ההתמכרות לכדורי שינה: פחד מבוסס או מיתוס?
ד"ר ירון דגן, מומחה לשינה, כועס: "תרופות השינה אינן ממכרות. זוהי אגדה". מחקר מקיף שעשה העלה כי רק אחוז מזערי משתמש בכדורי שינה באופן כרוני. לעומת זאת אנחנו נוהים אחרי התכשירים ה"טבעיים" שספק אם עושים את העבודה ועלולים לגרום לנזקים
האם התרופות שמעודדות שינה, "כדורי שינה" בפי העם, באמת כל כך ממכרות ומסוכנות? ולעומת זאת, האם תכשירים מעודדי שינה על בסיס צמחי הם בטוחים לשימוש מפני שהם "טבעיים?"
"משגע אותי האבסורד הזה שאנשים נוהים אחרי ה'טבעי' וה'צמחי' הלכאורה בטוחים ותמימים, שהם למעשה חסרי כל פיקוח וביקורת," מתקומם ד"ר ירון דגן, מנהל מכוני השינה של אסותא ומרצה בבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל-אביב. "מצד שני הם פוחדים פחד מוות, פחד כמעט מיתולוגי, משימוש בתרופות מרשם, שמדענים טרחו על פיתוחן לפחות עשר שנים, אחרי ניסויים בבעלי חיים ובאנשים, ואשר אושרו לשימוש רק אחרי שהוכיחו בטיחות ויעילות ועברו שלבי ייצור דרקוניים.
"וגם אז, כשכדור שינה מוצע לאדם, זה תמיד באמצעות רופא, ולא ניתן על ידי דיילת בפארם. אבל הציבור ממשיך להאמין שה'צמחי' בריא, ושוכח שהוא מסונתז במעבדה ומכיל חומרים שאינם טבעיים. זוהי הפסיכולוגיה של ההמון והיא מקוממת אותי. התפיסה שתוספים, ובעיקר אלו המיועדים לשינה, הם תכשירים תמימים, כל כך שגויה. תופעות הלוואי מהשימוש בתוספים אינן פחותות מאלו של התרופות והן כוללות כאבי ראש, סחרחורות, טשטוש ראייה, פגיעה בערנות ובמיקוד, ירידה בזיכרון ובמצב הרוח - ואלו עוד התופעות הקלות."
המחקר קבע: רק אחוז קטן מכור
לדברי ד"ר דגן, לפחות 29.8% מהבוגרים בישראל סובלים מנדודי שינה הגורמים לפגיעה באיכות החיים, מורידים את רמת פריון העבודה וקשורים לצריכה מוגברת של שירותי הרפואה השונים, אבל רק מיעוטם משתמשים בכדורי שינה.
במאמר שפירסם בשבוע שעבר בכתב העת "הרפואה," תיאר ד"ר דגן את המחקר שערך בשיתוף מכבי שירותי בריאות, ובמהלכו נאסף מידע על 1.1 מיליון מבוטחיה הבוגרים של הקופה. מהממצאים עלה שרק 2.8% מהם צורכים כדורי שינה, ומתוכם רק 4.5% נחשבים למשתמשים כרוניים, ואלה הם בדרך כלל קשישים הסובלים גם ממחלות רקע.
"בניגוד לדעה הרווחת, תרופות השינה אינן ממכרות. זוהי אגדה שאין לה אחיזה וסימוכין בספרות הרפואית, אבל משום מה היא כל כך השתרשה והתקבעה אפילו בקרב הרופאים עד שקשה לעקור אותה," טוען דגן.
בניגוד לתקנות
לעומת השימוש המועט יחסית בכדורי שינה, הולך ומתרחב קהל המשתמשים בצמחי המרפא ומדאיג לא מעט את אנשי הרפואה בישראל ובעולם. לכאורה, מדובר בתוספי תזונה הנמכרים באופן חוקי בכל בית מרקחת ובית טבע.
פרופ' יונתן הלוי, מנהל המרכז הרפואי שערי צדק ומחבר הספר "רפואה משלימה ואלטרנטיבית" בהוצאת זמורה-ביתן, אמר ל"זמנים בריאים:" "מינון החומרים בתוספי המזון לא נבדק מעולם, אבל מדובר במינונים מקובלים שסביר להניח שיעילותם שולית וזניחה. הם אולי נותנים הרגעה מסוימת אבל היא אינה דומה כלל לאפקט הרוגע המושג משימוש בתרופה."
היעדר השפעה היא אולי הבעיה הקטנה יותר. הבעיה העיקרית עם התוספים היא היעדר פיקוח על הדיווח, על הייצור ועל המוצר. "היצרן לא תמיד מקפיד לרשום בדייקנות את הרכב החומרים המדויק, ומאיזה חלק של הצמח נרקחה התערובת. יצרני התוספים גם לא חייבים לייצר חומרים בעלי הרכב מדויק, עקבי ומזוקק, כפי שנדרש מחברות התרופות, שבנוסף צריכות להוכיח יעילות ובטיחות בתרופה שהם מייצרים," אומרת ד"ר לי גולדשטיין מהמרכז הרפואי העמק.
לפני שנתיים ערך הפורום לספורט, הורמונים ותזונה של השוק האירופי המשותף סקר שממנו עלה כי תוספי תזונה "טבעיים" מסוימים מכילים הורמונים. במהלך הסקר, כפי שתואר אז ב"זמנים בריאים," אספו חברי הוועדה מחנויות טבע 200 תוספים מ20- מדינות, המשווקים כ"טבעיים" ונועדו להתוויות שונות. התוספים נבדקו במעבדה והתוצאות היו מדהימות. ב14%- מתוספי התזונה "התמימים," נמצאו הורמונים פעילים. פרופ' מוטי רביד אמר אז: "כמעט בכל תוסף נמצא חומר פעיל, לרבות אסטרוגן, ההורמון הנשי, ואנדרוגן, ההורמון הגברי."
תוספי התזונה ממוקמים על "קו תפר" בעייתי: לא מדובר בתרופה, אבל היצרנים מייחסים לתוסף יכולות ריפוי, וזאת בניגוד מוחלט לתקנות משרד הבריאות. התקנות הן חדות, ברורות וחד-משמעיות":תקנות בריאות הציבור אוסרות על ייחוס סגולות ריפוי למצרך מזון, ואוסרות פרסום שלפיו צריכתם עשויה לרפא מחלה כלשהי או למנוע אותה."
"כשרוכשים תוסף תזונה רוכשים למעשה חתול בשק, כיוון שאין כל בקרה על מה שכתוב על גבי האריזה ובעלון לצרכן," מזהיר פרופ' מאיר ברזיס, מנהל המרכז לאיכות ולבטיחות קלינית בבתי החולים של הדסה ומרצה בפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית.
אלרגיה שפגעה בכליה
פרופ' ברזיס עצמו התבקש למסור חוות דעת מקצועית בתביעה שהוגשה נגד חברת הדס, יצרנית רגיעון לילה. את התביעה הגיש אנטון אקסלרד, שפנה להשתמש בתוסף התזונה הצמחי לאחר שסבל מנדודי שינה מתמשכים. הוא נטל רגיעון לילה במשך חודשיים, כל לילה, אבל בניגוד למובטח על גבי האריזה זה לא עזר לו להירדם. כיוון שכך, הוא חדל להשתמש בתוסף.
במהלך בדיקות שגרה שעבר באותה תקופה נמצא שערכי הקראטינין (חומר שנוצר בתהליך חילוף החומרים בגוף, ומופרש דרך הכליות) בדמו גבוהים במיוחד והוא אושפז לצורך ביצוע ניקור כליה. הביופסיה העלתה שהוא סובל מאי-ספיקת כליות חריפה. בדיקת אלרגיות שערך אקסלרד במרכז הרפואי איכילוב הראתה כי הוא אלרגי לחומרים שנמצאו בתוסף הצמחי.
כפי שעולה מכתב התביעה, שהגיש אקסלרד באמצעות עורכי דינו ד"ר אבי רובינשטיין ושמואל יקירביץ, כתוצאה מאי-ספיקת הכליה הכרונית שבה לקה הוא נמצא, לדעת רופאיו, בסיכון מוגבר בשנים הבאות להידרדרות מצבו עד הצורך בדיאליזה או אף בהשתלת כליה. מצבו הרפואי מציב אותו, לדעת רופאיו, בסיכון גבוה פי שלושה ללקות בהתקף לב או בשבץ מוחי. על הנזקים שנגרמו לו, ואלה העתידים להיגרם, הוא תובע 2.5 מיליון שקל.
ל"זמנים בריאים" אמרה בתגובה הדסה ביימל, הבעלים של הדס מוצרים טבעיים, יצרנית הרגיעון: "קיבלתי את התביעה אבל עוד לא למדתי את החומר, ולכן בשלב זה אין לי תגובה."
בחוות דעת מקצועית שצירף פרופ' ברזיס לתביעה נגד הרגיעון, הוא אומר: "מסקירת ספרות ידוע... שהצרכן לא יודע מה מכיל התוסף, וכשרשומים כבר החומרים ואפילו המינונים, במרבית הפעמים זה גם לא נכון." לדבריו, מהספרות המקצועית עולה עוד כי "יש סיבות שונות אפשריות לפגיעה בכליה כתוצאה מנטילת תכשירים צמחיים, ובהן רעילות החומרים המקוריים המצויים בתוסף, זיהום התכשיר בעת תהליך הכנתו על ידי מתכות כבדות, קוטלי חרקים, תרופות, או הורמונים."
משרד הבריאות לא עונה
בשנים האחרונות פנה פרופ' ברזיס כמה פעמים למשרד הבריאות וביקש לדעת איזה מעקב נעשה, אם בכלל, אחרי הרגיעון. "בשם חוק חופש המידע ביקשתי לדעת האם בודק משרד הבריאות את הצהרת היצרן, האם המוצר נדגם והאם רק בעקבות כך ניתן לו אישור מכירה. בתכתובת ענפה חזרתי וביקשתי לדעת אלו אמצעי ניטור מקיים המשרד - ותשובה נחרצת לא קיבלתי."
באחת ההתכתבויות השיבה לו ד"ר רינה ורסנו, מנהלת תחום הערכת סיכונים ומזהמי מזון בשירות המזון הארצי: "נכון להיום לא ניתן לבצע בדיקה אנליטית לזיהוי הרכיבים הצמחיים במוצר הסופי. גם לגבי זיהוי חומרים אחרים קשה לבצע בדיקה כשאין קצה חוט."
יו"ר אגף הרוקחות במשרד הבריאות בתיה הרן הודתה במכתב ששלחה לפרופ' ברזיס בחולשת המשרד לפקח על שוק התוספים: "ככלל, גם תוספי תזונה אמורים להיות מיוצרים בתנאי ייצור מבוקרים, אך אינני יודעת אם אכן הבקרה והפיקוח מבטיחים איכות מירבית, ובעיקר מהם הסטנדרטים שהציב לעצמו היצרן. כולנו זוכרים את פרשת רמדיה העגומה."
אם כן, האחראי הממסדי והרשמי על בריאותנו, שאמור מתוקף סמכותו לפקח ולבקר, אינו לוקח אחריות.
גם מערכת "זמנים בריאים" העבירה למשרד הבריאות רשימת שאלות מפורטות, שנותרו ללא מענה. כך, למשל, שאלנו אם נערכות דגימות אקראיות על תוספים שטוענים כי הם מעודדי שינה, אם תוסף כלשהו נשלח לבדיקת מעבדה וכו.'
תשובת משרד הבריאות":נושא תוספי תזונה מוסדר בתקנות בריאות הציבור. במסגרת התקנות הנ"ל כל יצרן ויבואן מחויב לעמוד בדרישות החוק. משרד הבריאות מפקח על יצרנים מקומיים על ידי מבדקים ובדיקות של תהליכי ייצור וסימון. המשרד עושה את המירב במסגרת אמצעי הפיקוח העומדים לרשותו. האישור הניתן על ידינו מתייחס לבטיחות המוצר, אך אינו מהווה הוכחה לפעילותו וליעילותו."
כשביקשנו את שמות היצרנים או היבואנים של תוספי התזונה המיועדים לשינה, ושעברו פיקוח לאחרונה - לא נענינו.
מי שכן הגיב הוא ד"ר אלכס מאור, יו"ר ענף תוספי התזונה בישראל בלשכת המסחר ומנכ"ל סולגר: "משרד הבריאות מפעיל אכיפת יתר ומוריד לא מעט צמחים מהרשימה. הבטיחות מובהקת ועוד לא ראיתי קבר שנגרם כתוצאה משימוש בתוספים. מדובר במלחמת מכולת מול מכולת, ולכן יש לקחת בזהירות הראויה את דברי הרופאים. הטיפול התרופתי מהווה את הגורם הרביעי לתמותה בעולם, ועוד אומרים שתוספים מסוכנים? יש פה עליהום. למעלה מ50%- מאוכלוסיית הכדור המערבי משתמשים בצורה גורפת בתוספי תזונה שבטיחותם גבוהה ביותר. יחד עם זאת, כמו בכל מזון, יכול לקרות זיהום ואני לא יכול לבוא ולהגיד שאין זיהום. את זה אני לא יכול להגיד."
"על כן," מציע ד"ר דגן, "אם אתם סובלים מנדודי שינה חולפים או ממושכים, בררו את הסיבה, לכו לטיפול או השתמשו בדבר הבטוח - כלומר בתרופות מרשם מבוקרות. אל תשתמשו בתוספי תזונה, שמעולם לא הוכחו כיעילים בהשריית שינה ומאידך עלולים להיות מסוכנים."
המוצרים העיקריים בשוק מעודדי השינה הטבעיים
שם המוצר: רגיעון לילה של הדס.
רכיבים: פסיפלורה, סקוטלריה, כשותנית, מליסה וכן תאית, סורביטול ומגנזיום.
אזהרות (כפי שהן מופיעות על האריזה:( "נשים מיניקות או נוטלים תרופות מרשם, עליהם להיוועץ ברופא לפני השימוש."
שם המוצר: סונגה נייט של פרמטון.
רכיבים: ולריאן, מליסה.
אזהרות: "אין להשתמש בתרופה זו מבלי להיוועץ ברופא, התרופה עלולה לפגוע בערנות." שם המוצר: קלמה לילה של מדיטק. רכיבים: פסיפלורה, תמצית הופס, תמצית סקוטלריה, מליסה, ויטמינים שונים. אזהרות: "נשים מיניקות ונוטלים תרופות מרשם, עליהם להיוועץ ברופא."
שם המוצר: רלקסין של תרימה.
רכיבים: ולריאן.
אזהרות: "מכיל סוכר, אין להשתמש במוצר אם ידועה רגישות לוולריאן, אין לשתות משקאות אלכוהוליים. יש להיוועץ ברופא אם אתה סובל ממחלות או נוטל תרופות." וכך צוין בספרו של פרופ' יונתן הלוי לגבי כמה מהמרכיבים הנפוצים במעודדי השינה הטבעיים: תמצית ההופס: "מכילה פיטואסטרוגן, בעלת פעילות הורמונלית, במקרים נדירים עלולה לדכא את מערכת העצבים המרכזית, לפגוע בריכוז ולגרום להפרעות במחזור החודשי. אסור לשימוש לנוטלים תרופות פסיכיאטריות ולנשים הסובלות מתהליכים סרטניים הורמונליים כמו סרטן שד, רחם וצוואר הרחם." פסיפלורה: "צריכה מוגברת או ממושכת עלולה לגרום לדיכוי מערכת העצבים וברגישים לחומר ייתכנו תופעות אלרגיה ואסתמה." ולריאן: "במינון ממושך או גבוה נצפו כאבי ראש, הפרעות ראייה ושינה, והפרעות בתפקודי הכבד."
