נשיא איראן: כן למו"מ - לא להקפאת ההעשרה
בנאום לרגל מלאת 28 שנים למהפכה האיסלאמית הודיע אחמדי-נג'אד כי ארצו מוכנה לנהל משא ומתן עם הקהילה הבינלאומית ולציית לסייגים בנושא התוכנית הגרעינית - אולם לא תוותר על "זכותה" להעשיר אורניום
נשיא איראן, מחמוד אחמדי-נג'אד אמר היום (ה') כי ארצו מוכנה למשא ומתן עם הקהיליה הבינלאומית על תכנית הגרעין שלה, אולם לא תסכים להפסיק את העשרת האורניום. עוד הוא אמר כי ארצו הצליחה לרכוש את המיומנות הדרושה כדי לייצר דלק גרעיני. "האומה האיראנית עברה היום את השלב המפרך והצליחה לבסס את זכות (הגרעינית)", אמר הנשיא.
אחמדי-נג'אד הבטיח שהחודש יבשר לאומה האיראנית "בשורה חשובה הקשורה לתוכנית הגרעין" - ככל הנראה התקדמות כלשהי בהתקנת 3,000 צנטריפוגות להעשרת אורניום במתקן בנתנז חרף הסנקציות הבינלאומיות שהוטלו על טהרן. עד כה ידוע שאיראן התקינה באתר שני מפלי צנטריפוגות - 164 בכל אחד. הודעתו של הנשיא היא כנראה ההתייחסות שלו לקצב התקדמות ההתקנות באתר. בנאום הוא אמר שימסור הודעות נוספות עד ה-9 באפריל - יום השנה להכרזה האיראנית כי הצליחה להעשיר אורניום לראשונה.
שר החוץ הצרפתי מיהר להגיב לדברי הנשיא ובראיון לתחנת "רדיו J" של הקהיליה היהודית בצרפת אמר כי הצעתו של אחמדי-נג'אד "לא באה בחשבון" ואינה עונה על התנאים של מועצת הביטחון של האו"ם.
בתוך כך אמר ראש צוות המשא ומתן של איראן לנושא הגרעין, עלי לריג'אני כי תוכנית הגרעין של ארצו אינה מהווה סכנה לישראל. "אין לנו כוונות תוקפניות כלפי אף מדינה". הוא הוסיף ואמר כי איראן מוכנה לפתור את סלעי המחלוקת שלה עם הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית תוך שלושה שבועות.

כן לטכנולוגיה גרעינית. החגיגות בטהרן (צילום: סי"צ)
נאומו של הנשיא האיראני הועבר בשידור טלוויזיה במסגרת החגיגות לרגל מלאת 28 שנה למהפכה האיסלאמית. הוא אמר כי טהרן מוכנה לשתף פעולה עם הדרישות של הקהיליה הבינלאומית כדי לפתור את המשבר שנוצר, אך דחה את התנאי העיקרי שהציב המערב - הקפאת פעילות העשרת האורניום, ואמר שצעד שכזה יהיה בגדר השפלה.
הוא הדגיש שלאיראן יש זכות לפתח טכנולוגיה גרעינית והיא תמשיך במלאכה. "אנו מוכנים לדבר אך לא נקפיא את הפעילות. בהתבסס על החוק, יש לנו הזכות למעגל דלק מלא", אמר הנשיא, בהתייחס לתהליך שבו הופכים אורניום גולמי למועשר, כדי שיוכל לשמש להנעת כורים גרעיניים או לייצור פצצות אטום.
הדברים כוונו ללב הסכסוך בין איראן לקהיליה הבינלאומית - השאלה על אופיה האמיתי של תוכנית הגרעין של טהרן. האמנה לאי הפצה של נשק גרעיני, עליה חתומה איראן, מקנה לה אכן את הזכות החוקית לפתח תוכנית להעשרת אורניום לצורך הפקת דלק גרעיני. אך לאחר שהעולם גילה בשנת 2002 כי איראן מסתירה את הפעילות הזו במתקנים סודיים ואינה נוהגת בשקיפות מלאה, התעורר החשד שמא היא מפתחת בחשאי תוכנית צבאית.

חגיגות 28 שנה למהפכה בטהרן (צילום: סי"צ)
החשש הוא שאיראן כבר עוסקת בהעשרת אורניום לדרגה צבאית לצורך ייצור פצצות אטום, או שלפחות היא רוכשת את המיומנות הדרושה להשלמת התהליך. בישראל אף טענו שיש למנוע מאיראן פיתוח גרעיני אזרחי שמא תעבור "סף טכנולוגי" שלאחריו תוכל - אם תרצה - להמיר את הפעילות האזרחית שלה לאפיקים צבאיים.
איראן הכחישה כי תוכנית הגרעין שלה מיועדת לצרכים צבאיים וטענה כי האורניום המועשר שלה דרוש כדלק לתחנות כוח גרעיניות. אלא ששרידים של אורניום מועשר בדרגה גבוהה יותר - הרמה הצבאית - שנמצאו באיראן, עוררו חשדות רבים אודות כוונותיה האמיתיות. ארצות הברית ושותפותיה האירופיות דרשו מטהרן לחתום על נספח שמחייב אותה לתנאים חמורים יותר של פיקוח - דרישה שאיראן דחתה.
הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית ומועצת הביטחון דורשות מאיראן להפסיק את העשרת האורניום עד שניתן יהיה לעמוד על אופיה האמיתי של תוכנית הגרעין שלה, אולם טהרן מקשה מאוד על עבודת הפקחים. גם ניסיון לפתות אותה בחבילת הטבות כלכליות לא צלח, ובדצמבר האחרון, לאחר אולטימטומים רבים, הוחלט פה אחד להטיל עליה סנקציות כלכליות.
על פי החלטת הסנקציות, עד ה-21 בפברואר צריכה איראן להוכיח כי עצרה את פרויקט העשרת האורניום שלה. אם לא תעשה כן, יוכלו חברות מועצת הביטחון להתכנס ולהתחיל לדון על החלטה חדשה שתחמיר את משטר הסנקציות על טהרן.
