חלמו את סינגפור, קיבלו אפגניסטן

"אנו דוחים כל אפשרות ליצירת מערכת מכס ומיסוי נפרדת - האחת לגדה ושנייה לרצועה - כי הדבר רק ישרת את ישראל, שחותרת להפריד בין השתיים. לכן גם לא נקים ועדה עצמאית נפרדת לטיפול ברצועת עזה שלאחר ההתנתקות. זה עניין מסוכן".

שדה התעופה ברפיח הרוס כמעט לחלוטין. הפלסטינים משתמשים בו לירי על היישובים הישראליים הסובבים את דרום הרצועה. רק השבוע ספג מגדל הפיקוח של מה שנותר מהשדה טיל ישראלי.

הנמל של עזה עומד שומם, מחכה אולי לחיל הים של החמאס. דייגים רבים הצטרפו למעגל האבטלה בגלל ההגבלות על השיט שמטילה ישראל.

המעברים לא הופרטו וכנראה לא יופרטו במאה הנוכחית. סגירתם המתמשכת גורמת נזק של מאות מיליוני דולרים לפלסטינים, שמתקשים לייצא את סחורותיהם וסובלים גם ממחסור במזון ותרופות. מוויכוח ישראלי-פלסטיני של מי ישלוט במעברים, הפך הוויכוח בין הצדדים לכמה משאיות של סיוע מוכנה ישראל שיוכנסו לרצועה דרך אותם מעברים, כדי למנוע אסון הומניטרי.

החממות הרוסות כמעט לחלוטין, אף ש-70 אחוזים מאלפי החממות שהיו פרוסות ברצועה היו תקינות לעבודה ערב הפינוי. הפעילות היחידה שעוד התנהלה בהן הייתה איסוף וגניבה של פלסטיק, ניילונים, מתכות, צמחים וקצת פירות וירקות; גם זה נגמר כמה ימים אחרי ההתנתקות, כי העזתים לא רצו שום זכר לישראל.

התשתיות השתנו ללא היכר, ולא בזכות התוכניות של הבנק העולמי. המלחמות הפנימיות העקובות מדם, בנוסף לתרומה האווירית והקרקעית של צה"ל, הותירו אותן הרוסות ונחשלות.

האוכלוסייה: על פי נתוני הארגונים הבינלאומיים, אחוז המובטלים ברצועה עלה בעשרות אחוזים מאז ההתנתקות. כנ"ל גם אחוז העניים והנזקקים, כאשר על פי ג'ון גניג, ראש מערך הסיוע של אונר"א ברצועה, כ-80 אחוזים מתוך 1.3 מיליון הפלסטינים המתגוררים שם זקוקים לסעד.

אפילו לוח השנה שונה

ומה לגבי אזהרותיו של דחלאן מפני ההפרדה בין הרצועה לגדה? בתחילה הקימו הרשות והפלגים הפלסטיניים ועדה משותפת, לניהול "חגיגות ההתנתקות". אבל היה זה הדבר המשותף האחרון ברצועה, אם מתעלמים מהניסיון הלא-רציני של ממשלת האחדות שקרסה. הוועדה המשותפת הוקמה, אבל חגיגות הניצחון היו נפרדות, ונתנו את האות לתוכניות הנפרדות של כל אחד משני הארגונים הפלסטיניים הגדולים. שנתיים אחרי, העזתים בהובלת החמאס הוכיחו שהם "לא פראיירים", והקימו ממשלה משלהם - עם מערכת חינוך, בריאות, מינהל וכספים נפרדים. אפילו החופשה הרשמית ברצועה שונה מזו שבגדה.

סינגפור, אם כן, לא הוקמה ברצועה. השאלה שמטרידה

כיום רבים ברשות, היא האם מתכוון חמאס להקים נסיכות איסלאמית ברצועה, דוגמת זו שביסס הטליבאן באפגניסטן. בינתיים בחמאס מכחישים בתוקף כל אפשרות כזו. שנתיים אחרי, ברצועה גם מדברים על חדירה עמוקה של אל-קאעידה, בינתיים פחות במובן הצבאי המלא ויותר מבחינת האידיאולוגיה - זו הולכת וצוברת תאוצה בקרב קבוצה הולכת וגדלה של עזתים, בעיקר צעירים מובטלים וחסרי תקווה.

שנתיים אחרי הנסיגה הישראלית, חלומם של אלפי צעירים, משכילים, אנשי עסקים וסוחרים, הוא להתנתקות אחת נוספת מעזה - רק הפעם שלהם, והכי רחוק שאפשר.  

עוד בסדרה:

• "אל תגידו שלא הזהרנו". קצינים משחזרים
• "אריק היה כועס". החקלאי מבדולח מתגעגע