים בתנאי מעבדה.

    נרקיס מצוי

    ראשו הלבן של הנרקיס המצוי מעוטר בכתר זהב והא פורח מתחילת נובמבר עד פברואר, בשטחים סלעיים בהרים, באזורים לחים ובביצות.

    גובה הגבעול מגיע עד 40 ס"מ והוא נושא 3-10 פרחים בעלי שישה עלי כותרת לבנים. עטרת הנרקיס היא בצבע צהוב חלמוני בצורת קערית, כשבמרכז – הכותרת הלבנה.

    הנרקיס הוא מן הידועים שבפרחי מדינת ישראל, ובעבר הוא גם היה מן הנפוצים שביניהם. ריחו הנעים והחזק הפך אותו לאחד הפרחים המבוקשים והנקטפים ביותר בארץ, וזו אחת הסיבות להתמעטותו. לכך יש להוסיף את השימוש בטכניקות חדשות של עיבוד קרקע ואת צמצום השטחים הפתוחים: ייבוש הביצות והשטחים הלחים שהם בית חיותו העיקרי של הנרקיס המצוי. כל אלה הביאו להתרוקנות שטחים נרחבים, שהיו בעבר לבנים מפרחי נרקיס ומשכרים בניחוחו המיוחד.

    אתר הקישון הוא בין האתרים האחרונים של נרקיסי הביצה בארצנו. גם עליו איימה סכנת הכחדה, אך ביוזמה משותפת של רשות הטבע והגנים, והחברה להגנת הטבע וחברת החשמל, מסתיים בימים אלה מבצע הצלה רחב, שבו מועתקים בצלי שדה של הנרקיסים ליד הקישון לשטח דומה בתנאיו באזור קיבוץ יגור.

    מרוות ירושלים

    צמח רב-שנתי בעל עלי שושנת גדולים מאוד, שאורכם 15-40 ס"מ והוא שייך למשפחת השפתניים. בישראל ובשכנותיה נפוצים כ-39 מיני מרווה, כמו למשל המרווה הארץ ישראלית, מרוות יהודה, מרווה דגולה, מרווה משולשת ועוד.

    בחורף גדלים עלי הצמח, צבעם ירוק כהה והם מכוסים בגבשושיות קטנטנות. בחודש מארס מתפתח מאמצע שושנת העלים עמוד תפרחת מרובע. גבעול מרובע הוא אחד ממאפייני משפחת השפתניים.

    הכפריים נוהגים לאסוף את עלי מרוות ירושלים בחורף, עוד לפני התפתחות עמוד התפרחת, כדי להכין ממולאים.

    עמוד התפרחת של מרוות ירושלים דומה למנורת בית המקדש בעלת שבעת הקנים. בחנוכה רואים את עלי המרווה בתחילת צמיחתם ובפסח יופיע עמוד התפרחת בשיא יופיו והדרו.

    חזור למעלה
    רוצים עוד

    בשעות 10:30, 12:30 ו-14:30 יתקיימו סיורים מודרכים בגן לאומי בית שאן (כל הפעילויות ללא תשלום נוסף על דמי הכניסה).

    חזור למעלה
    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: החברה להגנת הטבע,דפנה מרוז
    שמורת הטבע הר גלבוע
    צילום: החברה להגנת הטבע,דפנה מרוז
    צילום: החברה להגנת הטבע,דפנה מרוז
    גן לאומי מעיין חרוד
    צילום: החברה להגנת הטבע,דפנה מרוז
    צילום: החברה להגנת הטבע,חיליק שמיר
    קבר חנקין
    צילום: החברה להגנת הטבע,חיליק שמיר
    צילום: אוסף החברה להגנת הטבע
    האמפיתיאטרון הרומי בבית שאן
    צילום: אוסף החברה להגנת הטבע
    צילום: אוסף החברה להגנת הטבע
    הר ברקן
    צילום: אוסף החברה להגנת הטבע
    מומלצים