אגאסי פרש בדמעות: "אזכור את הקהל כל חיי"

סיומו של עידן. אוהדי הספורט לא זוכים לרגעים מרגשים הרבה יותר מזה שחוו היום (א') יותר מ-20,000 הצופים באיצטדיון 'ארתור אש' בניו יורק. אגדת הטניס אנדרה אגאסי אמר שלום בפעם האחרונה, לאחר שהפסיד בסיבוב השלישי של אליפות ארצות הברית הפתוחה לגרמני בנג'מין בקר. דמעות ההתרגשות זלגו ממש כמו הגשם היו יורקי הקיצי בימים האחרונים.

• יתר המשחקים: 'אנדיוני' ניצחו, פאר הפסידה. סאפין הדיח את נלבנדיאן

אגאסי, דומע כולו, נאבק ברגש השוצף לפני שהצליח להוציא מפיו כמה מילים לקהל: "מה שלוח התוצאות לא מספר הוא מה שגיליתי. אתם הענקתם לי כתפיים לעמוד עליהן ולהגיע להישגים שהגעתי אליהם. במשך 21 שנים מצאתי נאמנות, תמכתם בי והייתם לצידי במגרש וגם בחיים.

"מצאתי השראה - לא הייתי מגיע לאן שהגעתי בלעדיכם - ומצאתי נדיבות. אקח את הזכרון של מה שהענקתם לי למשך כל חיי", סיים אגאסי ונתן את האות לשיא התשואות שראה האיצטדיון העצום מעודו. מעטים הם הספורטאים שידברו כה יפה רגע אחד אחרי שהפסידו, רגע אחד אחרי שירדו מהמגרש בפעם האחרונה.

היה זה הטורניר האחרון של האמריקני בן ה-36, שסבל לאחרונה מכאבי גב טורדניים שהקשו עליו לשחק, והשפיעו גם על משחק הפרידה. לפני מספר חודשים הודיע סופית כי לאחר הגראנד סלאם הביתי הוא תולה סופית את המחבט, והאוהדים ב'פלאשינג מדו' הספיקו ליהנות משלושה משחקים נוספים, שקדמו לפרידה הבלתי נמנעת.

לא ברור מי הודה יותר לשני - אגאסי לקהל או להיפך (צילום: איי.פי)

דווקא מול הגרמני האלמוני (בן 25, מדורג 112 בעולם) אגאסי נכשל, למרות שהצליח להכניע בסיבוב השני את הכוח הקפריסאי העולה, מרקוס בגדאטיס, במה שהפך לניצחון האחרון. בנג'מין בקר, שאינו קשור לטניסאי אגדי אחר בשם זה, ניצח 5:7, 7:6, 4:6, 5:7 וקטע את החלום האמריקני לחוות עוד כמה שעות עם אהובם.

בקר ייזכר לעד כיריב האחרון של הקירח מלאס וגאס, והצליח לשמור על קור רוח למרות הקהל. "הוא יחיד במינו", ניסח בסיום הגרמני את תחושותיהם של מאות מליונים ברחבי העולם. "אגאסי נתן כל כך הרבה לטניס וזה רגע כה מיוחד בשבילו. הוא ראוי לכל מה שהקהל עושה בשבילו".

אגאסי מגיש בפעם האחרונה. ניו יורק בכתה איתו (צילום: רויטרס)

משחק סקסי, טניס 

בתחילת הקריירה, עם השיער הארוך והבגדים הצבעוניים, שלא לומר צעקניים ולפי מיטב האופנה הגרועה של שנות השמונים, אגאסי הוציא את הטניס מהגדרת "הספורט הלבן", האריסטוקרטי והשמרני, והפך אותו למשהו סקסי. לא עוד שני טניסאים לבושים בלבן המחליפים חבטות נימוסין משני עברי הרשת, אלא משחק מהיר, קצבי, עדכני ותוסס. פתאום ילדים חיקו שחקן טניס, רצו להיות טניסאים בעצמם. אחד כזה, בנג'מין בקר, ניצח אותו הערב.

להבדיל מרוב הטניסאים שהקריירה שלהם מתחילה בהיסוס, מטפסת לשיא ולאחר מכן גולשת מטה, הסיפור של אגאסי יוצא דופן. המטאור זינק באחת לצמרת והחל לדעוך לפני מספר שנים. אגאסי חדל לשחק טניס והתדרדר לתהומות הנשיה של הדירוג העולמי. אלא שאז הוא חזר. אגאסי לא התבייש לחזור דרך טורנירי צ'אלג'ר זניחים בכל מיני חורים על פני כדור הארץ, כל הדרך לטופ העולמי כשהוא הרבה אחרי גיל 30. וכל הסיפור הזה לא היה שווה מאום לולא היה טניסאי נפלא.

1114 משחקים, 60 תארים ו-21 הופעות רצופות באליפות הפתוחה של ארצות הברית, ושיבוא עוד טניסאי עם רזומה כזה. אגאסי הוא בין חמשת הטניסאים היחידים שזכו בכל ארבעת טורנירי הגראנד-סלאם (ארבע פעמים באוסטרליה, פעם אחת ברולאן גארוס, וימבלדון ופלאשינג מדו).

אין ויכוח על העליונות של טניסאים כמו ביורן בורג, איבן לנדל, פיט סמפראס ורוג'ר פדרר, ובוודאי לא על יכולתם. אלא שספק אם מי מהטניסאים הנפלאים והאפרפרים הללו העניק לטניס את התרומה שהעניק אגאסי, ספק אם גם הם ייזכרו בתודעה של אוהדי הספורט כפי שייזכר אגאסי. ביום ראשון, לבוש חולצה לבנה פשוטה, הוא פרש.