חזן ישראלי בחו"ל צריך להתפלל על הגשם?
שאלה:
בימים אלו אני אמור לנסוע לחו"ל. מכיוון שאני אָבֵל, אני משתדל להיות ש"ץ. בארץ כבר התחילו לשאול על הגשמים ולומר "ותן טל ומטר לברכה", בברכת השנים, אולם בחו"ל עדיין לא. (שם מתחילים ב4/5 בדצמבר). כיצד עלי לנהוג בהיותי שם?
תשובה:
דוד שלום,
מן השמים תנוחם על אבלותך, ותבורך על השתדלותך להיות ש"ץ, מכיוון שבזה מזכים את הנפטר יותר מאמירת "קדיש" בלבד.
מכאן לשאלתך:
א. שנינו במשנה: "בשלשה במרחשון שואלין את הגשמים. רבן גמליאל אומר: בשבעה בו, חמשה עשר יום אחר החג, כדי שיגיע אחרון שבישראל לנהר פרת". (תלמוד בבלי מסהכת תענית דף י, א) ובגמרא שם: "אמר רבי אלעזר: הלכה כרבן גמליאל". וכן הורו הפוסקים להלכה (רמב"ם הלכות תפילה ב, טז ושולחן ערוך אורח חיים סימן קיז א).
הגמרא מוסיפה: "חנניה אומר: ובגולה - עד ששים בתקופה". הגולה - הכוונה לבבל, שם מתחילים לבקש על הגשמים רק ביום הששים לתקופה. רש"י מסביר בטעם ההבדל: "ובגולה אין שואלין עד ששים בתקופה, לפי שהוא מקום נמוך, ואין צריכים מטר כל כך".
וכך פוסק הרמב"ם: "משבעה ימים במרחשון שואלין את הגשמים בברכת שנים כל זמן שמזכיר הגשם, במה דברים אמורים? בארץ ישראל אבל בשנער ובסוריא ובמצרים ובמקומות הסמוכות לאלו והדומין להן, שואלין את הגשמים ביום ששים אחר תקופת תשרי". (שם)
כך גם כותב בשולחן ערוך: "ברכת השנים, צריך לומר בה בימות הגשמים: ותן טל ומטר, ומתחילין לשאול מטר בחוצה לארץ בתפלת ערבית של יום ס' אחר תקופת תשרי, ובארץ ישראל מתחילין לשאול מליל ז' במרחשון". (שם)
ב. אחד מהראשונים (רבנו אשר - הרא"ש) מקשה על דין זה; מדוע בכל ארצות הגולה נוהגים כבני בבל. גם אם בבל אינה צריכה למים בתקופה זו של השנה, אולם ארצות אחרות הזקוקות לגשם כמו בארץ ישראל מדוע שלא ישאלו כבר בז' חשוון? הוא מוסיף: "והדבר ידוע, אם לא היה מטר יורד עד ששים לתקופה - היה הזרע אבד, ולמה לא נעשה כמשנתנו. ובפרובינצא ראיתי שהיו שואלין את הגשמים במרחשון וישר מאד בעיני". (רא"ש תענית פ"א, סימן ד).
אף על פי כן פוסק בשולחן ערוך (סימן קיז, א) שבכל הארצות מחוצה לארץ מתחילים לשאול רק ביום הששים לתקופה. (ברביעי בדצמבר, ובשנה שפברואר עשרים ותשעה יום - בחמישי בדצמבר).
ג. פיתרון לשאלתו של הרא"ש ניתן למצוא בדבריו של השולחן ערוך (שם, ס"ב), המתיר ליחידים הצריכים למטר, לשאול גשמים בברכת "שומע תפילה", ברכה בה ניתן לבקש כל צרכי האדם. וכך כותב במשנה ברורה: "לפי זה... יש לנו לשאול מטר בשומע תפילה, אחרי ז' מרחשוון, או בין פסח לעצרת במקומות הצריכין לכך (החלק הדרומי של כדור הארץ)... אבל לא יאמר אותו הש"ץ בקול רם אפילו בשומע תפילה, ומנהגנו כהיום שאומר הש"ץ בשומע תפלה, אבל אינו אומר ותן טל ומטר לחוד, כי אם בפסוקים ושאר לשונות וכבר נדפס בסידורים." (שם סק"ט)
מכל מקום, ההלכה היא , שאין לומר בחו"ל קודם הזמן (ס' יום לתקופה) "ותן טל ומטר".
ד. מה דינו של אורח, בין אם הוא בן ארץ ישראל הגר בחו"ל, או בן חו"ל הנמצא בארץ ישראל? - "אם דעתו בתוך שנה לחזור - שואל כמקומו, ואם דעתו (לחזור) אחר שנה - שואל כמקום שהוא שם", ויש סוברים ש"כל אחד ישאל כבני העיר הנמצא בה". (משנה ברורה שם סק"ה).
אולם, "בן ארץ ישראל הנמצא בעירו בז' מרחשון, ושאל כמנהג ארץ ישראל בו ביום, ואחר כך יצא ובא לחוצה לארץ בימים מועטים, ... נראה לי, דכיון דכבר התחיל לשאול מז' במרחשון הן בעודנו בארץ ישראל, יהי לו מושך מנהגו, וישאל כבני ארץ ישראל..." כלומר, אם התחיל לשאול כבני ארץ ישראל, ימשיך בבקשת הגשם אף שהוא בחו"ל. (ברכי יוסף קיז, ו)
ה. הפוסקים מבארים שגם אם הוא משמש כש"ץ, ימשיך בתפילת לחש כמנהגו (לבקש מטר) אולם בחזרת הש"ץ הנאמרת בקול - יאמר כבני המקום שנמצא שם (כבני חו"ל). וטעמם, מכיוון שהתפילה שווה לבני ארץ ישראל וחו"ל, ורק בפרט זה נשתנה, וחזרת התפילה על ידי הש"ץ היא עבור הציבור - לכן יאמר כמנהגם. (ברכי יוסף שם ח).
לסיכום: בן ארץ ישראל היוצא לחו"ל אחרי ז' חשוון ושם עדיין לא התחילו לשאול הגשמים, ימשיך לומר כמנהג הארץ וישאל הגשם בברכת השנים.
אם הוא משמש כש"ץ - בתפילת לחש יאמר כבני ארץ ישראל, ובחזרת הש"ץ - יאמר כבני המקום שנמצא שם. כל טוב (משיב: הרב שמואל שפירא, רבה של כוכב יאיר)
מומלצים
