ביקורת סרט: "טיטאן" - לבנים בלבד

הזמן: המאה ה-31. במדבר אמריקני בנתה האנושות את ה"טיטאן" - חללית ענק עם דגימות של כל סוגי החי והצומח שעל כוכבנו. חללית אטומית המסוגלת, על-ידי יניקה מכור אנרגיה גדול, ליצור כוכב לכת חדש: כדור הארץ ב'. ה"דראג'", רשעים כחולים שקופים העשויים אנרגיה טהורה, לא אוהבים את זה ובאים להשמיד את ה"טיטאן", יחד עם כדור הארץ והאנושות. בשנייה האחרונה מטיס המדען הראשי את ה"טיטאן" ומחביא אותה בחלל. בנו בן הארבע וחצי, קייל, נמלט עם שאר האנושות בחלליות הצלה. כדור הארץ מושמד בפיצוץ מרהיב.

15 שנים מאוחר יותר מוצא את קייל הרפתקן נועז ומודיע לו שהוא היחיד שיכול להציל את האנושות. הם יוצאים להרפתקה מסוכנת, שמטרתה מציאת ה"טיטאן". איתם בצוות גם אקימה, נערה סקסית נוסח "מנגה", ושלושה חייזרים: חצי-קנגורו מומחית לנשק, חצי-ינשוף גאון מדעי וחצי-סוס קשוח. ההרפתקה דחוסה במרדפים וקרבות באתרים פנטסטיים, כאשר ה"דראג'" הנוראים נושפים בעורפם של גיבורינו. אחרי בגידות, גבורה והמון הרוגים ואפקטים מרשימים, מגיעים קייל ואקימה אל נקודת ראשית חדשה, כמו אדם וחוה.

תסריט ללא חיים

זהו "סרט בנים" אופייני. חובבי מדע-בדיוני ימצאו בו את המרכיבים האהובים עליהם, משתמשי מחשבים גרפיים ימצאו בו עניין מקצועי. אחרים יכולים ליהנות ממנו כסרט קיץ טוב מהממוצע, אולי גם בזכות פס הקול הצעיר: 11 שירים המבוצעים על-ידי להקות כ"בליס", "ליט", "טקסס", "וויילינג סולס" ו"אלקטרסי", אך הנסיון שהצטבר ב-83 השנים מאז נעשה סרט ההנפשה (אנימציה) הארוך הראשון ("המבשר" - ארגנטינה, 1917), מלמד שקשה מאד לעשות סרט הנפשה ארוך מרגש עם דמויות אנושיות. ב"טיטאן" אמנם כמעט כולן אנושיות, או דו-רגליות, והתנועה שלהן מבוססת על העתקה מסרט "חי", כלומר עם שחקנים.

אך בניגוד ל"אנאסטסיה", סרטם הקודם של דון בלות' וגארי גולדמן ב"פוקס", כאן לא מספק התסריט חיים, אופי או תחושות, אלא רק מספר מה חושבות הדמויות ואיך פתאום הן משתנות. החלטת המפיצים לעשות לסרט דיבוב גוזלת מן הדמויות את הקולות המקוריים, אשר בהשפעתם נעשה העיצוב: אקימה, למשל, היפנית הסקסית שבסרט, נהנתה מקולה החושני של דרו בארימור. בגירסה המדובבת העניקה לה סנדי בר קול נטול חושניות. עם זאת, ההגינות מחייבת לציין שהדברים נכתבים ללא צפייה מוקדמת במקור.

טעם הקהל השתנה

במאי-מתרגם-מעבד הדיבוב, שרון כהן, עושה בדרך-כלל עבודה מצויינת, כמו ב"סטיוארט ליטל", למשל. בכל מקרה, לא הוא אשם בקרירותו של הקהל האמריקני. אולפני פוקס הגדירו את הסרט ככישלון קופתי: הם סגרו, בסוף יוני, את אולפני ההנפשה שהקימו לפני שש שנים עבור יוצרי הסרט הזה, בלות' וגולדמן, וסיימו את קשרי העבודה איתם. נשיא חטיבת ההנפשה בפוקס אמר אז ל"הוליווד ריפורטר": "זה לא אומר שאנחנו יוצאים מעסקי ההנפשה. בשש השנים שעברו השתנו טעמי קהל והתבלטו כשרונות אחרים. שינינו את ההעדפות שלנו בהתאם".

טיטאן. בימוי: דון בלות' וגארי גולדמן. תסריט: האנס באוור, רנדל מקורמיק. הפקה: פול גרץ, גרי גולדמן ודיויד קירשנר. ארה"ב 2000 94 דק'