יהודי טוב

הפסטיבל לקולנוע יהודי שנפתח אמש (שבת) בירושלים, בפעם ה-11, מציין בין היתר יובל שנים לסרט ההוליוודי הקלאסי "יומנה של אנה פרנק". השחקנית מילי פרקינס, שהיתה אז דוגמנית ונבחרה מבין כ-6,000 מועמדות לגלם את התפקיד הראשי, תכבד בנוכחותה את ההקרנה החגיגית של הסרט, בבימויו של ג'ורג' סטיבנס.

יומנה של הנערה היהודייה המפורסמת הפך ב-1955 למחזה מצליח בברודוויי שעיבדו פרנסס גודריץ' ואלברט האקט, ובכיכובה של סוזן סטרסברג. ארבע שנים מאוחר יותר הופיעה הגרסה הקולנועית, שקטפה שלושה פרסי אוסקר (בהם אחד לשלי ווינטרס, שגילמה את דמותה של גברת ון דאן), שלא הבליטה במיוחד את מוצאה היהודי של המשפחה, ובה עוצבה דמותה של אנה פרנק כנערה כל-אמריקנית טיפוסית. היה זה הסרט החשוב ביותר שהופק על השואה עד אז, משום שהוא הביא לתודעת הציבור האמריקני פרק היסטורי שרובו לא היה מודע לו.

מתוך "יומנה של אנה פרנק". משפחה כל-אמריקנית

את מסע ההצלחה של המחזה והסרט ליווה אז מאבק משפטי שהתנהל בין הסופר, הבמאי והעיתונאי מאיר לוין, ועיקרו הסכם שנחתם בין אוטו פרנק, אביה של אנה, ובין לוין בנוגע לעיבוד בימתי של היומן. פרנק, שהסתייג מהגרסה שכתב לוין, נסוג מן ההסכם.

לוין טען שהסיבה לכך היא שעיבודו נתפס כ"יהודי מדי" בעוד שפרנק העדיף גירסה בעלת גוון אוניברסלי יותר, ושבקלחת בחשה גם המחזאית המפורסמת ליליאן הלמן שפעלה נגדו. ההתכתשות בין אוטו פרנק ולוין הוסיפה ונפרשה על פני 25 שנה (לוין אף תיעד את הפרשה ברומן שכתב ב-1973, "האובססיה"). גבריאל, בנו של לוין, וחוקר הקולנוע הנודע פוסטר הירש ישתתפו באירוע מיוחד שבמהלכו יידונו היומן ועיבודיו, ומן הסתם יעלו בו הדי הפרשיה ההיא.

הכל נשבר במשפחה

סרט בולט נוסף בפסטיבל הוא "משפחת אופנהיים". סרט רוסי זה מ-1938 מתבסס על הרומן מאת הסופר היהודי-גרמני לאון פוכטוונגר, “משפחת אופרמן", שראה אור ב-1933 ומגולל את הפורענות הניתכת על בני משפחה יהודית בברלין לאחר עליית היטלר לשלטון (מבחינה זו היה לרומן של פוכטוונגר ערך נבואי). במרכזו שני האחים למשפחת אופנהיים - האחד, סוחר, נאלץ למכור את המפעל שלו לגרמנים, ואילו האחר, רופא עיניים נחשב, נשלח למחנה הריכוז בדכאו.

מתוך "משפחת אופנהיים". המבקרים האמריקנים התלוננו

הסרט, בבימויו של גרגורי רושל, משכיל להראות כיצד גיבוריו היהודים נופלים קורבן לגזענות ולאנטישמיות (בנו התיכוניסט של הסוחר אף נדחף להתאבדות בעקבות הערותיו של מחנכו), והוא הבולט מבין מספר סרטים אנטי-נאציים שהופקו בברית המועצות בשנים 1935-1939 וייצגו את המדיניות הסטליניסטית.

מעניין שדווקא המבקרים האמריקנים של התקופה התלוננו על הייצוג החד-מימדי ונטול האנושיות של הנאצים בסרט. מי שיגיעו לצפות בסרט מעניין זה יוכלו לזהות

את שחקן התאטרון היהודי הגדול שלמה מיכולס (שחוסל לימים בידי סטלין) בתפקיד משנה.

בנוסף לשתי יצירות אלה יוקרנו במהלך הפסטיבל כמה סרטים תיעודיים מעניינים - סרט צרפתי רחב היקף על פעילותן של ה"איינזצגרופן" (“הקומנדו של המוות"); ביוגרפיה מרתקת של יוצר "שואה", קלוד לנצמן (“אין על החיים"); סרט הבוחן את פועלו של מארק אדלמן, ממובילי מרד גטו ורשה (“קומנדנט אדלמן"); וכן סרט ביכורים קצר שביימה נטלי פורטמן בכיכובם של לורן באקול ובן גזארה, “איב” שמו.