לילה סוער באילת

מאחר שהגעתי מהכפור הקנדי לביקור מולדת בארץ הקודש, חשבתי שזה בהחלט זמן טוב ללכת לספוג קצת שמש באילת ולהיזכר בנפלאות ים סוף. מצאנו דיל נהדר, הזמנתי צלילות וחשבתי שבזאת יסתכמו הנאותי.

אחרי שנים של נופשונים שונים באילת, בעיקר לצורך צלילות, הערכתי ששום דבר במקום הזה לא יכול כבר להפתיע אותי. הרי אני מכירה כבר הכל. טעיתי, ובגדול. הקאמבק ההיסטרי של השנים האחרונות הוא חיי הלילה החדשים של אילת. ולא סתם חיי לילה, אלא סצנת המועדונים של תל אביב, שהועתקה כמעט אחד לאחד, לאן אם לא למרכז התיירות הוותיק של אילת. זהו אותו מרכז תיירות עתיק שכבר הספידו אותו כל-כך הרבה פעמים, בעיקר לאחר שנפתח בדיוק מולו 'קניון מול הים', שרוקן את המרכז ממעט התיירים שביקרו בו.

פאבים מעודכנים ובתי קפה מסוגננים

זה התחיל כאשר שאלתי כמה צוללנים מקומיים לאן כדאי לצאת בערב. "לכי למרכז התיירות, היום הכל קורה שם", הם ענו. "מרכז התיירות?" הרמתי גבה מתחת למים. למיטב זכרוני, זה אותו קומפלקס בטון ומדרכות עתיק שקיים באילת מימים ימימה, שכולו עזובה ושיממון, עם כמה מסעדות מרוקאיות ותיקות, כמה קיוסקים ריקים ועסקים שנסגרו, לצד נקודת אור אחת שעוד משכה תיירים: הפאב האנגלי 'הטברנה', מוסד אילתי ותיק.

אבל בשנה האחרונה החלו באילת שיפוצים נרחבים בטיילת, שלאורכה שכנו רוב המועדונים השייכים למלונות החדשים שנבנו באזור. מי היה מאמין שכל זה יגרום למרכז התיירות לחדש את נעוריו? ומה לא היה שם? מועדוני ריקודים בסגנונות שונים לשכבות גיל שונות, פאבים חדשים עם מקומות לביליארד ומשחקי מחשב, בתי-קפה מסוגננים עם קריוקי, סנדוויצ'יות סטייליסטיות. בשישי ושבת בערב מאות אנשים זרמו לקומפלקס, שכל המקומות החדשים שנפתחו בו נראים כהעתק מדויק של סצנת המועדונים בתל-אביב.

'אנפלאגד', למשל, הוא מועדון ריקודים שנפתח באוהל במרכז הרחבה הפתוחה של המרכז, שמושך בעיקר בני נוער. צמוד אליו ישנו ה'בייס באר', שהוקם בבניין סגור ששופץ, שלו גם חלק ברחבה בחוץ, עם שולחנות ביליארד ובר יפה. לידם נמצא ה'אנדרגראונד', גם הוא מועדון ריקודים חדש. הדי.ג'ייס שמגיעים למקום מספקים את כל סוגי המוסיקה, החל ממוסיקה פופולרית עכשווית ועד לטראנס, האוס ודומיהם.

העסקים הוותיקים פורחים

למי שלא רוצה ממש להתחכך בבני נוער, הוקם במרכז גם מועדון 'הנישה', שמיועד לבני 23 פלוס, ובו גובים דמי כניסה גבוהים וגם עורכים מיון קפדני בכניסה, כדי להבטיח לבני ה-20 וה-30 פלוס את הנינוחות שלהם. המועדון הוא בתוך בניין סגור, עם עיצוב יפהפה של הבר והקירות ומוסיקה מצוינת. מי שמחפש את הניחוח התל אביבי באילת, בהחלט ימצא אותו גם במקום הזה.

מחוץ לנישה נמצאת סנדוויצ'יה סטייליסטית בשם 'אחותי', שפתוחה כל הלילה ומספקת אוכל לרוקדים הרעבים. באותו אזור אפשר למצוא עוד בתי קפה חדשים ומסוגננים מאוד, בעיצוב חדיש שבהחלט משנה את פניו של מרכז התיירות הוותיק. 'פאשיון קפה', 'אורנג' בר', ו'נענע בר' הם הבולטים שבהם. אבל כדי שלא רק חיי הלילה יספקו את הפרנסה לבתי הקפה הללו, הם מעדיפים לתת גם שירותים נוספים: על אחד מבתי הקפה התנוסס בגאווה שלט שבישר כי ביום שלישי תיערך במקום הרצאה של הרב יחיאל קוצר.

והעסקים הוותיקים שעוד נותרו במרכז ולא סגרו? הם רק מבסוטים. הפיצוחיות הוותיקות פתוחות כל הלילה, המסעדות הוותיקות זוכות לעוד סועדים, ואפילו הפאב 'טברנה' הגדיל את שטחו. מי היה מאמין שהמקום שבאילת כבר נואשו ממנו, יזכה לעדנה ולנעורים מחודשים? מאות הבליינים שזורמים למרכז מדי חמישי עד שבת מעידים שזה אפשרי.

נכון, אילת ריקה עכשיו מתיירים (חוץ מכמה בריטים שטוענים שהם רגילים לפיגועים אצלם, אז מבחינתם אין בעיה לבוא לישראל), אבל זה זמן נהדר עבור הישראלים לצאת שם לנופש. המחירים ברצפה, ויש דילים נהדרים ומשתלמים של המלונות וחברות התעופה. חוץ מזה, יש מקום לכולם: החופים פנויים, המסעדות המקומיות יציעו לכם ארוחות עסקיות במחירים מפתים, הקסם של ים סוף וההרים ממשיך לפעול, והשמש נהדרת.