לכל קיש יש שם: מנות עם שם יצירתי במיוחד
השף, או אשתו, או היועץ הקולינרי הם אלו שכותבים את הפריט ולפעמים הם חדורי השראה, אבל ממש. שרית סרדס-טרוטינו יצאה למצוא מנות עם שמות יצירתיים במיוחד. לא נגענו
פרה משוגעת ברוטב רוח רפאים (27 שקלים)
כבר לפי שם המסעדה אפשר להבין שהבעלים של "סבא ג'בטו" יכול להריץ דאחקות עם אבשלום קור. אילן זיגדון פשוט אוהב שעשועי לשון, לכן כל התפריט שלו בנוי על אסוציאציות מצחיקות שקשורות למנות שהוא מגיש. רוב התפריט מבוסס על כריכי גורמה מושקעים בתוך ג'בטות, ובאר-שבעים נשבעים שאין סנדוויצ'ים מוצלחים יותר מאלה של הסבא.
אפשר לבלוס פה כריכים עם שמות כמו הכתף המעופף, האווז הנועז, הפרה הקדושה וכמובן הפרה המשוגעת, שיש בו פרוסות דקות של בשר שיושן במקום
והוקפץ בשומן אווז. לצד כל כריך מוגשים גם שמונה (!) סוגי רטבים שזיגדון מכין בעצמו: לימון כובש, שום שביר (שום שמיר, אלא מה,( רוח רפאים (אלף האיים) ועוד. חזה עוף במרינדת שמן שומשום נקרא "עוף לי מהעיניים," סלט עוף עם חלב קוקוס לא מתבייש להסתובב עם שם כמו "עוף רע," לסלט הטונה קוראים פה "אל תידג," ולירקות המוקפצים – "אנטיפאטי." כך זה נמשך ונמשך לאורך 20 עמודי התפריט, ואין דבר שגורם לזיגדון אושר גדול יותר מלשמוע את הקהל מצחקק כשהוא קורא את היצירות.
"סבא ג'בטו", פסאז' רסקו באר שבע, טל' 08-6272829
זה לא נורמלי, מיועד לסועד אחד, וקראנו לזה "החמנייה" (34 שקלים)
כשאריה בר קנא, השף והבעלים של המסעדה האירופית החדשה "באבא יאגה," חיזר אחרי אשתו, היא עזבה אותו באמצע המשפט, נכנסה למקדונלד'ס וקנתה לעצמה צ'יפס עם גלידה. בר קנא, נרעש מהשילוב הבלתי אפשרי, הודיע לה שכשיפתח מסעדה משל עצמו יבנה קינוח על בסיס, ובכן, צ'יפס וגלידה. הוא גם קיים את ההבטחה.
רוב הסיכויים שטרם היה לכם העונג לפגוש צ'יפס בקינוח שלכם. שימו לב מה קורה פה על הצלחת השחורה: תפוחי אדמה מטוגנים מסודרים עליה בצורת עלי חמנייה, במרכזם כדור גלידת וניל צהבהבה ומעליה שקדים קלויים. דרושה בגרות קולינרית מסוימת, או סתם מידה הגונה של הרפתקנות, כדי לאכול את הדבר הזה. מוס שוקולד זה ללוזרים.
"באבא יאגה", הירקון 12 תל אביב, טל 03-5167305 :'
סלט יוסקו - רסיסים של שמחה בגושים של אושר (20 שקל)
החומוסייה של יוסקו היא הסוד הכי שמור בזיכרון יעקב. באמצע היום הצוות יכול לפרוץ בקונצרט רוק על מחבתות מפויחות, או לקדם את פני הסועדים עם עיגולי מלפפונים על העיניים ועלי פטרוזיליה על תקן של שפם. סוג של הומור.
יוסקו קלמן, הבעלים, היה בעברו בשפיץ של ברנז'ת הפרסומאים בארץ, עם סלוגנים שייזכרו לנצח כמו "קח פסק זמן." לפני עשור הוא החליט להתייחס לסיסמאות שלו ברצינות, לקח פסק זמן גם באופן אישי, עקר לזיכרון ופתח חומוסייה מינימליסטית, עם סרוויס מצ'וקמק וחומוס מצוין. הסלט שלו הוא באמת רסיסי אושר: ירקות טריים שנחתכים על המקום, עם הרבה נענע, שום, לימון ופיסטוק קלוי. לקינוח תקבלו פה כדורי שוקולד של ילדים. על הקירות, במקום תמונות, תלויים דפים שנתלשו ממחברת ספירלה, עם משפטים המעידים על עברו של בעל הבית, למשל "עוד לא היכה הברק וכבר יש מרק," "מי אמר אני ולא ניגב," וגם "אפשר לנוח, יש קינוח." אחלה מקום לארוחת שאנטי עם מצברוח טוב.
"חומוס יוסקו", הנדיב 25 זיכרון יעקב, טל' 04-6292196
סלט הפילגש (49 שקל)
"תמול שלשום" הוא מהמקומות הבודדים שבהם זוגות חד מיניים וזוגות דתיים מנהלים דייטים אלו לצד אלו בדו קיום מושלם. המוסד הירושלמי הוותיק יחסית מושך דתיים וחילוניים, אנשי אקדמיה וספרות, אוהדי הפועל ואוהדי בית"ר. איכשהו כולם מרגישים בבית ונדמה שהאוכל הוא עניין נלווה.
פעם הוגש במקום "סלט המאהב" סטנדרטי למדי, שנוצר, אולי, בהשראת ספרו של א.ב יהושע, ואולי סתם כי היה קל לאהוב אותו. אחרי כמה שנים יצרו סלט שובב יותר, עם ארוגולה, בצל סגול, אגסים מוקפצים במייפל, גבינת רוקפור ואגוזים. כיוון שהסלט היה חצוף יותר מ"המאהב," החליטו לקרוא לו "הפילגש." ואם אנחנו כבר באווירת אהבהבים, פעם היה במקום גם קינוח "אנקת גבהים" – גלידה עם ליקר שוקולד וקצפת.
"תמול שלשום", יואל משה סלומון ,5 נחלת שבעה, ירושלים, טל' 02-6232758
געהאקטע-לעבער מיט ציבלעך. כבד קצוץ עם בצל (צילום: גיא הכט)
קבב דגים עם לימונים כבושים, זעתר רוח מזרחית (חמה) וכוכב צפוני (מנצנץ,( מוגש על במיה ולבנה (שעושות כאן) (62 שקל)
אין הרבה אנשים שמסוגלים לתאר אותה מנה באופן שונה במשך 5 ימים בשבוע, לאורך ארבע שנים, מבלי לחזור על עצמם. עלמה פוגל ואורית רביבו מ"ג'וז ולוז," מעוז ירושלמי בלב תל אביב, עושות את זה בכישרון רב. התפריט שלהן מתחלף מדי יום, ורבע שעה לפני שדלתות המסעדה נפתחות הוא מודפס במכונת כתיבה. אם הן ממהרות, שמות המנות יהיו קצרים וחדים. כשהן נינוחות, יתארו ברוב רגש מי קטף את העגבניות ואיזו שמש נספגה בהן אחרי טללי הבוקר.
במבט ראשון מדובר במקבילה הנשית לתפריטיו המסולסלים והמפורסמים של אייל שני, אבל חוקר ספרות מיומן יוכל להצביע על הבדלים: הגיגיו של שני מתמקדים יותר בחומרי הגלם. בג'וז ולוז עוסק הטקסט בתיאור המוצר הסופי, לעיתים בסגנון זרם התודעה, והומור דק הוא חלק מהקטע. כך או כך, בתחילת התפריט תמיד מופיע שיר שכותבות פוגל או רביבו. מצחיק, מדכא, לעתים סתם הגיג פוליטי או מסר סמוי שהן מעבירות אחת לשנייה. יש לקוחות שמדלגים על השיר ולא מבחינים בו כלל, אבל יש גם כאלה שמשאירים בתמורה שיר משלהם.
"ג'וז ולוז", יהודה הלוי 51 תל אביב. טל' 03-5606385
קרפ סרקוזי (36 שקל)
ב"פניני לילוש" בטוחים שכולנו ממש משועממים מהחיים, וכדי לשבור את הקרח בדייטים או סתם על מנת להצחיק, נתנו למנות שמות מעניינים. ל28- סוגי הכריכים האיטלקיים קראו בשמות של כדורגלנים איטלקיים, כולל כוכבי עבר משנות ה.70- לסלטים קוראים על שם סרטים איטלקיים, וכדאי לשקול ברצינות את סלט "מעבר לעננים," שבו עלים ירוקים, זוקיני, עגבניות, גבינת עזים
ואגוזים. לפסטה עם קוביות אווז בדבש וברנדי קוראים "פסטה דונלד דאקי," וגם באגף הקרפים יש הפתעות: "קרפ סרקוזי," שהמתכון שלו הגיע מנורמדי, על שם בעלה של קרלה ברוני, ואפילו "קרפ סוזט המעצבנת." למה מעצבנת? מישהו באמת יודע מי זאת הסוזט הזאת שנדחפת תמיד לקרפ?
"פניני לילוש", פרישמן 73 תל אביב. טל' 03-5291852
צ'יצ'ולינה (20 שקל)
תוציאו מהראש נחשים וכוכבות פורנו איטלקיות וצהובות שיער. למנה הזאת קוראים כך בשל ההכלאה התימנית-איטלקית שעל הצלחת, מעין פיצה מבצק של מלאווח, עם זיתים, פטריות, גבינה בולגרית או תירס. אף שהעניין אינו לגמרי מודע, גברים מחבבים את המנה הזאת במיוחד.
ואם נגלוש לרגע על גלי הנוסטלגיה, נרי אבנרי מ"נרגילה" (המקבילה הקדמונית של "נאפיס(" הבין כבר מזמן שתפריטים עשויים לשמש גם כחומר קריאה מעניין שאפשר לנעוץ בו עיניים לאורך זמן. זאת היתה הסיבה ששיבץ בתפריטים שלו שלל תמונות לחות לצד מנות על שמן של בנות זוגו, והמלצות על מנות שאינן מומלצות.
רשת נאפיס ברחבי הארץ
געפרֶעגלְטֶע לעבער מיט ציבל פין פּאַטֶעלְנִיע (כבד עוף מטוגן עם בצל) (64 שקל)
אם מישהו ממש מתגעגע לספתה – ספתה, ספתה, נו, אשתו של סבא, זו שיש לה סוכריות חמוצות במזנון, ובובות פורצלן על מפיות קרושה, וליד הפחשפה היא מחביאה מיצפז אשכוליות – צימעס זה המקום בשבילו.
התפריט כתוב כולו ביידיש, עם תרגום לעברית בצד. קאַרְטאָפְל מִיט פאַפְרִיקֶע הוא תפוח אדמה אפוי עם פפריקה, גֶעזאַלְ צֶ ענֶעפִישאַלֶה הוא דג מטיאס, לֶעמֶעל פּוּלְקֶע גֶעבְוּטן – שוק כבש בתנור, והשוס: מרק עוף עם שקדים, יִוֹיִיך מִיט מאַנְדעֶלעֶך. תגידו כמה פעמים את המילים האלה בשקט ותראו שזה עושה טוב לעור הפנים. האמת, האוכל ביידיש תמיד נשמע הרבה יותר עסיסי. אולי שווה לשקול תפריט כזה גם במסעדות אסיאתיות.
"צימעס", משכית ,27 הרצליה פיתוח, טל' 09-9561144
