מהו חיבוט הקבר וכמה זמן הוא נמשך?
שאלה:
מהו חיבוט הקבר וכמה זמן הוא נמשך? (עוזי)
תשובה:
עוזי שלום.
חיבוט הקבר הוא מושג הלקוח מעולם המקובלים. הוא בא לתאר בפשוטו, את אחד הסיבוכים והקשיים במוות.
במשך חיי האדם, מחוברים ופועלים יחדיו שני כוחות; הגוף והנשמה. הקשר בין שני אלה הוא מופלא. הרב משה איסרליש (הרמ"א), כותב בשולחן ערוך, בעניין הסבר ברכת "אשר יצר" ובה מוזכר כי ה' "מפליא לעשות", והוא מבאר :" יש לפרש שמפליא לעשות, במה ששומר רוח האדם בקרבו, וקושר דבר רוחני בדבר גשמי, ... שהוא רופא כל בשר, כי אז האדם בקו הבריאות ונשמתו משתמרת בקרבו..." (שולחן ערוך אורח חיים סימן ד).
כאשר האדם נפטר, נפרדים שני מרכיבים אלו, הגוף מורד לקבר ונרקב שם, והנשמה – חיה לנצח. המעבר למצב אחר, גורם ייסורים.
במדרש מבואר כי חלק מהייסורים נובע כתוצאה משכחת שם האדם, ועל כן יש נוהגים לומר בסוף תפילת העמידה פסוק הקשור לשם האדם, כדי שלא יישכח, וכן כשעולים לקבר המת, נוהגים לומר פסוקים המתחילים בשמו של הנפטר.
מקובל גם כן, כי מי שנפטר בערב שבת, סמוך לשבת – פטור גם כן מעונש זה, כלומר, זכות ומעלת השבת מרככים את המעבר לעולם הבא.
אולם, כל אלו הם דברים מסתוריים הקשורים למצב שלאחר המיתה, שחכמים דיברו בהם במשלים, ואין הדברים כפשוטם.
הרב קוק (בספר אורות הקודש, ג, עמ' קלז), מסביר כי עיקר הבעיה היא בחיי האדם, כאשר האדם פועל בהתנהגות המנוגדת למהותו (הוא שמו), והעצמיות שלו, שאיננה פועלת "חובט בו בכל שוטי הברזל, והוא קבור באדמת עפר קברו החומרי", ובזה הוא מתייסר ומביא על עצמו עונשים בחייו.
על כל פנים, העיסוק במצב שאחרי המות הוא דבר שולי. עיקר פעולת האדם צריכה להיות בחיים, לפעול ולעשות דברים ערכיים שייתנו משמעות לחיים, וממילא גם יביאו לתוצאות אחרי המוות, גם אם אין אנו יודעים במדוייק מה יהיה. כל טוב (משיב: הרב שמואל שפירא, רבה של כוכב יאיר)
