צבעוני החוף

לפני מספר שבועות הסתלבט אלי יצפאן בתוכנית הטלוויזיה שלו על העיר נתניה ותהה איפה זה בכלל. ראש העיר הנמרצת מרים פיירברג רגזה ומיהרה להזמין אותו לסיור בתחום שיפוטה. יצפאן, שחרד לגורלו, מיהר לעשות זאת. מן הסתם הוא הבחין בסיורו שבנתניה קמה לאחרונה מסעדה חדשה, "טוליפ", וזה לא עניין של מה בכך בעיר שבה קשה לאתר מסעות יוקרה. המדור, שנתניה היתה בירת המחוז שלו במשך 26 שנה ועדיין פוקד אותה פעם בשבוע בשל סיבות משפחתיות וסידוריות, שמח כמובן על כל מסעדה חדשה שצצה בעיר. במיוחד על רקע העובדה שהיא היתה אחת הנפגעות העיקריות מאינתיפאדת אל-אקצה ועכשיו היא מתחילה להתאושש.

"טוליפ" ממוקמת באתר בעל נוף מרהיב: ממרומי הטיילת של נתניה היא משקיפה על חוף הגולשים (כדאי להשתקע שם בשקיעה). היא קמה על חורבות סניף "אפרופו" וקברניטי "קבוצת אודיז" שזכו במכרז להפעלתה זוממים להקים רשת ארצית תחת השם הזה. הם הזעיקו את השף עתיר המוניטין והיוקרה פול אסנהיים לסייע בהקמה, וכמו שכתוב בתפריט, "פול ישב כאן ימים שלמים מול הים, ספג את האווירה והכין עבורכם תפריט שיביא את הטעמים והניחוחות של אגן הים התיכון".

עוד נכתב שב"טוליפ פותחים דלתות לעסקים בכל שעה". המדור בחר לדגום את אחת האופציות של הצהרים: "עסקית לשניים". תמורת 149 שקל זוג יקבל ארבעה טאפסים (מתוך 15), פוקצ'ה (אנחנו קיבלנו לחם ביתי מכווץ ותפל), שתי מנות עיקרית ותוספות. המקום, אגב, כשר למהדרין, ואסנהיים הצליח להתמודד יפה עם המגבלות (ובחר ללכת על דגים ומאפים). לא פלא שנכחו שם לא מעט תיירים אמריקנים.

לדגימת העסקית התחמשתי בהורי האהובים, כדי לחגוג 56 שנה לנישואיהם המאושרים (טפו-טפו-טפו). מאחר שאמי מזהירה אותי תמיד מפני מאכלים לא מבושלים כמו סושי, קרפצ'יו ודומיהם, במיוחד בעונה החמה פן חלילה אקלקל את בטני הרגישה, לא הרשיתי לה להציץ ברשימת הטאפאסים - וקבעתי בפניה עובדות.

חקרנו שמונה טאפאסים מתוך ה-15. הקרפצ'יו בס וסלט עלי גינה היה רענן ומפגש הטעמים בו היה מושלם. אפילו הצלחתי לשכנע את אמי להסתכן. גם החצילים בגבינת עזים היו הרמוניים וטעימים. רול הפטריות היה פריך וחביב. טרטר הטונה המבושם בג'ינג'ר היה עשיר וטוב. לעומת זאת, גבינת החלומי בגריל, שמן זית וזעתר היתה נפילה מצערת. גם סלט הטונה היה מנומנם ולא עזרו לו הלימונים הננסיים הכבושים שעיטרו אותו. ויכוח התלקח בשולחן סביב הפורל הכבוש בתפוחי עץ, עירית ושמנת חמוצה. ההורים היו מרוצים, אך בנם הסורר סבר שהשמנת גרמה למנה להיות כבדה מדי ופגמה במעודנותו של הפורל. גם החציל המאודה בטחינה ירוקה חמה עורר ויכוחים. אני נחרדתי למראה המנה, שחוממה והעניקה לטחינה מרקם לא אסתטי, ובכלל היתה עזרת טעם במובן הלא חיובי של הביטוי. הורי, לעומת זאת, דווקא נהנו לחפור בצלחת ולערב את הטחינה עם החצילים, ולטעמם השילוב היה מעניין.

באגף העיקריות הבחירה היא בין סלמון מאודה, קבב דגים וברבוניות, וכן התאפשר לנו במקום זה ללכת על דג אחר. אבא קמינר, חסיד מושבע של סלמון, היה מבסוט מהסלמון המאודה. "הוא נהדר, רק, טעים ומתובל כיאות", הכריז. פאפא, שלא יכול להעביר ארוחה בלי לחם ותפוחי אדמה, גם נהנה מתוספת תפוחי האדמה המטוגנים, השחומים והסקסיים.

הגברת קמינר לא רוותה נחת מהברבוניות המטוגנות בשמן עמוק: הן היו יבשות מפוהקות מדי. היא נעזרה ברוטב עשב לימון וג'ינג'ר כדי לעורר את הדיגים המסכנים, והתנחמה בתפוח האדמה האפוי שהוגש עם רוטב מושקע.

אשר לצאצאם, הוא חיבב את קבב הדגים האוורירי, המעודן והמתובל היטב, שהתייצב כמו שאר המנות יחד עם סלט נדיב שהורכב מעלים ירוקים, עגבניות שרי ואגוזי מלך, מצד שני, קונן על ההתנקשות ב"מלך הדגים": הלברק הגיע מיובש ונוקשה עם טעם לוואי, ממש על גבו להתעללות. גם התוספת ביאסה: לרטטוי הפיקנטי היה פוטנציאל וניכר שהשקיעו בו, אבל החימום במיקרוגל פגם בו.

בעודנו מלקקים מעדן שוקולד ובוהים בגולשים המסתערים על הגלים, העלינו זיכרונות מהימים שבהם הלכנו לחוף הזה, והבענו תקווה שהעיר עוד תחזור להיות מה שהיתה פעם: עיר קיט ותיירות סימפטית. עוד קבענו, שמקצה שיפורים ויד פחות כבדה ומתאמצת יהפכו את "טוליפ" למקום ראוי באמת, ולא רק בסטנדרטים נתנייתים.

"טוליפ", דוד המלך 1, כיכר העצמאות, נתניה, טל': 09-8624482

מחיר העסקית: עסקית לשניים - 149 שקל.

מטבח: ים תיכוני

ואם חורגים מהדיל: קינוחים

שעות: א'-ו', 12:00-16:30

חנייה: ברחובות ובמגרשי חנייה הסמוכים.

ציון: 7.5