שתף קטע נבחר

ביקורת מסעדה: על הפנים ב-"אולָה"

בטפאס-בר האילתי ”אולה” תמצאו מחירים תל-אביביים, אווירה ברצלונית ואוכל שגם בוורשה היו סוקלים בגללו את הטבח. תאמינו לנו, זה רק נראה טוב

השאלה היחידה שנשארה פתוחה היא, האם צריך ממש לכעוס או סתם להתבעס אחרי ביקור במקום כזה. כי ככה: לאולָה האילתית יש את כל הנתונים, מלבד אחד, להיות טפאס-בר מגניב. יש לה מראה נעים בשני מפלסיה (מסעדה ובר), תאורה רכה, שירות חינני ואפילו פסקול מתאים. רק נתון קטן אחד - האוכל, על מחיריו התל-אביביים לגמרי, כ-140 שקל לארוחה ממוצעת לאדם - רחוק מלספק את הסחורה, ולפיכך מחרב את ההנאה. אמרנו מיליון פעמים, נגיד בפעם המיליון ואחת: למסעדה באים קודם כל עבור האוכל. בלי זה, שום דבר לא שווה.

 

שלוש משפחות טפאס בתפריט של אולה - ירקות, בשרים ודגים-פירות ים. כדי לא להעליב אף אחת, בחרנו נציג מכל משפחה. משלוש מנות הטפאס עלתה מסקנה אחידה: אם פועל במקום שף רטבים, יש להתיז את ראשו מיד (מטפורית, מטפורית). ‬

 

להלן הטיעונים לעונש: הגמבס (שרימפס) א-לה בארסה השתכשכו במעין מרק פטריות של פעם, רוטב שמנת דליל המועשר בפטריות, שבמראה ובטעם זעקו "קופסה". הונגוס ריאנוס, פטריות ממולאות בגבינת צאן, דווקא היו חביבות, אלמלא הופרעו בידי רוטב פסטו מחופף. הגדיל לעשות הפינצ'ו די אולה, שיפודון אנטריקוט עטוף חזה אווז. הוא כלל בשר נסבל לצד רוטב בעל טעם וצבע של אלף האיים, ועוד כזה מהבורגר ראנץ‭.'‬ מה עשה שם, לעולם לא נדע.

 

אם המנות הראשונות היו בסך הכל, למרות זוועת הרטבים, בינוניות - העיקריות היו, בשתי מילים פשוטות, לא טובות. לזכותה של הפאייה ולנסיאנה (נניח) ייאמר רק שלא הצליחה להרוס את פירות הים. הייתה זו יציקת אורז משמימה ותפלה, שלזעפרן המובטח לא ניכר בה זכר. לפחות פיתחנו ספורט שולחני סוער: דיג פירות ים מתוך הר האורז המתסכל.

 

גם מהסינטה לא צמחה הישועה. בשר חסר חיים, מאיכות לא גבוהה, בלשון זהירה. העציב אותי לאכול גרסה כזו לנתח האהוב עליי בפרה. כפי שיכולתם לשער, רוטב היין האדום שליווה את הבשר המשיך במסורת הרטבים הכושלים של הבית. אבל הכי חצופות היו התוספות: תפוחי אדמה ברוזמרין ושעועית ירוקה ברמת בישול של בית חולים. עד כדי כך טעים.

 

החבר'ה באולה חמודים ורוצים ומשתדלים, ולכן היה ממש לא נעים לענות בכנות לשאלה איך היה? אבל גם לנימוס יש גבולות, אז נאלצנו להודות. בתגובה הם מיהרו להציע מנות אחרות, וכשסירבנו ביקשו להגיש קינוח לפחות. אכלנו צ'ורוס, אצבעות בצק מטוגנות ומסוכרות, והן היו פחות או יותר נאמנות למקור הספרדי, הפשוט מאוד. להגיד שהייתה זו חוויה מתקנת יהיה היסחפות העשור.

 

  • "אולה", חזית מלון בל, אילת. טל' 08-6325566.

 

  תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
פספוס. "אולה"
פספוס. "אולה"
צילום: רונית סבירסקי
מומלצים