מותר לתת לילד שם שני על שם סבא חי?
שאלה:
האם אשכנזי יכול לקרא לבנו בשם שני על שם הסבא שעדיין בחיים? (עידו, ירושלים)
תשובה:
עידו שלום,
בימים קדמונים נהגו לקרוא לילדים על שם אנשים חיים; אנו מוצאים בתקופת המקרא, במדרש על אהרון הכהן; שכאשר היה עושה שלום בין איש ואשתו, "והייתה האישה מתעברת ויולדת ואומרת: לא ניתן לי הבן הזה אלא בזכות אהרן, והיו קורין שמו אהרון. ואמרו חז"ל יותר משלשת אלפים בישראל היה שמם אהרן". (אוצר המדרשים)
כך גם בזמן התלמוד אנו מוצאים קריאת שם של ילדים רבים אשר נולדו בזכותו של רבי אלעזר בן רבי שמעון, שנקראו כולם על שמו – אלעזר. (מסכת בבא מציעא דף פד, ב)
אולם, בספר חסידים שכתב ר' יהודה החסיד (ר' יהודה ב"ר שמואל החסיד משפירא נולד בערך בשנת ד"א תת"ק (1140) צאצא למשפחת רבנים מפורסמים. אביו היה מגדולי הדור וראש ישיבה בשפירא, והיה רבו המובהק בנגלה ובנסתר. השפעתו של ר' יהודה הייתה גדולה מאוד. חיבר ספרים רבים בכל מקצועות התורה, רובם לא הגיעו לידינו. נפטר בשנת תתקע"ז (1217) ברגנשבורג. ספרו המפורסם הוא 'ספר חסידים', הכולל מוסר, מנהג והלכה, ביאורי תפילה ופירושים שונים. הספר מוזכר פעמים רבות אצל ראשוני אשכנז המאוחרים.) נאמר: "ויש מקומות שאין קוראין אחר שמות החיים, אלא אחר שכבר מתו" (סי תס).
יש מספר הסברים למנהג זה; יש אומרים, שהדבר נראה כאילו מצפים למותו. ויש אומרים משום עין הרע.
למעשה, נהגו האשכנזים להחמיר בכך, ולא לקרוא על שם הסבא החי, אולם הספרדים אינם מקפידים בכך. אדרבה, בקריאת שם לנכד רואים כבוד לסבא, שיש מישהו שנושא את שמו. בתימן אף נהגו לקרוא על שם האבא החי לסגולה, "מי אשר לא יתקיימו בניו רחמנא ליצלן, יקראו לבנו בחייו בשמו". גם אשכנזים בהולנד נוהגים לקרוא על שם קרובי משפחה שעדיין בחיים.
למעשה, מכיוון שמדובר בשם שני, ניתן להקל. אולם, הדבר החשוב ביותר במקרה זה, הוא לדבר עם הסבא, ולקבל את הסכמתו. באם הוא מתנגד ורואה בכך פגיעה, צריך להימנע מקריאה בשמו. כדאי שלידה וקריאת שם יהיו בשמחה של כולם. כל טוב. (משיב: הרב שמואל שפירא, רבה של כוכב יאיר)
מומלצים
