טופס טיולים: הצעות לחמישה מסלולי חורף

1. ועידת פסגה

כלל ידוע קובע כי גופו של הישראלי אמנם מזיע עד עילפון במזרח, אבל לבו שותה שוקו חם בסוף מערב (יער שוויצרי מושלג וצונן, ליתר דיוק‭.(‬ ישראלים רבים מסרבים להודות באמת: בארץ אין ארבע עונות, אלא שתיים - העונה החמה והעונה החמה קצת פחות. ובכל זאת, אם גם אתם מסרבים בתוקף לוותר על הפנטזיה האירופית הקרירה, תוכלו ודאי למצוא את מנת השלכת והשלג הציורית המבוקשת בהר מירון שבמרכז הגליל.

ההר הגבוה מצטיין בכמות משקעים גדולה במיוחד, בשבילים מסומנים היטב ובצמחיית חורש עשירה ומגוונת, אבל מעל לכל הוא מצטיין בבסיס צבאי שממוקם בראשו. עובדה זו מבטיחה שהכביש המתפתל אל פסגתו נותר פנוי ועביר לאורך החורף, בזכות עבודתם המצוינת של חיילינו האמיצים. זאת בניגוד לכבישים אחרים שעלולים להיחסם בעונה הקרה.

המעוניינים במרבד שלכת שמתפצפץ תחת סוליות הנעליים וצובע את הסביבה בחום אדמדם ימצאו פה את מבוקשם בנובמבר-דצמבר, בה בעת שהמעדיפים את מגעו הרך של השלג מוזמנים לזנק אל תוך המכונית בדצמבר-ינואר, מיד עם ההכרזה על שלג בגליל בתחזית מזג האוויר.

מתגעגעים ללבן-לבן הזה במירון? חכו לדצמבר-ינואר (צילום: עדי ושחר שפר)

בימי שלכת מומלץ ללכת בעקבות הסימון השחור ‭")‬השביל המנדטורי‭("‬ שיוצא מחניון המטיילים. אורך המסלול כשישה ק"מ, והוא מוביל למטה עד מושב מירון, שם כדאי להשאיר רכב נוסף מבעוד מועד. הסטריפטיז הצמחי שמבצעים עצי האלון והלבנה המקומיים מדי נובמבר - שבמסגרתו הם נפטרים מכל העלים שלהם - מספק את האפקט האירופי הרצוי. רק כתמים שחורים של עצים מפוחמים וחרוכים, מזכרות ממלחמת לבנון השנייה, עלולים לקלקל את הפנטזיה.

בימי שלג מומלץ לצעוד על השביל המעגלי האדום, שיוצא מהחניון ועובר במצפור, שם תמצאו תצפית מרהיבה על הסביבה כולה שלובשת לבן חגיגי. התוואי די ברור גם כשהשלג טרי וגבוה, אבל לא כדאי להרחיק על השביל הרבה מעבר למצפור, כי הסימונים עלולים להיעלם תחת המעטה הלבן.

משך המסלול: שעה-שעתיים.

איך מגיעים: נוסעים על כביש 89 עד צומת שממנו יוצא הכביש שמגיע לבסיס הצבאי. אחרי בית ספר שדה מירון ולפני כביש הגישה למחנה פונים לדרך עפר בת 200 מטר שבסופה החניון.

לפרטים נוספים: בית ספר שדה גליל, ‭04-6620432‬

2. על גלגלים

החורף נחשב בדרך כלל לעונה שבה מסתגרים בבית, מעמעמים את האורות ומצמצמים את מרחב המחיה לרדיוס שכולל את הספה והטלוויזיה. אבל למעשה מדובר בתקופה הטובה ביותר לבצע פעילות גופנית מאומצת דווקא מחוץ לבית, בשל מזג האוויר הנוח שכולל התקררות ניכרת ומעט מדי גשם. זה בדיוק מה שעושה את החורף לאידיאלי בעבור רוכבי האופניים.

מסלול חדש ומומלץ לחובבי הגלגלים הוא סינגל "חלוקים‭,"‬ המתחיל ונגמר בחניון הרועה שמול קיבוץ שדה בוקר ומציע מסע מאתגר בין אתרים היסטוריים עתיקים, טבע מדברי ונקודות תצפית על יישובי הסביבה. כל זאת בין כתמי הפריחה המדברית שמביא איתו החורף.

אורך המסלול המעגלי כ‭25-‬ ק"מ, והוא מבוסס על שבילי עזים וגמלים קדומים. הדרך מסומנת לכל אורכה בשלטים ייעודיים לרוכבי אופניים, המורים על כיוון הנסיעה הנכון. חשוב לציין שמדובר בסינגל ברמת קושי בינונית, ועל כן הוא מיועד לרוכבים מנוסים בכושר טוב בלבד.

מומלץ להשאיר פרטים ולקבל הדרכה מקדימה ב"גיאופן" שבמרכז המסחרי הסמוך לפני שיוצאים לדרך, שם נמצאים האנשים שסימנו את השביל. אגב, במקום ניתן למצוא רשת שלמה של שבילי אופניים, חלקם מתאימים גם לרוכבים צעירים יותר או מנוסים פחות.

המסלול מתחיל ומסתיים בחניון הרועה (צילום: עופר הירש)

מחניון הרועה רוכבים דרומה במקביל לכביש ‭,40‬ מנופפים לשלום לבן-גוריון הקבור בסמוך, ופונים ימינה לתוך ערוץ הנחל בצומת הכניסה למדרשה. משם עוקבים אחר השביל המסומן בחצים, שלוקח את הרוכבים לאורך ערוץ ארוך עמוס טרסות נמוכות, ששימשו בעבר הרחוק לחקלאות והיום בעיקר מעלות חיוכים על פניהם של הרוכבים המקפצים מעלה ומטה עם כל מדרגה חקלאית. לאחר מכן ממשיך השביל לשרידי חווה עתיקה, שממנה רוכבים לכיוון צפון-מזרח ועוברים ליד בור מים ביזנטי שגגו נשען על קשתות.

המשך הדרך כולל לא מעט עליות קשות, ומזמן מפגש עם העץ הנודע של נחל נוקד, שיטה עתיקת יומין. זה מקום מצוין לערוך בו הפסקת מנוחה ואוכל.

מהעץ עולה השביל לקו הרכס ויורד לחורבת חלוקים, המציגה שרידי מצודות מהתקופות הישראלית והנבטית. משם רוכבים בדרך העפר שלצד כביש 204 וממשיכים ברכיבה על סכר הרועה שאוגר לאחר הגשמים אגם נאה. השביל עולה על צלע רכס חתירה, חולף על פני הר קטום ומאפשר תצפית על הר צרור ובקעת צין. משם חוזרים לחניון שבו התחלנו את המסע.

משך הרכיבה: ‭5-3‬ שעות.

לפרטים נוספים: גיאופן ‭08-6553350 ‬

3. בעקבות הציפורים

דרך טובה במיוחד להכיר מקרוב את עולמם המופלא של בעלי החיים - כזו שאינה כוללת התבוננות מבעד לסורגי כלובים - היא הצטרפות לטיבוע ציפורים. בישראל חולפות מדי חורף כחצי מיליארד ציפורים, המגיעות לכאן מאירופה הקפואה בעקבות התנאים הנוחים.

טיבוע הוא בראש ובראשונה פעילות מחקרית, הכוללת לכידה של הציפורים והצמדת טבעת אלומיניום לאחת מרגליהן. כל טבעת כזו נושאת מספר סידורי המאפשר לזהות את הציפור המסומנת בכל מקום שבו היא עוברת בעולם, וכך לעקוב אחר תהליך הנדידה שלה. בעזרת המספר ניתן לברר במאגר המידע האינטרנטי העולמי פרטים רבים על הציפור: היכן נצפתה במשך חייה, מאילו בעיות בריאותיות סבלה, ומה היה המשקל שלה לאורך השנים.

טיבוע ציפורים ביער להב (צילום: גלית רויכמן)

אבל מלבד העניין המדעי הברור, מדובר גם בפעילות מצילת חיים שמסייעת לבני האדם להושיט יד לבעלות הכנף. בזכות המעקב המדוקדק והעדכונים השוטפים המגיעים מכל קצווי העולם יכולים ארגוני שמירת הטבע לברר מהם הצרכים של כל קבוצת ציפורים, ולנסות לשפר ולהתאים את היחס אליהן בכל תחנת נדידה.

בעבר נעשה הטיבוע הרחק מעין הציבור, עד שלפני כמה שנים הבינו בחברה להגנת הטבע כי גם מי שאינו צפר מקצועי יכול למצוא בו עניין רב, לכן מזמינה החברה את הקהל הרחב להצטרף לפעילות במגוון תחנות טיבוע הפזורות ברחבי הארץ - אגמון החולה, מעגן מיכאל, כפר רופין, ירושלים, אשדוד ואילת - ולצפות מקרוב בחוקרים בזמן שהם מבצעים את מלאכת הלכידה.

כל תחנה משמשת מוקד משיכה לבעלי כנף בעזרת חבילת פיתיונות, כמו למשל בריכת מים מוצלת. הקהל שמגיע למקום מוזמן לצפות בציפורים בעזרת משקפות מתוך נקודות מסתור, וגם להצטרף לצפרים בזמן הטיבוע עצמו תוך כדי קבלת הסברים שוטפים על הציפורים השונות.

לפרטים נוספים: החברה להגנת הטבע ‭03-6388688‬

4. מסביב לשלולית

כל ילד יודע שאחת הפעילויות המהנות ביותר שמציע החורף היא לקפץ בין שלוליות. למרבה האכזבה, את שלולית רוברטס שבאזור חולות ניצנים רוב בני האדם לא ממש מסוגלים לעבור בקפיצה - בחורפים גשומים הקוטר שלה מגיע לכמה מאות מטרים - כנראה בגלל שהיא, ובכן, לא ממש שלולית במובן השגור של המלה. שלולית חורף היא בריכה טבעית, מעין אגם זעיר, המופיעה פעם בשנה במשך כמה חודשים כתוצאה מהיקוות מי גשם.

בריכת רוברטס קיבלה את שמה מצייר הנופים הסקוטי המפורסם דיוויד רוברטס, שהגיע אל השלולית בשנות ה‭30-‬ של המאה ה‭19-‬ והנציח אותה במכחולו. הבריכה מתהווה בינואר-פברואר, ונותרת במקומה במשך כמה חודשים, לפעמים עד האביב, בהתאם לכמות הגשמים. מומלץ לשבת בסמוך לקו המים לפיקניק חורפי, ולהביט בעופות הרבים שמגיעים אליה מדי חורף. כדאי גם להצטייד במדריך ציפורים כדי ללמוד קצת יותר על בעלי הכנף החונים במקום.

השלולית צופנת בתוכה הפתעה נוספת, קצת פחות גלויה לעין: אוכלוסייה גדולה של יצורים קטנים שחיים בתוך המים. כדי להיות מסוגלים להבחין בבעלי החיים החמקמקים הללו - ובהם, למשל, מיני סרטנים זעירים, כל אחד באורך מילימטרים ספורים בלבד - יש ליטול דגימה ממי השלולית בעזרת כוס ולהעביר את הנוזל במסננת אל תוך גיגית מלאה מים צלולים.

סרטנים אלו ניחנים ביכולת להכניס את עצמם למצב של תרדמת, שעשוי להימשך אפילו שנים אחדות, ולחזור לפעילות מלאה כשהסביבה רטובה דייהּ עבורם. הם גם מצוידים במנגנון ייחודי המאותת להם שסביבתם מתייבשת, וכי עליהם להעמיד דור חדש של צאצאים. חשוב מאוד לא לשכוח להשיב אותם למים בתום התצפית.

אל בריכת רוברטס ניתן להגיע ברכב או ברגל על מסלול שחור שיוצא מחניון השקמים. השביל עובר למרגלות תל אשדוד בין דיונות מצד אחד ופרדסים מצד שני. מסיימים בבית העלמין של קיבוץ ניצנים.

משך המסלול: ‭5-4‬ שעות בהליכה.

איך מגיעים: חניון השקמים נמצא בסמוך לכביש 4 באזור צומת אשדוד.

לפרטים: בית ספר שדה שקמים, ‭08-6727895‬

5. ילדי הפרחים

אחד המקומות המוצלחים ביותר לחזות בקולקציית הפרחים הצבעונית של חורף 2010 הוא, ללא ספק, עמק יזרעאל. המסלול המעגלי של שמורת אלוני אבא מספק דגימה עשירה ממבחר פרחי העונה - ובהם סתווניות, כרכומים, כלניות ורקפות - שמשתלטים כליל על האזור בסביבות חודש פברואר.

מדובר במסלול מישורי, רחב וקל להליכה שניתן לסיים בשעתיים. הוא לא מסומן בצבע, אבל התוואי ברור מאוד. ניתן לעבור אותו גם עם עגלות ילדים ומנשאי גב. המסלול לוקח את המטיילים בו אל תוך יער טבעי של אלוני תבור, מהסוג שפעם היה נפוץ מאוד בארץ, עד שנכרת בשיטתיות על ידי העות'מאנים. הילדים שבחבורה ודאי ייהנו מאוד מהבלוטים שנושרים מהעצים הגבוהים, רחבי הצמרת. במקום אפשר למצוא כמה מהעצים הגבוהים בישראל.

מרבד כלניות בשמורת אלוני אבא, פברואר 2006 (צילום: שירלי קיזל)

בתום הטיול ניתן להמשיך לאחד ממוקדי העניין הרבים הפזורים באזור. לתצפית מרהיבה על העמק ממרום מגדל מומלץ להגיע לתל שימרון שבסמוך לבית הקברות של נהלל. אפשר לשוטט בבית לחם הגלילית ובאלוני אבא, שם עדיין עומדים מבנים טמפלריים משומרים ומרשימים.

בבית לחם הגלילית ניתן גם לבקר בחוות התבלינים המקומית, שמספקת הצצה לעולם התבלינים וצמחי המרפא ‭.(04-9533405)‬ לסיור היסטורי מרתק מומלץ להגיע לגן הלאומי ציפורי, שמציג את חורבותיה של העיר הקדומה, ובכללן פסיפסים ותיאטרון מהתקופה הרומית, מצודה צלבנית ובית כנסת עתיק ‭.(04-6568272)‬

איך מגיעים: בצומת אלונים שעל כביש 75 פונים צפונה לכיוון קיבוץ אלונים. מגיעים לצומת טי וממשיכים בו ישר עד שמגיעים לגדרות בקר הנמצאות כ‭200-‬ מטר לפני מושב אלוני אבא. מצד שמאל של הכביש מתחיל המסלול. מומלץ להתחיל אותו עם הפנייה ימינה, מיד אחרי הגדר.