סמסונג גלקסי A9: ארבע מצלמות ובעיה אחת
הסמארטפון הראשון בעולם עם מערך מצלמות מרובע, מיועד לשוק הביניים ומגיע עם תג מחיר קורץ. אבל הוא בעיקר מוכיח שמגמת ריבוי המצלמות היא לא בהכרח מגמה חיובית. בדקנו
הקיפאון המאפיין את שוק הסמארטפונים בשנים האחרונות, בא לידי ביטוי בהיעדר חדשנות אמיתית: ההבדלים בין המכשירים השונים, מסתכמים בדרך כלל בזוטות - מיקום משתנה של סורק טביעת האצבע, אימוג'ים שנבראים בדמותנו, גודל ה"מגרעת" (Notch), טעינה הפוכה ועוד כמה פיקסלים במסך ההולך וגדל ממילא. במצב כזה, זירת המאבק של יצרניות הטלפונים החכמים ממוקדת בלהציע עוד ממה שכבר קיים, כשהמגמה הבולטת השנה היא זו של ריבוי מצלמות.
אחרי מערכי הצילום הכפולים שכבר הפכו לסטנדרט בשוק הסמארטפונים, הציגה השנה וואווי את ה-Mate 20 Pro עם מערך צילום אחורי משולש, כש-LG בעקבותיה עם שלוש מצלמות בגב ה-V40 ThinQ ומצלמה כפולה בקדמת המכשיר. במכשירים אחרים כמו ה-Note 9 של סמסונג, הפיקסל 3 של גוגל או האייפון XS ו-XS Max, מערך הצילום הכפול מקבל חיזוק בצד התוכנה, עם בינה מלאכותית שמשפרת את איכות התמונות. המגמה הזו צפויה להמשיך ולצבור תאוצה: השבוע פורסם כי LG רשמה פטנט על מערך צילום שכולל לא פחות מ-16 מצלמות, ובעצם מכסה את כל גב המכשיר.
אל תוך המירוץ הלא מאוד הכרחי הזה, נכנסת סמסונג עם השקת הסמארטפון הראשון בעולם שכולל ארבע מצלמות בגב המכשיר. הפעם לא מדובר במכשיר דגל, אלא דווקא בסמארטפון שמיועד לשוק מכשירי הביניים, הגלקסי A9, שמגיע עם תג מחיר של כ-2,300 שקלים. אלא שהמכשיר הזה מצליח להוכיח, אולי יותר מכל האחרים בשוק - שטרנד ריבוי המצלמות הוא במקרה הטוב גימיק שנועד להשפיע על צרכנים באמצעות המשוואה המוכרת "יותר = יותר טוב", ובמקרה הרע - מיותר לחלוטין.
בניגוד מוחלט לציפיות, הגלקסי A9 מציג תמונות באיכות לא טובה. לא מדובר כאן רק על מקרים של תנאי תאורה מוגבלים, ואפליקציית הצילום דווקא כן עמוסה באפשרויות - כולל זום אוטומטי, לייב פוקוס, צילום פנורמי ואפילו ה-AR אימוג'י של סמסונג, שהוצג לראשונה ב-S9. יש אפילו מצב מיוחד לסצנות הצילום הפופולריות ביותר - צילום אוכל, שאמור למקסם את מה שמונח לכם על הצלחת. ובכל זאת, למרות מערך צילום שכולל מצלמת 24 מגה פיקסל ראשית, מצלמה רחבה של 8 מגה פיקסל, מצלמת טלפוטו לתקריבים של 10 מגה פיקסל ומצלמת לייב פוקוס של 5 מגה פיקסל, איכות התמונות מאכזבת ברוב מצבי הצילום - לא רק מול מכשירי דגל מתחרים, אלא בעיקר מול מכשירים מדרג ביניים. יכול להיות שזה קשור בוויתור על מייצב תמונה אופטי, שאמור למנוע טלטלות עדינות של המכשיר בעת הצילום ולייצר תמונות איכותיות יותר.
איכות הצילום היא אומנם הבעיה המרכזית במכשיר שמשווק על סמך מערך צילום מרובע, אבל היא ודאי לא הבעיה היחידה בגלקסי A9. גם איכות השמע מהרמקולים היא ויתור משמעותי במכשיר הזה, כשהווליום המקסימלי שלו לא מספיק חזק, וממילא לא תרצו לדחוק אותו עד הגבול בגלל צלילים צורמים. ראוי לציין בהקשר הזה שסמסונג בחרה שלא לוותר כאן על שקע אוזניות - החלטה חכמה שמתיישרת עם העדפות השימוש של קהל היעד.
צג הסופר AMOLED נראה מצויין, והמימדים הפיזיים של ה-A9 הופכים אותו לנוח למדי לאחיזה ולשימוש. גם המיקום של סורק טביעות האצבע בגב המכשיר הוא בחירה נכונה - כשהוא רחוק מספיק ממערך הצילום כדי שלא תשאירו כתמים על העדשות. בישראל, המכשיר הזה מגיע עם נפח אחסון אחד בלבד של 128 גיגה-בייט, אבל עם אפשרות להרחבה חיצונית של 512 גיגה-בייט נוספים. על סים כפול אין מה לדבר, אבל עוד לא ברור עד כמה מדובר בפיצ'ר באמת הכרחי עבור הצרכן הישראלי.
מערך זיהוי הפנים פחות או יותר מפסיק לתפקד כשתנאי התאורה הופכים פחות אופטימליים, כך שכדאי לאבטח את המכשיר גם עם טביעת אצבע כדי למנוע תסכולים והשהיות מיותרות בעת הפתיחה. ויש גם הנושא של מערכת ההפעלה: ה-A9 הושק כחצי שנה אחרי השקת אנדרואיד 9.0 (או "פאי" אם תרצו). אומנם כל גרסה חדשה של מערכת ההפעלה היא בגדר כאב ראש מתמשך עבור היצרניות, שנאלצות לתפור על בסיסה מעטפת תוכנה, מה שמעכב באופן שיטתי את הטמעת החידושים במכשירים השונים. ובכל זאת, מדובר בחיסרון שכדאי לקחת בחשבון לפני שמחליטים לרכוש.
בסופו של דבר הגלקסי A9 של סמסונג הוא סמארטפון שימושי ויעיל, אלא שביחס לתג המחיר שלו ובעיקר ביחס להבטחה שהוא נושא איתו לגבי איכות הצילום - כנראה שיש חלופות טובות יותר בשוק.
סמסונג גלקסי A9
צילום: הגר בוחבוט
מומלצים