סיפור השבוע: "על הדר, פרפר וחדר לא מסודר"

לפניכם סיפור נוסף לשיפוטכם, שנשלח אלינו עבור "ספר הסיפורים הגדול שלנו". אתם תחליטו האם הוא מתאים להיות ה'סיפור לפני השינה' הפרטי שלכם. איך עושים את זה? נותנים לו ציון באמצעות השאלון מימין. הסיפורים האהובים ביותר יתפרסמו בפרויקט "ספר הסיפורים הגדול של גולשי ynet"

זהר עמנואל פורסם: 30.04.06, 09:49

על הדר, פרפר וחדר לא מסודר

 

הדר בחדרה. הדלת סגורה,

קצת משעמם לה, היא מביטה בתקרה.

נשכבת על הבטן, מתהפכת לגב

משחקת בכדור ומתיישבת עליו.

 

פתאום היא שומעת רחש מוזר:

אל תוך החדר התעופף לו פרפר.

היא עוקבת במבטה אחר מעופו

לכל אורך המסלול, עד לסופו:

 

בין הספרים הוא פתאום נעלם,

הדר מזדרזת ומטפסת על סולם

ספר אחר ספר היא מורידה מהמדף,

ובדיוק כשהיא רואה אותו שוב – הוא עף.

 

חוצה את החדר. על הכיסא מתיישב,

"רק שלא יזוז", לוחשת הדר בלב

היא עומדת לידו, מביטה בו מקרוב,

סופסוף היא יכולה לראות אותו טוב:

 

הכנפיים נראות לה כמו מניפה

שפעם ראתה בידה של רקדנית יפה,

אדום, סגול וכתום מרהיבים

מקושטות בנקודות ובשני קווים.

 

לאט היא מושיטה לעברו את ידה,

אבל מרוב זהירות היא קצת רעדה.

ושוב הפרפר פרש את כנפיו

בין השמיכה לכרית הוא נחת עכשיו.

 

הדר מדלגת מעל הכיסא

לפני שהפרפר להתחמק שוב ינסה.

את השמיכה - לאחור היא זורקת

מרימה את הכרית ובקול רם צוחקת.

 

בתוך שדה הפרחים שמודפס על הסדין,

ידידנו הפרפר מחייך, כאילו רק לה ממתין,

והופ מתרומם ובקפיצה קטנה

חיש נעלם אל מאחורי התמונה.

 

הדר לא מתייאשת כל כך מהר,

מזיזה את התמונה ורואה שהפרפר נאחז במסמר.

פתאום הוא נראה לה קצת אבוד ומפוחד

היא מבינה שהפרפר לחופש נולד.

 

בעדינות נושאת אותו לעבר החלון הפתוח לרווחה

הצבע שב ללחייו והוא משמיע אנחת רווחה.

הדר מחייכת בחדר לא מסודר,

ושמחה שבחוץ מתעופף לו פרפר מאושר.

 

 

אני בת 34, רווקה מתל אביב, מעצבת גרפית בהשכלתי אך לא עוסקת בתחום. הסיפור נכתב לפני שנתיים בערך בהשראתה של הדר, האחיינית שלי שכיום בת 7. ישבנו הדר ואני וחיפשנו יחד חרוזים לשם "הדר", ויצא לנו שיר. כרגע אני עובדת על איור הסיפור.  

 

רוצים לקרוא עוד סיפורים?