איסלנד

נולדתי עם הכתובת "אשם" על המצח. אני לא יודע אם זה צבע העור שלי, הקמט המודאג במצח או הזעת היתר ליד לובשי מדים, אך משהו בי מעורר נורה אדומה אצל כל שוטר, פקח או אפילו שומר בכניסה לקניון. התופעה הזו גורמת לי להיות הרבה יותר זהיר ומחושב, מה שאולי הופך את החיסרון ליתרון. בעוד אחרים מבריחים במזוודה או במקומות מוצנעים יותר מזרעי חמניה ועד פרחי גראס, אני מעולם לא הסתכנתי כיוון שברור לי שהמסלול הירוק מעולם לא יהנה מנוכחותי ללא בדיקה מקיפה ומדוקדקת.

נבחרת השפים בפסטיבל פוד אנד פאן

למה אני מספר לכם את זה? כי הכרזתי שאני עומד לבשל מנת דגל של כבד אווז על פילה מניון באיסלנד, ובאיסלנד אין כבד אווז. מבולבלים? בואו נחזור מספר חודשים לאחור, לשיחת טלפון בלתי צפויה. בדיוק יצאתי ממכון הכושר אל החום המעיק של סוף הקיץ, הגורם לגוף שלך לשכוח תוך שתי דקות שהרגע יצאת מן המקלחת. הסתכלתי לשמים, מקווה למצוא פיסת ענן שתצל מן השמש או משב רוח קל שישא עמו את החום הרובץ, וכלום. הייתי מוכרח לברוח למקום ממוזג. לפתע שיחת טלפון. "שלום עמוס, זה סי.ג'יי, מה דעתך לבשל בפסטיבל פוד אנד פאן באיסלנד?" "איסלנד?" שאלתי, "ברור! מתי נוסעים?" וכבר הרגשתי את קרירות הקוטב הצפוני ואת משבי הרוח הסקנדינביים. "בפברואר", באה התשובה. הקרירות הפכה לקור מקפיא.

באיסלנד אין כבד אווז. הלגונה הכחולה

הודעתי שאבשל כבד אווז על פילה מיניון בארוחת הגאלה. אך איש לא טרח ליידע אותי שאם בכלל ניתן למצוא כבד אווז באיסלנד אז הוא מאיכות ירודה, ובנוסף, חל איסור על הכנסת כל בשר אל תוך המדינה. בשורה מרה זו נודעה לי רק כשהיה כבר מאוחר מידי להחליף מנה, כיוון שהפרסומים המפורטים על האירוע כבר הופצו. מה עושים? מבריחים כבד אווז איכותי לרייקיויק. איך עושים את זה עם הפרצוף האשם שלי? מסתבר שזה קל מאד. מחביאים את הבשר האסור אצל החבר האדיש שנוסע אתך, עוברים יחד במסלול הירוק של המדינה הלבנה והקרחונית, ואז קורה המובן מאליו - ממני מבקשים לסור הצידה ולפתוח את כל המזוודות ואל החבר מחייכים ובסבר פנים יפות אומרים לו "ברוכים הבאים" בשפה שהכל נשמע בה כמו קללה ברוורס. אני מעוקב לחצי שעה והוא ממשיך בדרכו החופשית עם המזוודה המפוטמת כבדי אווז אמריקאי.

לזכותם של האיסלנדים ייאמר שהם היו די מנומסים איתי, למרות שיכולתי להבחין באכזבתו של שוטר המכס, שהיה משוכנע שהוא הולך לקבל צל"ש על איזו תפיסה גדולה.

סי.ג'יי, שהזמין אותי לפסטיבל, הבטיח לי הפתעה, ולפני הארוחה הוא סיפר לי שאני מוזמן לביתו של נשיא איסלנד לקבלת פנים אצלו ואצל אשתו הישראלית. כן כן, שמעתם נכון, אשתו הישראלית. אפילו האי הנורדי המבודד לא הצליח להתחמק מנוכחותו של הישראלי, שנדמה שנמצא בכל פינה בתבל, כמו היינו אומה של מיליארד ולא של שבעה מיליון. לאשת הנשיא האיסלנדי קוראים דורית מוסאיוף, ומשנת 2003 היא הגברת הראשונה של האומה הוויקינגית הצפונית וכמעט נטולת היהודים. הכבוד והפטריוטיות שלי גאו והייתי נרגש ביותר לקראת המפגש. אני, שידוע קצת כ"פרא עממי" ובעל הרבה חוצפה ישראלית, החלטתי לגייס את כל נימוסיי הטובים, החבויים בדרך כלל עמוק, ולא לבייש את ישראל במפגש הנשיאותי.

עם מיקל גינור ונשיא איסלנד

לקור יש מספר תופעות לוואי, ואם לא ציינתי זאת קודם אז לתיאור מזג האוויר באיסלנד של חודש פברואר "קור" היא מילה עדינה. בקור האף מאדים, לא מרגישים את קצוות האוזניים וכל הזמן, אבל כל הזמן, חייבים לשירותים. הקור היה עז בערב ההוא וללכת לשירותים לפני היציאה לבית הנשיא, אך שכחתי. התוצאה הייתה שעם כל העיכובים של הביטחון הנשיאותי וההמתנה הממושכת, הגעתי לקבלת הפנים מקופל. לא יכולתי לחשוב על דבר מלבד השירותים. בחיי, אם היה עץ או שיח אחד בכל המתחם הייתי נעלם לדקה, אבל כלום. צחיחות קרחונית. כל החזרות שעשיתי בראש לקראת המפגש, כל הנימוסים ששיננתי, נעלמו כלא היו. כשהגעתי ללחוץ את ידם של הנשיא ואשתו - במקום לברך באנגלית במתקתקות מזוייפת - פניתי לאשת הנשיא: "דורית, מאמי, בחייאת, איפה השירותים?" מזל שלפחות ישראלים מבינים ישראלים...

דורית, המתכון הזה מוקדש לך.

דגים לראש השנה

מצרכים לשש מנות:

6 נתחי פילה מדג לבן (אני באופן אישי ממליץ להשתמש בבס או ברנזינו)

2 עגבניות בגודל בינוני, מקולפות וחתוכות לקוביות

1 בצל לבן בגודל בינוני, חתוך לשניים ופרוס לרצועות דקות

5 שיני שום טריות קלופות ופרוסות לפרוסות דקות

חצי כוס של לימון כבוש ( לימון כבוש באיכות טובה אפשר למצא בכול סופר ישראלי)

חופן של כוסברה קצוצה גס

500 גרם גרגירי חומוס מושרים ומבושלים ( אפשר להשתמש בגרגירי חומוס מקופסת שימורים )

2 כפות פפריקה מתוקה

כף פפריקה חריפה

4 פלפלים ירוקים חריפים קטנים ( לא חייבים, לאמיצים במיוחד)

שליש כוס שמן זית

2 כוסות מים

מלח

פלפל שחור

אופן ההכנה:

מחממים את השמן במחבת גדולה ועמוקה, כך שנתחי פילה הבס יונחו בה בצורה נוחה ובשכבה אחת. כשהשמן חם מכניסים את פרוסות הבצל וקוביות העגבניות.

כאשר הבצל והעגבניות מתחילים להתקרמל, מוסיפים את הפפריקות, הלימון הכבוש, גרגירי החומוס, המלח והפלפל השחור. מטגנים הכול יחד למשך כ-5 דקות.

מוסיפים אל התערובת במחבת שתי כוסות מים ומביאים לרתיחה.

מנמיכים את הלהבה לבינונית/קטנה ומכניסים את נתחי פילה הדג. בעזרת כף מכתימים כל פילה דג במעט מן הרוטב האדום.

מפזרים מעל הדגים והרוטב את הכוסברה הקצוצה וממשיכים לבשל על אש קטנה ללא מכסה על המחבת למשך 40 דקות נוספות.

כאשר הרוטב הצטמצם דיו, מכבים את האש. מעבירים לצלחת הגשה ומגישים אם טחינה לימונית וכמובן חלה טריה לטבילה...

שנה טובה ומאושרת. מאחל לכולנו שנצליח להרגיש בבית בכל מקום בו נבחר לחיות..