דודו שכן הכרתם

למען ההגינות צריך להודות שכבר היו לטלוויזיה המסחרית רגעים נמוכים מאלה. תיעוד שלוש היריות במחיר מיליון שקל, אשת הרוצח המתראיינת על מפגשי ההתייחדות שלהם, סוחר הסמים שהיה פעם כדורגלן וקיבל רגעי תהילה על המסך ועוד רגעים בלתי נשכחים של גועל.

ובערב הזה (שבת) קיבלנו מנה גדושה של נקרופיליה בחסות ערוצים 2 ו-10, עבור כל אותם צופים שעדיין לא מקיאים מכמות הדודו טופז שספגנו בעשרת הימים שחלפו מאז התאבד.

ערוץ 10: מקפצת הרייטינג החלולה

הסרט המדובר של ערוץ 10, שזכה לקידום מאסיבי בשידורים ואף שובץ כמקפצת רייטינג לפרק הבכורה של "הישרדות", לא הצליח להביא כל זוית חדשה על הפרשה שנטחנה עד דק בכל אמצעי התקשורת.

הלוויתו של טופז. הכל כבר ראינו, הכל כבר שמענו (צילום: ירון ברנר)

"מותו של מלך הרייטינג", שקוּדם בשבוע האחרון באמצעות תשדירי פרומו שהבטיחו חשיפה של שיחות וקטעי וידאו שטרם נראו, היה בבחינת "ההר הוליד עכבר". בכל 45 דקותיו נראו במצטבר כשלוש דקות בלבד של טופז מדבר על עצמו, מצבו הנפשי והשמועות שהתבררו כנכונות והובילו למעצרו, ובסופו של דבר גם למותו.

• מותו של דודו טופז - הסיקור המלא

במשך 42 דקות נאלצו הצופים להסתפק בסקירה חדשותית מייבשת וממוחזרת של הידוע והמוכר תחת חסותו וחזותו המתרצנת של חיים אתגר. אם צריך הוכחה לכך הרי נקבל אותה ב"תגלית הגדולה" לפיה בניין זכיינית ערוץ 2 "קשת", שאל מנכ"לה שלח טופז תוקפים, ממוקם מטרים ספורים מבניין מחוז תל-אביב של המשטרה. כל השאר - סיכום הופעותיו הטלוויזיוניות של טופז, אותה דודו-פרצופיות מוכרת וקצת יעקב אילון מקריא כותרות. כלום מעבר.

בין לבין, ניסו והמשיכו לא להצליח לשפוך אור על הפרשה עיתונאים שחוו חיכוכים עם טופז במשך השנים, כמו גם עורך דינו ציון אמיר שכבר כמעט ובלתי אפשרי להאזין לדבריו מרוב ראיונות שהעניק לתקשורת. במילים אחרות, ואין דרך נעימה יותר לומר זאת - הלכו על הקל, הנגיש והברור לכל, העיקר לייצר סרט שיכתיר את ערוץ 10 כמלך הרייטינג של מחר בבוקר, הרבה יותר ממה שיודעים שם בתקופה האחרונה.

ערוץ 2: האחרון בבידור

וכמלך הרייטינג האמיתי של הטלוויזיה, ערוץ 2 לא נשאר חייב. בראשית מהדורת החדשות הבטיחו לנו מנת דודו, ואכן, קיבלנו. עוד הצצה אחת לעולמו המסוכסך-פנימית של איש שאינו יכול להשלים עם גילו, גורלו וריחוקו מהמצלמות.

טופז בדיון בבית המשפט. רגעי פריים-טיים אחרונים (צילום: דודו אזולאי)

יחד עם ההצצה, ארזו לנו גם קטע של התפעמות עצמית של היוצר. אילן שושן לא ראה קיר ולא ראה כתובת, ואולי בכך הוא שותף למירוק המצפון הפנים-תקשורתי שהוא מיותר ונלעג ומטומטם לגמרי, שכן היו שם כמה וכמה כתובות על כמה וכמה קירות וגם מסכים, וגם סרט מצוין אחד שאיש לא דיבר עליו בערוץ 2, סרטו של דורון צברי, "מלך הרייטינג".

מי גנז את הסרט של צברי? לא אותם אנשים ממש שעטפו את טופז באהבה עילאית כל עוד הטיל ביצי זהב?

לא אותם ענקי-תקשורת שהבינו לפני כולם כי משהו בהתנהלותו של האיש בעולם מוזרה עד מאוד, וצריך להסתיר את זה מהעם, כי אם העם יידע, הוא לא יישאר לפרסומות ואז באמת אבדנו?

מותו של דודו טופז הקנה לו, כמובן, את רגעי הפריים-טיים האחרונים עליהם חלם. יותר מכל טאלנט אחר שצמח כאן למימדים מבהילים, הוא ידע גם ידע שכך יתנהל המחול המטורף מעל קברו: מי יהיה הראשון בבידור העילאי הזה, במופע הסיכום שבסופו יש מוות. המוות הוא מלך אביון של רייטינג, לערב אחד ודי, ולפעמים גם זה יותר מדי.

• לכל כתבות הטלוויזיה