ישראל - מעצמת וודקה
הישראלים צורכים מדי שנה כ-5 מיליון ליטר וודקה בהיקף של כ-250 מיליון שקל. גם בתחום הייצור הפכה ישראל לאימפריה: 10 מפעלים מקומיים מספקים את תוצרתם לשוק הצמא ומתחרים זה בזה ובמותגים המיובאים.אריק בשן ביקר במפעל לייצור וודקה באור-עקיבא והתבשר שם שבקרוב גם יחל יצוא של וודקה ישראלית לחו"ל
נטשה בוכבינדר (52) עושה וודקה באהבה. הרבה אהבה. זה הדבר שהיא יודעת לעשות הכי טוב מאז הוסמכה לטכנולוגית יין ומזון בקישינב (מולדביה), עיר מולדתה. לפני עלייתה ארצה ב-1996 ייצרה יין וקוניאק. אחרי שעלתה לישראל, הציעו לה להצטרף לפרפקט-רנסנס – מפעל לייצור משקאות אלכוהוליים באור-עקיבא – ולאור השכלתה וניסיונה היה זה אך טבעי שתיענה להצעה.
צפוף, חם ולח בין הדוודים הגדולים, אבל נטשה מרגישה נוח ביניהם. היא מנהלת המעבדה של המפעל, ותפקידה הוא לפתח מוצרים חדשים ולבקר את
איכות הוודקה המיוצרת במקום. היא מפקחת על האגפים שבהם אצורים הסודות הכי כמוסים של התעשייה.
לכאורה מדובר בתעשייה פשוטה: וודקה מיוצרת באמצעות עירוב מים עם אלכוהול שזוקק מעיסה של גרגירי תבואה שתססו. כל כך פשוטה היא המלאכה, עד כי מיליוני אזרחים קשי יום ברחבי מזרח אירופה עוסקים בה – בעיקר לתצרוכת עצמית, אך גם למכירה. אולם כדי לקבל מוצר איכותי יש להקפיד על הפרטים. למשל במפעל שבו עובדת נטשה משתמשים רק במים שעברו ארבעה תהליכי טיהור, ובהם באמצעות פחמן פעיל ואוסמוזה הפוכה. לאחר מכן יש להקפיד על מינון מדויק של האלכוהול שמוסיפים למים, ולבסוף מוסיפים תמציות טעם וצבע. לאחר כמה תהלכי סינון נוספים מוזרמת הוודקה לדודי ענק, שם היא שוהה בין ימים ספורים לחודש – בהתאם לאיכות הנדרשת.
סל קליטה נדיב
אם נטשה בוכבינדר היא הידע והנשמה של המפעל, דניאל רזניק הוא הלב והמנוע שלו. ב-1991 עלתה משפחת רזניק ארצה מקישינב. דניאל השתלב היטב, מצא עבודה והתפרנס בכבוד. אבל אחרי שלוש שנים הוא חזר לעיר הולדתו בעקבות הצעה שלא יכול היה לסרב לה: לנהל בית-חרושת לוודקה שאותו הקימו חברי ילדות שלו, ארקדי קופמן ובוריס קלינבורג. דניאל רזניק עשה חיל בקישינב, אבל רצה לחזור לישראל. חבריו, שאת מפעלם ניהל בקישינב, העניקו לו סל קליטה נדיב במיוחד: יותר מ-3.5 מיליון דולר, שאותם ייעדו להקמת מפעל וודקה בישראל. את ניהול המפעל הפקידו כמובן בידי דניאל רזניק.
את הונם עשו קופמן וקלינבורג בעסקי נדל"ן בארה"ב, לשם היגרו ב-1991, לאחר קריסת האימפריה הסובייטית. את בסיסם הם קבעו אומנם באמריקה, אך כשזיהו הזדמנות לעשות עסקים במולדת שהשאירו מאחור, לא היססו לנצלה. כיום יש בבעלותם מזקקה ברומניה המספקת אלכוהול לשלושת מפעליהם הצעירים, הנושאים כולם את השם פרפקט רנסנס. מדובר באימפריה אלכוהולית של ממש: מפעל הדגל בקישינב מייצר 40 מיליון בקבוקים בשנה ושולט בכ-50% מהשוק במולדביה. מפעל נוסף נמצא ברומניה ומייצר 4.5 מיליון בקבוקים בשנה – כ-7% מהשוק הרומני. וישנו גם המפעל בישראל, שמייצר שני מיליון בקבוקים בשנה – כ-4% מהשוק הישראלי. בסך הכול מעסיק הקונצרן שלהם 700 עובדי ייצור ועוד עשרות אנשי הפצה, יצוא ומנהלה. המחזור של הקונצרן כולו מגיע לעשרות מיליוני דולר בשנה.
המפעל בישראל הוא ללא ספק סיפור של הצלחה. שנתיים וחצי בלבד לאחר שהחל לייצר, הגיע המחזור השנתי שלו ל-30 מיליון שקל. שני מיליון הבקבוקים שהוא עתיד לייצר ב-2005 הם הרבה מעל שנחזה בתוכנית העסקית המקורית שלו. 40 המועסקים במפעל – כולם יוצאי חבר המדינות – עובדים מסביב לשעון בתנאים לא קלים כדי לעמוד בביקושים הגדולים. באחרונה סיימו הבעלים לתכנן את הרחבת המפעל ל-2,500 מ"ר בהשקעה נוספת של כשני מיליון דולר. חנוכת קו ייצור מתקדם יותר, שיכפיל את היקף הייצור, צפויה כבר בינואר 2006. עד אז תמשיך מערכת הייצור להיות מתוחה עד קצה גבול היכולת.
ביקור במפעל ממחיש עד כמה לחוצה המערכת ערב הרחבתה: בכל מקום נערמים משטחים על גבי משטחים. בקבוקים ריקים (יבוא מבולגריה) נוגעים במלאים. רחש מזיגת הנוזלים בקו המילוי (יבוא ממולדביה) ורעש מכונת הפיקוק (יבוא מאיטליה) נשמעים כמוזיקת טכנו מעודנת. מדובר בפקק פטנט איטלקי, המיוצר בטכנולוגיה מתקדמת ומונע, בין היתר, אפשרות להזריק מים לבקבוק ולמהול את הוודקה המקורית. כל הייצור נעשה ללא מגע יד אדם. סמלו המסחרי של הקונצרן – דוב רוסי – מוטבע על כל בקבוק ועל כל פקק.
לאחר המילוי נבחן כל בקבוק בשבע עיניים במתקני בדיקה מוארים. מטרת הבדיקה: למנוע אפשרות של פגם ייצור באריזה או עכירות של הנוזל. אם זוהה גוף זר או כתם עמום, ירוקנו כל הבקבוקים שבקו מתוכנם, והנוזל יועבר שוב דרך כל מסלול הזיקוק הארוך.
דניאל רזניק (51) לא רק מנהל את מפעל פרפקט בישראל, אלא גם חבר בצוות הניהול של הקונצרן. הגבר הצנום, שסיגרלה משובחת אינה משה מפיו, הוא אומנם מהנדס מכונות בהכשרתו, אך כבר מילדותו גדל בצילה של הוודקה: סבו ניהל מפעל וודקה בעיר יקוצק שבסיביר. "מסבא למדתי מה עושים", אומר רזניק. "נסעתי אליו הרבה. את השאר למדתי בשטח לאט-לאט". אביו של דניאל, פרופסור דוד רזניק, לא הלך בעקבות הטיפה המרה, אלא לאקדמיה בקישינב, שם היה פרופסור מן המניין בפיזיקה ובמתימטיקה, עד שהצטרף אל משפחת בנו ועלה לישראל. היום הוא פנסיונר.
לייצא וודקה לרוסים
מפעל פרפקט בישראל מייצר כ-40 סוגים של משקאות אלכוהוליים. המוצר העיקרי הוא אומנם וודקה נקייה וכן וודקה בטעמים (אפרסק, לימון, פירות יער וכו') אבל הוא מייצר גם ליקרים בטעמים שונים (בין היתר תות, קפה, מנטה, שרי, מלון ופסיפלורה).
המפעל מייצר וודקה בשלוש רמות של ייצור, והמחירים הם בהתאם: וודקה עממית (כ-30 שקל לבקבוק), וודקה פרימיום (כ-45 שקל) וסופר פרימיום (כ-70 שקל). המשקאות מופצים בכ-10,000 נקודות מכירה ברחבי הארץ. ההפצה היא ברובה עצמית, אך באחרונה חתם המפעל על חוזה עם חברת השיווק וילי פוד אינטרנשיונל, שלפיו היא תפיץ את תוצרתו באופן בלעדי ברשתות הגדולות. לרשתות האלה – צופים בפרפקט – יופנה בעתיד לפחות רבע מכלל הייצור של המפעל. אפילו על יצוא מתחילים לדבר שם. מפעלי הקבוצה במולדביה וברומניה כבר מייצאים חלק נכבד מתוצרתם – בין השאר לקנדה, לארה"ב, לאנגליה, לצרפת, לגרמניה ואפילו לרוסיה. סקר שערכה החברה העלה שהקהילות היהודיות בחו"ל, ובמיוחד הקהילה החרדית בארה"ב, מגלות עניין רב בוודקה כשרה שיוצרה בארץ הקודש.
להחדרת המותג לישראל אחראי במידה רבה יעקב קיזרשטיין, בעליה של חברת ההפצה ורדה משקאות והרומני היחיד בקבוצת הניהול המולדבית של הקונצרן. קיזרשטיין, ידידם האישי של הבעלים ויועצם לאסטרטגיה ולכלכלה, אומר שלצריכה אחראים בעיקר יוצאי חבר המדינות (שכ-50% מהם דיווחו בסקר של מכון מותגים שהם צורכים וודקה באופן קבוע) והצעירים הישראלים שאימצו לעצמם תרבות של שתייה. בסך הכול לוגמים הישראלים מדי שנה כחמישה מיליון ליטר וודקה בשווי כולל (לפי מחירי מדף) של כ-250 מיליון שקל – כך מעריך עמיאל אפשטיין, הבעלים של חברת הכרם, המוכרת כ-50% מכמות הוודקה בישראל (כ-2.5 מיליון ליטר) באמצעות מותגים דוגמת אבסולוט, דנסקה, לבל ואלכסנדרוב.
בישראל ישנם כעשרה 10 מפעלי וודקה המתחרים זה בזה ובמותגים המיובאים. לדברי קיזרשטיין, יתרונה של פרפקט נובע מכך שהיא באיכות של מותגים מובילים בעולם, אבל מחירה נמוך בהרבה. לדבריו, ישראלים ברמות סוציו-אקונומית גבוהות מעדיפים את המותגים העולמיים המיובאים, היקרים פי שניים ואף פי שלושה ממחירו של בקבוק פרפקט. אך מי שהפרוטה אינה מצויה בשפע בכיסו – הוא אומר – ונרתע מלשלם 80-60 שקל לבקבוק, יעדיף את פרפקט במחיר של 30 שקל.
קיזרשטיין אינו חושש שהביקוש לוודקה בארץ צפוי לדעוך, שכן לתכונותיו המיוחדות יהיה תמיד ביקוש: מדובר במשקה נקי ושקוף ללא טעמי לוואי, שאינו שוטף את הגוף בריח אופייני דוגמת משקאות אלכוהוליים אחרים. מומחה היין והאלכוהול של ידיעות אחרונות, שלמה פפירבלט, אומר שהוודקה הפכה למשקה האלכוהולי הנמכר ביותר בארץ. קביעתו זו זוכה לחיזוק מסקר שערכו יבואני וודקה אבסולוט, ושלפיו ישראל היא המדינה השנייה בעולם בצריכת וודקה אבסולוט לנפש – אפילו לפני מעצמות וודקה דוגמת שבדיה וארה"ב.