סדנת זיכרון: 6 טכניקות לזכור בדיחות ששמעתם
כמה פעמים קרה לכם שהתחלתם לספר בדיחה ובדרך הבנתם שאתם לא זוכרים אותה, או גרוע מזה - שסיפרתם את הפואנטה הרבה לפני זמנה? קבלו שש שיטות קלות שאם תאמצו אותן, לעולם לא תשכחו בדיחות ואנקדוטות
הומור תורם בלא מעט אופנים - במשא ומתן, בשיעורים והרצאות ובמפגשים חברתיים. מי שמצליח לזכור סיפורים קטנים, בדיחות או אנקדוטות, ויודע להעביר את כולן כמו שצריך, זוכה להערכה רבה מצד החברה.
בפרקים הקודמים בסדנה לשיפור הזיכרון:
- איך לעולם לא לשכוח יותר אם נעלתם את הדלת
אבל מה עם אלו שמאוד רוצים אבל לא בדיוק זוכרים את כל פרטי הבדיחה, וגרוע מכל, את הפואנטה שלה? ומה עם הורסי הבדיחות, שלפני שמסיימים את הבדיחה, משחררים בטעות את הפואנטה שלה?
הכירו שש טכניקות שאם תאמצו אותן, תוכלו לשחרר בדיחות לסובבים אתכם בלי לשכוח אף פרט, ואולי לזכות בזכות כך בעוד כמה נקודות זכות לטובתכם:
1. הקשיבו היטב וקבלו החלטה לזכור
אנשים המצהירים מראש שהם לא זוכרים בדיחות תכנתו עצמם באופן שלילי. הם אומרים לעצמם: "אני מאלה שאף פעם לא זוכרים בדיחות", והפלא ופלא, הם באמת לא זוכרים בדיחות. מאחר שהם מניחים שהם גרועים בלזכור בדיחות - הם גם לא ינסו מלכתחילה לזכור את הבדיחה.
אדם שרוצה לזכור בדיחות צריך ליישם את הכלל הבסיסי ביותר לזכירתן - לשים לב, להקשיב לבדיחה ולהגיד לעצמם: אני הולך לזכור את הבדיחה. מדובר בשינוי גישה. לעבור מהתניה שלילית לאמונה חיובית. הגידו לעצמכם, "אני בן אדם שזוכר בדיחות. אני זה שמספר בדיחות", ותופתעו לראות את השינוי מגיע.
להבדיל, לזכרני בדיחות מקצועיים יש מוטיבציה לזכור בדיחות. כאשר מספרים לידם בדיחה, ניתן יהיה לראות על פניהם הבעה של צייד המתביית על מטרה, וכל רצונם הוא לזכור את הבדיחה כדי לזכות בשלל חדש –במאגר הבדיחות שלהם. הם מקשיבים מתוך כוונה לקלוט ולזכור כל פרט כדי שיוכלו בהזדמנות הראשונה לספר את הבדיחה בעצמם.
לכן, אם אתם רוצים לזכור את הבדיחה, הקשיבו לה וקבלו החלטה שאתם הולכים לזכור אותה. נשמע פשוט ומובן מאליו, אבל למוח חוקים (פשוטים) משלו.
הנה שתי בדיחות. קראו על מנת לזכור:
"רציתי לצאת עם מישהי אבל המשפחה שלה מאוד התנגדה"
"המשפחה שלה?"
"בעלה וארבעת ילדיה".
והנה עוד אחת:
מילואימניק: קיבלתי צל"ש במלחמת יום הכיפורים אחרי שהצלתי פלוגה שלמה.
טירון (בהערצה): מה עשית?
מילואימניק: הרגתי את הטבח
2. ספרו את הבדיחה לשלושה אנשים
כעת, לאחר שקראתם וצחקתם (אני מקווה) קחו את מכשיר הטלפון הנייד שלכם וברגע זה ממש צלצלו לשלושה אנשים וספרו להם את שתי הבדיחות. וגם אם החלטתם שאתם לא עושים זאת, השתדלו לספר את הבדיחות האלה עוד היום. שינון הבדיחה עוזר להטמעתה בזיכרון.
3. "שחקו" את הבדיחה
לא רק שינון עוזר. דמיינו ויזואלית את הבדיחה, שנו אותה לווריאציה משלכם, הכניסו מבטא גרמני או מרוקאי והיעזרו בתנועות גוף. השתמשו בכל החושים, בכל הרגש והנשמה והעניקו לבדיחה חיים על ידי הצגתה, כמו שחקן על במה. שימוש ברגש, חושים ותנועות גוף עוזר כפליים להטמעה בזיכרון.
4. בחרו את מילות המפתח של הבדיחה
ודאי שמתם לב שרוב הבדיחות מתחילות במשפט "מכיר את הבדיחה על האפיפיור והבלונדינית?", "וזאת על השפן ומיץ הגזר?". זה נובע מהצורך
לוודא שאנו לא עושים מעצמנו צחוק כי כולם כבר מכירים את הבדיחה. בכל אופן, מדובר במילות מפתח שלמעשה עוזרות לזכור את הבדיחה. אלו בדרך-כלל, נושא הבדיחה או ה"פעולה" והפאנץ'-ליין (הפואנטה).
במקרה שלנו, מילות המפתח של הבדיחה על המילואימניק שהציל פלוגה יכולות להיות 'מילואימניק', 'צל"ש' ו'טבח מת'. כשתרצו לזכור את הבדיחה, כל שיהיה עליכם לעשות זה לזכור את מילות המפתח הללו - הן כבר יזכירו לכם את שאר הבדיחה.
5. הכינו רשימת בדיחות
לפני שאתם יוצאים לאירוע חברתי בו אתם רוצים להתבלט, הכינו רשימה של חמש בדיחות מוצלחות שתרצו לספר. אל תחכו לרגע בו מתחילים לספר בדיחות ואתם מגרדים את הראש בתסכול לנוכח חוסר ההצלחה לשלוף מהזיכרון את הבדיחות האחרות ששמעתם. הכנת הבדיחות מראש תמנע תסכול מיותר ותעזור לכם לבלוט בין הרבה אנשים.
6. קשרו את מילות המפתח לאיברי הגוף
צרו קשר אסוציאטיבי מצחיק לחמישה איברים בגוף שלכם על פי סדר (למשל-שיער, אף, פה וסנטר). במידה ותרצו לזכור למשל את הבדיחה על המילואימניק שהרג את הטבח דמיינו מדליה (צל"ש) שנתפסת בשערות ראשכם. כשתגיעו לאירוע ותרצו לזכור את הבדיחות פשוט עברו על פני האיברים - הם שיזכירו לכם את הבדיחה.
התחילו מלמעלה, בשיער ראשכם. זוכרים מה נתפס בשיערות? מדליית הצל"ש, שתזכיר לכם את הבדיחה על המילואימניק שזכה בצל"ש על הריגת הטבח.
ערן כץ הוא מחברם של מספר ספרים שתורגמו לשפות רבות ומרצה לפיתוח הזיכרון והאינטליגנציה בארץ ובעולם
