באילו מקרים צריך לומר את תפילת הדרך?
שאלה:
מתי צריך לומר תפילת הדרך והאם תמיד יש להזכיר שם השם? (לשיטת הספרדים והאשכנזים)? תודה.
תשובה:
שלום רב,
חכמים תיקנו את תפילת הדרך לאדם שנוסע מחוץ לעיר נסיעה של לפחות פרסה שהיא ארבע מילין שזה כארבעה קילומטרים. מקובל אצל החכמים הספרדים לחשב שיעור פרסה לפי זמן הליכה כלומר שבעים ושתיים דקות, ואילו אצל החכמים האשכנזים מקובל לחשב לפי מרחק כלומר כארבע קילומטרים. לכל הדעות אם נוסעים במקום מסוכן ניתן לברך בשם ומלכות גם בנסיעה קצרה יותר.
את התפילה אומרים לאחר היציאה מן העיר, אם שכחו ונזכרו באמצע הדרך ניתן לומר בברכה אם נותרה לפחות פרסה לפני היעד.
כיוון שהיום לאורך רבים מכבישי הארץ ישנם יישובים יהודים, פוסקים רבים ממליצים לומר תפילת הדרך ללא שם ומלכות אלא אם כן נוסע בכבישים שוממים למדי ככביש הבקעה.
התימנים פוסקים כרמב"ם ולא מברכים תפילת הדרך בשם ומלכות בשום דרך. ברכה והצלחה. (משיב: הרב ירון דוראני)
