סיפור השבוע: "למעלה למעלה"

גם הסיפור הבא נשלח אלינו עבור "ספר הסיפורים הגדול שלנו", כדי שאתם תחליטו האם הוא מתאים להיות ה'סיפור לפני השינה' הפרטי שלכם. אהבתם? דרגו אותו באמצעות השאלון מימין. הסיפורים האהובים ביותר יתפרסמו בפרויקט "ספר הסיפורים הגדול של גולשי ynet"

כתבה: גלית אלסנר פורסם: 07.05.06, 11:00

למעלה למעלה

 

למעלה למעלה, מעל העננים,

בבית קטן עם קירות לבנים,

גר לו כוכב קטן ופצפון,

וכשנצנץ לכולם, קראו לו

זוהרון.

 

לזוהרון יש משפחה רחבה

אבא, אמא ואחות קטנה לבנה.

יש לו גם כבשת ענן חמודה

שהביאו לו במתנה ליומלדת ארבע.

הוא אוהב לבנות מגדלים באוויר

וגם לרקוד, לצייר ולשיר.

בשמיים יש לו הרבה חברים

וביחד הם מתגלשים על העננים.

 

זוהרון הולך כל בוקר לגן,

לגננת קוראים קשת בענן.

ברק, רעם, טל ומטר,

לבנה, חמה וטיפונת גם

כולם הולכים לגן עם זוהרון

ונהנים לשחק כל היום.

 

קשת בענן הטובה והחביבה

תמיד דואגת לכולם סביבה,

היא מאוד יפה - יש לה המון צבעים

הילדים אותה מאוד אוהבים.

היא שרה שירים ומקריאה סיפורים,

וכך עובר לו היום בנעימים.

 

אך יום אחד

משהו קרה.

קשת בענן

הבחינה

שבפינה,

יושב זוהרון על שבר ענן

ודמעות ממלאות את אפו הקטן.

 

זוהרון, חמוד שלי, מה קרה,

על מה הבכי ועל מה המהומה?

"ברק... הוא... הוא... קרא לי בשמות

וכל הילדים החלו לצחוק.

הוא אמר שזוהרון

זה שם של אווירון.

הוא אמר שאני בכלל לא זוהר בשחקים

אלא סתם מנצנץ בחושך לפעמים".

 

קשת החליטה שהגיע הזמן

לערוך ישיבה דחופה בגן.

התיישבו כולם במעגל:

רעם, ברק, מטר וטל

זוהרון, לבנה, טיפונת וחמה,

וכולם הקשיבו בשקט ודממה.

 

היום נלמד

שיעור מיוחד,

נושא השיעור יהיה: הלב.

הלב יכול להתכווץ

ויכול גם להתרחב.

מה קורה כשאוהבים?

הלב מתרחב עד לשחקים.

ומה קורה כשמישהו בנו פוגע?

הלב מתכווץ, אבל רק עד לרגע,

שמי שבנו פגע

ניגש מייד ומבקש - סליחה!

 

פתאום קם ברק, ללא כל היסוס

וניגש לזוהרון שישב בנימוס:

"אני רוצה לבקש ממך סליחה

שמקודם פגעתי ברגשות שלך.

אני לא רוצה שהלב שלך יהיה מכווץ,

אני רוצה שהוא יתרחב ויגדל מחדש.

אני רוצה שנחזור להיות חברים,

בוא נתגלש ביחד על העננים".

 

זוהרון חייך וצחק:

"עכשיו אפשר להמשיך במשחק".

 

וכך ממשיכים לשחק בגן

כל הילדים וקשת בענן.

 

זה מספר שנים (קצת מעל שבע) שאני נוגסת בתפוח הגדול (ניו יורק). ביחד עם שותפי (יואב) אני חולקת כבר ארבע וחצי שנים את איתמר וכמעט עשרה חודשים את שירה. אני זורמת בין עברית לאנגלית, ניו יורק - ישראל, ילדים, משפחה, ספרים, כתיבה, ציור בשמן, ציור במים, עיצוב ויצירה.

 

במסע המופלא של ההורות, אנו מוצאים את עצמנו פעמים רבות מתמודדים מול שאלות "קלות ממטען", בלי גבולות, בלי תנאים, שמעלות בנו חיוך, שגורמות לנו לעצור רגע ולחשוב: זה באמת כך? אולי אנחנו טועים? "ולאן באמת הולכים הכוכבים ביום? ואמא, לאן הולך הירח?"

 

במסע המופלא של ההורות, אנו מוצאים את עצמנו פעמים רבות מתמודדים מול צמתים: לכעוס? לסלוח? לשכוח? להתערב?לתת להם להתמודד לבד? איך ללמד אותם על רגשות? אני מאמינה, שבתהליך הגדילה המרתק של ילדינו הם יגלו ויחוו הרבה אירועים, טובים ופחות טובים, ואנחנו כהורים צריכים לתת להם את הכלים אבל גם לדעת להתבונן מהצד, ולתת להם לפעמים לפתור את הדברים לבד.

 

רוצים לקרוא עוד סיפורים?