אני שונאת מישהו ממש; מה לעשות עם זה?
שאלה:
אני שונאת מישהו, מה לעשות? הערה: יש אנשים שממש פגעו בי, והם יודעים זאת אך לא עושים כלום עם זה, והאמת היא שגם אם היו מבקשים סליחה אני לא בטוחה שהייתי מסוגלת לסלוח להם, מה לעשות? זה ממש מעיק עליי שאני שונאת מישהו... (לילך, אזור המרכז)
תשובה:
מתואר בספר שמואל ב, שכשדוד המלך נאלץ לברוח מירושלים במרד אבשלום, יצא כנגדו שמעי בן גרא וניצל את חולשתו באופן נבזי וקילל את דוד. זה היה מעשה שפל ונבזי, אך דוד לא הסכים לפגוע בשמעי באותו מעמד באמרו שה' אמר לו לקלל. יחד עם זאת, לפני מותו ציוה דוד את שלמה לעשות כחכמתו ביחס לשמעי, ורמז בכך ששלמה כבר ידאג לכך ששמעי יבוא על עונשו.
מהו ההבדל בין תגובה ברגע המעשה לתגובה אחרי שנים רבות?
חז"ל אומרים כי 'כל תלמיד חכם שאינו נוקם ונוטר כנחש אינו תלמיד חכם'. יחד עם זאת, כידוע, ישנו איסור לנקום ולנטור!
התשובה היא שעלינו לבחון מנין בא הצורך לנקום - או אפילו לא לסלוח - למי שחטא כנגדנו.
אם אנחנו מאמינים בבורא עולם, אנחנו מאמינים שכל מה שקורה לנו הוא חלק מחשבון כולל שנמצא בידי הקב"ה. אין זה אומר שמי שפוגע בנו נקי מאשמה, אלא שהנזק היה קורה לנו בכל מקרה. אם אדם גנב ממני כסף, אני לא מאשים אותו על כך שהוא קיפח את פרנסתי, שהרי הפרנסה היא מאת ה'. העונש של אותו אדם אינו על התוצאה אלא על המעשה. בלשון הרס"ג (אמונות ודעות מאמר ד אות ה):
האיבוד הוא מעשה הבורא, אך הגניבה היא מעשה האדם. אם הוא לא היה גונב ממני, הקב"ה היה מוצא דרך אחרת להחסיר את ממוני. הפושע ייענש על המעשה ולא על התוצאה.
כשאדם מגיב על פגיעה שנעשתה בו - לפעמים הוא מחפש את הצדק ולפעמים הוא מחפש את הנקמה. על כך אומרת הגמרא שצריך 'לנקום ולנטור כנחש'. הכוונה היא, ע"פ דברי חז"ל שהנחש אינו נהנה ממה שהוא אוכל כי הוא חסר את חוש הטעם וכל מה שהוא אוכל יש לו טעם של עפר "ועפר תאכל כל ימי חייך". כך צריכה להיות הנקמה: בלי שהנוקם מרגיש איזשהו רגש כלפי החוטא, אלא רק לשם עשיית הצדק.
דוד המלך חשש שאם הוא יפגע בשמעי בשעת מעשה, או אפילו לאחר זמן רב, כשחזר למלוך - שתהיה זו תגובה עם רגש שנאה או כעס - ולכן העדיף להעביר את עשיית הצדק לידי שלמה בנו.
ומי מאיתנו יכול להעיד על עצמו שכל מטרתו כשהוא נוקם או כשאינו סולח (שזו, כמובן נטירה) היא רק לעשיית צדק בלי תערובת של רגשות פסולים?
חז"ל אומרים שישנה זכות גדולה להיות 'מהנעלבים ואינם עולבים', ובכך אנו מכפרים על חטאים רבים וניצלים מעונשים שהיו אמורים להגיע לנו. אך זה לא אומר שלא צריך לדאוג לכבודנו ולעשיית הצדק, אלא לוודא שהדאגה הזו לא נעשית בגלל רגשות של שנאה או נקמנות.
אם מישהו פגע בך - הוא צריך להתנצל. זו חובתו. אך באותה מידה חובתך לסלוח לו אם הוא מתנצל. כל עוד אין הוא מתנצל את יכולה להיות מהנעלבים ואינם עולבים או לבחור להיעלב. בכל אופן אין לשנוא אדם רק בגלל שהוא פגע בך אלא לנסות לתקן את מעשיו או מידותיו של אותו אדם, ובלית ברירה להתעלם ממנו עד שיתנצל.
ומי יתן ובזכות אהבת חינם - פשוטו כמשמעו - אהבה שאינה מגיעה מכח הדין - נזכה בימים אלו לראות בבניין בית המקדש במהרה בימינו. (משיב: הרב ירון בן דוד)
