לאור הביקורת: עיריית י-ם מתייחסת לשכונות
לאחר 15 שנים של יחסים מורכבים בין העירייה למינהלים הקהילתיים, מסתמן שינוי. ככל הנראה, בעקבות יישום החלטות הוועדה לביקורת המדינה של הכנסת. סקירת מצב טרם בחירות על ידי ירושלמי מעורב
במערכת יחסי גומלין הארוכה והקלוקלת בין עיריית ירושלים למנהלים הקהילתיים שהוקמו בשכונות העיר, מסתמנת תפנית חיובית. המשבר המתנהל מזה 15 שנה,"דופק את היחסים" לעידוד מעורבות התושבים בניהול ענייניהם, ועולה לכולם על העצבים. כעת כבר ניכרים ניצני רצון טוב, לפחות מצד העירייה, לגשת להבראת המצב, וזאת בעקבות המכה שחטפה מידי מבקר המדינה, בדו"ח הביקורת האחרון על השלטון המקומי.
נכונות נציגי העירייה הסתמנה במעקב שקיימה אתמול (ד'), הוועדה לביקורת המדינה של הכנסת, לאחר תיקון הליקויים שהתגלו במערכת. יו"ר הוועדה ח"כ זבולון אורלב התרה בנציגים, שהחלופה היחידה שפתוחה לפניהם, היא פירוק המנהלות וקבורת המהפכה החברתית של מעורבות התושבים בניהול השכונות.
הליקויים שחשף המבקר בקיץ 2007, הציגו את ניסיון המהפכה להעצמת הדמוקרטיה הקהילתית באור המגוחך והמתסכל. הוא הוצג כרצף של מאבקי כוח והורדת ידיים, בין הביורוקרטיה העירונית למעמד החדש של עסקני שכונות לא-נבחרים ברובם, לצד התוצאות הבלתי נמנעות של כפילויות וניגודי עניינים. מעורבות התושבים, נשואי המהפכה, נשכחה. מה שהיה הוא שיהיה.
אתמול בכנסת הסכימו לפתוח בהבראת היחסים, בראש וראשונה בין המנהלות לתושבי השכונות – בעריכת בחירות שכונתיות שיחליפו את העסקנים הוותיקים בנבחרי ציבור אמיתיים ובעיקר רעננים. "חייבים למסד את המנהלות על בסיס של נציגי ציבור לגיטימיים ולא עוד חלק מהפוליטיקה העירונית", אמר יוסי שרעבי, מנהל אגף החברה בעירייה שמוביל את המהפכה.
אבל מסתבר שהבחירות המיידיות הן בעיה. יאיר מעיין, המנכ"ל החדש של העירייה, הזכיר כי מדובר בשנת בחירות לעיריות ולראשי הערים, ויהיה קשה לרקוד על שתי החתונות. קשה אף יותר יהיה למנוע את ההשפעות השליליות של היריבות הפוליטית העירונית, על הרכב הנבחרות השכונתיות. מעיין ציין גם את קשיי המימון של עלות הבחירות, הגבוהה מאד בכל מנהלת. דבריו העיבו על האווירה האופטימית בדיון. מסתבר שלא מספיק רצון טוב ליישב את משבר היחסים העמוק. אם אין קמח אין תורה.
על הקמת המנהלות החליטה עיריית ירושלים לפני 16 שנה, במעמד משפטי של עמותות או חברה לתועלת הציבור. עד כה הוקמו מנהלות ב-27 שכונות ו-5 נוספות בדרך להקמה. שרעבי העיר כי זו מתכונת המתאימה רק לירושלים, המהווה בעצם אשכול ענק של עשרות שכונות בעלות מאפיינים ייחודיים. הרעיון הוא פועל יוצא של ביזור סמכויות השלטון המרכזי לידי השלטון המקומי, וממנו לקהילה ולשכונה שהחל בעולם לפני כ-40 שנה.
הרעיון חלחל לישראל באמצעות המתנ"סים. בירושלים הוא נבט בעקבות איחוד העיר כפשרה מדינית נגד חלוקתה מחדש. מנהלי שכונות אוטונומיים תחת עיריית גג, יאפשרו לתושבים הערביים "ללכת עם ולהרגיש בלי". פרוייקט שיקום השכונות קידם את הרעיון, אבל יצא לדרכו ברגל שמאל בגלל התחלואים החברתיים שבהשתלטות העסקנים, אותם חשף מבקר המדינה לאחר שעברו בירושה למנהלות.
הרעיון להקים בכל שכונה מיני-עירייה נראה יצירתי על פניו. המנהלת הקהילתית נועדה להפעיל את תושבי השכונה, ולהעצים את כוחם באמצעות מנהיגות מקומית יוזמת. מנהיגות שתדרוש ותקבל מהעירייה את השירותים התואמים את צורכי התושבים, במקום המעמד המסורתי המושפל של כפופים לתכתיבי הביורוקרטיה העירונית. ירושלים השכילה לבנות את המנהלות על תשתית המתנ"סים השכונתיים. בהסכם בין העירייה לחברת המתנ"סים, הוקמה החברה הירושלמית שנועדה לפתח את המנהלות. בין השאר כדי לקדם דיאלוג ופתרון סכסוכים בתוך כל שכונה ,וגם כאלו בין הקהילות למוסדות העירייה והמדינה.
התוכנית יצאה לדרך רצופת משברים, לא מעט בגלל שראש העיר הוא גם יו"ר החברה הירושלמית. הפוליטיקה המשיכה לשחק גם בשכונות. מבקר המדינה מצא שהעירייה החזיקה את המנהלות בגרון. ברצותה מחזקת אותן או מחלישה את מעמדן. למנהלות לא נקבעו תקנון ונוהל בחירות. רק בתריסר מנהלות קיימות הנהלות נבחרות, לא כולן נבחרו כראוי. בפועל, העירייה החליטה מתי ואיפה יתקיימו בחירות. עסקנים פוליטיים ואחרים פרצו לחלל והשתלטו על העסק ב"התנדבות". ברוב המנהלות לא ישבו נציגי העירייה, כך שלא היה פיקוח על כספים שהוזרמו למנהלות, ולא התפתחה תשתית בריאה לדיאלוג ולשיתוף הפעולה המיוחלים.
התנהלות עכורה זו שיבשה את מערך השירותים החברתיים, יצרה כפילות מחד וניגודי עניינים מאידך. מנהלות מכרו שירותים והדחיקו פעולות חברתיות וחינוכיות שאינן נושאות רווחים, למרות שהן לב רעיון המנהל הקהילתי. גווע גם שתוף הפעולה בתחום הפיתוח הפיסי של השכונות. המתכננים הלכו עם העירייה המשלמת את שכרם. הביורוקרטיה העירונית התקשתה לוותר על המונופול שלה לטובת משלמי המסים בשכונות.
ערב כניסת מבקר המדינה לקרביה, ניסתה העירייה למזער את נזקי מחדליה בהקמת ועדה לבחינת יחסי הגומלין עם המנהלות. המבקר קרע מעליה גם את עלה התאנה הזה. הוא חשף שהרכב הוועדה כלל בעיקר את נציגי העירייה, והצעת הרפורמה שהתגבשה "מבטאת הסתייגות של העירייה ופקידיה משיתוף התושבים בקבלת ההחלטות".
"רעיון נכון לחוד ומציאות עגומה לחוד", סיכם יו"ר ועדת הביקורת ח"כ אורלב את בדיקת הטיפול העירוני בממצאי הביקורת. ואכן בפועל, עדיין דבר לא תוקן. העירייה נדרשה לשני צעדים דחופים: קידום הבחירות למנהלות וביצוע רפורמה גם במעמדן המשפטי שלא עודכן בכל שנות קיומן. כמו כן נדרשה העירייה להקים ועדה סמכותית ל"תיקון הליקויים" שתהווה תכנית הבראה חדשה למערכת יחסי הגומלין, בניגוד לפעילות חד-צדדית לחיזוק מעמד העירייה שהתקיימה כמו עד כה.
"ניתן לקיים את הבחירות למנהלות ב-23 שכונות כבר ביוני", טוען מנכ"ל חברת הגג הירושלמית של המתנ"סים והמנהלות, צביקה צ'רניחובסקי. ואילו אורלב מבקש ממבקר המדינה "לשבת על הזנב" של העירייה, כדי לוודא שהבחירות לראשות ומועצת העירייה בנובמבר- לא ידחו את הרפורמה המיוחלת ל-2009.
פורסם לראשונה 06.03.08, 17:21
מומלצים
