כשהוא אומר "אני כבר לא אוהב אותך יותר"

קראתי לפני כמה ימים כתבה מדהימה - סיפור אמיתי על אהבה ועצמה שלא כלל שקיעות שמש, רומנטיקה ונצנוץ כוכבים. זה היה סיפור על אומץ, נאמנות ומחשבה מעבר לאני ולעכשיו.

כשאני מעבירה שיעורים בנושא חיי נישואים, אני אומרת לנשים הרבה פעמים שבהחלט יתכן מצב מידי פעם שבו הבעל ייכנס הביתה במצב רוח רע. נהיה גלויות ונודה שגם המצב ההפוך אפשרי – גם נשים עלולות להיות מידי פעם במצב רוח רע.

כשבן הזוג נכנס לבית ככה, הוא עלול לפעמים אפילו להרים את הקול או לבטא חוסר שביעות רצון. התגובה האינסטינקטיבית שלנו היא התגוננות, משום שאנחנו חשות מותקפות ומגיבות בהתאם. משם המצב בדרך כלל מתדרדר במהירות.

האדם החכם, אחד כזה שיש לו שליטה עצמית על-אנושית, מבין שלא הוא מקור התסכול של בן-זוגו. האיש או האשה החכמים היו עונים בסבלנות, "היה לך יום קשה בעבודה? איך אני יכולה לעזור לך?". זוהי התגובה הנכונה בהחלט - שכמעט אף פעם לא משתמשים בה.

משהו שתוקף אותו באמצע החיים

ובכל זאת, האשה מהכתבה שקראתי התעלתה מעל ומעבר. כשבעלה מזה 20 שנים אמר לה: "אני לא אוהב אותך יותר, אני לא בטוח שבכלל אהבתי אותך אי פעם. אני עוזב", היא לא הגיבה מתוך דחף רגשי. במאמץ אדיר של כוח רצון, וזה יותר קשה מלהרים מכונית כשאנחנו מלאים באדרנלין, היא הגיבה ברוגע וענתה לו "אני לא קונה את זה".

היא הצליחה לראות מעל ומעבר לעצמה. היא היתה מסוגלת להבין שבעלה נמצא בזרועותיו של משבר משמעותי מורכב ומסובך מאוד, שלא תוקף בילדות אלא באמצע החיים, כשאנחנו חשים שמסלול חיינו כבר לא מזדקר כלפי מעלה כמו בעבר.

היא הצליחה להסתמך על היכרותה איתו ולשים לב שמקור התסכול הוא שנסיונותיו החדשים לא מתקדמים כל כך טוב, והיכולת שלו לפרנס נמצאת בצניחה תלולה. זה אמלל אותו. הוא הרגיש מיותר, איבד את עצמו מבחינה רגשית והזניח את עצמו מבחינה גופנית.

היא ידעה שההתנהגות שלו לא קשורה בה או בילדים וסירבה למלא את התפקיד שהוכתב לה בסצינה המוכרת. היא לא הסכימה להשתתף בתסריט הנפוץ וההרסני כל כך. במקום זה, כמו אשה שבעלה בא הביתה רוטן ונוהם לאחר יום קשה בעבודה, היא ענתה כאמור בסבלנות ובשקט, "אני לא קונה את זה".

זה קרה לאט, לא בהתפכחות דרמטית

בסופו של דבר בעלה חזר לחייהם המשותפים. לאט ובהדרגה, לא ברגע דרמטי אחד של התפכחות ולא בהתגלות גדולה. היא הבחינה בשובו מתוך הדברים הקטנים: בכיסוח הדשא, בתיקון דלת ובדיבור על העתיד.

הוא גבר בר מזל, שזכה באשה שלא נתנה לו לזרוק את המשפחה שלו, לבזות את 20 השנים שעברו ולאפשר לבלבול ולייאוש גיל המעבר להרוס את חייו.

והיא אשה חכמה וחזקה, שמצאה את האומץ, הביטחון והסבלנות לחכות לו. די אם נשתמש בשמץ מחוסר האנוכיות שלה ומשליטתה העצמית, כדי שחיי הנישואים שלנו ישתפרו באופן משמעותי.

• באדיבות אש התורה – www.aish.co.il – אתר עם חוכמת חיים