כולהּ שלי

לפני מספר שעות התבטא ראש-הממשלה כי "ארץ ישראל השלמה נגמרה. אין יותר דבר כזה". התקשורת מדווחת כי משא ומתן מתנהל על רמת הגולן. חיים רמון מציע לפתות מתנחלים לפנות חבלי ארץ תמורת שלמונים ורון פונדק אף הרהיב עוז לטעון ב-ynet: "הסכם אוסלו היה והינו הישג היסטורי חסר תקדים".

מטחי הנכונות הישראלית לויתורים בכל תחום, מציגים את מנהיגינו כמועמדים רציניים מאוד לתוכנית "לרדת בגדול". לרדת מהרמה, לרדת מהבקעה, מהשומרון, מהרצועה. מין אובססיה להשיל מארצנו כל קילומטר רבוע. בכל חברה מסחרית, טיפוסים מהסוג הנזכר לעולם לא היו מורשים לנהל משא ומתן. כי מי שמכריז על עמדת הפתיחה הקובעת כי הכל שייך ליריב אינו יכול לייצג חברה, ודאי שלא מדינה. הרי במזרח התיכון, ויתור על הנפת דגלך במקום מסוים מצביעה על העובדה כי אתה הצד החלש, זה המכיר בבעלותו של האחר על השטח.

אבל אנחנו, היהודים, מתרפסים כרוניים. אלו הנמצאים שמאלה למרכז, בטוחים ש"אנחנו לא בסדר". האנשים האלה מעולם לא פתחו תנ"ך, או שאינם מבינים את הכתוב בו, אולי אינם רוצים להבין. לכן הם משוכנעים כי אנו כובשים ועושקים. צלבנים. מכאן נובעת כל התנהלותם הכנועה והאפולוגטית. אין בהם העוז לומר "ארץ ישראל – כולה שלי". ובעוד אויבנו משחקים היטב את המשחק וטוענים ללא הרף ובעקביות "כולה שלי", דוברינו משמיעים קולות נכאים עמומים החוששים אפילו לטעון "חציה שלי".

מי יהיה הצ'יף?

אצל האינדיאנים באלסקה מקובל היה לבצע טקס בשם פוטלאץ'. מדובר במנהג בו התחרו הטוענים לכתר המנהיג, בהשמדה מוחצנת של רכוש עצמי. זה שהצליח לגרום לעצמו את הנזק הגדול ביותר – הוכתר לצ'יף. והנה, הטקס העתיק שהושבת מערבות צפון אמריקה, זוכה לעדנה מחודשת בפוליטיקה הישראלית. חלק גדול במסע יחסי הציבור של המועמדים לראשות הממשלה, מתבסס על הצהרות שתכליתן מסירת נכסים רבים ככל האפשר לידי האויב.

הטענה שצריכים אויבינו לשמוע היא: "כולה שלי". מכאן אנו מתחילים להתדיין. למעט רון פונדק ועוד קומץ סטלני שלום המתגוררים כנראה במתחם דיסנילנד, איש אינו חי עוד באשליות. מבחן התוצאה מצביע בבהירות על הקשר בין ויתורים ו"מחוות" לבין שפיכות דמים. גם אם איני מכיר בחשיבות הלאומית-היסטורית-אסטרטגית של איזה שדה חרולים נידח בעזאזל-מזרח, עדיין איני אץ לוותר עליו. ויתור שכזה פירושו הודאה באי הלגיטימיות של קיומינו בארצנו. מכאן הדרך לרפיון ידינו ולהשמדתנו קצרה, כפי שאכן מתרחש בפועל.

לכן מר אולמרט, כדאי להפסיק את מופע ההתערטלות הנדל"ני הזה. כדאי שתחדל לתדלק את רוח האויב. ביצעת שגיאות איומות שעלו לעם ישראל ביותר מדי דם יזע ודמעות. לפחות בעניין הזה, נסה למזער את הנזקים לפני פרישתך. נכון, אתה משוכנע כי "ארץ ישראל השלמה נגמרה", אלא שהמציאות מלמדת כי מי שגמר את הסוס הוא דווקא אתה.