בשיתוף אסם נסטלה
אין כמעט הורה שלא מייחל להגעת ה-1 בספטמבר. בשנים שהן לא שנות קורונה, הילדים שבים למסגרות והשגרה הברוכה חוזרת. אפילו מזג האוויר מתחיל להוריד הילוך. אבל השנה לא נותר כמעט דבר מאותה שגרה ומאותה נורמליות. החל מה-1 בספטמבר תנהל כל משפחה טבלה שבועית של התנהלות. הצעירים ילמדו חמישה ימים בבתי הספר ובגנים, הבוגרים יותר ילמדו רוב הימים מהבית. והמבוגרים? הם יאלצו להמשיך לצאת לעבודה ולהתפרנס או לפחות לעבוד מהבית, ועל הדרך לחשוב איך עושים סדר בכל הבלגן הזה וגם שומרים שכולם יאכלו בריא ומאוזן.
"חשוב לזכור להיות כל הזמן כאן ועכשיו, לחשוב מחשבות חיוביות, לסמוך על עצמנו שנדע להתמודד ולתת לילדים את התחושה שסומכים עליהם", אומרת רננה סגמן, מדריכת הורים ומנטורית צוות "חיים מאוזנים - חיים טובים", הפרויקט המשותף ל"ידיעות אחרונות", ynet ואסם נסטלה.
"נכון שלאף אחד אין ניסיון או מושג ברור איך זה יתקיים אבל הרעיון הוא לתת קווי יסוד לשמירה על שגרה בימים שיהיו שונים זה מזה לגמרי. האתגר הגדול ביותר עם ילדים שחוזרים למסגרות, זה חוסר הוודאות ואין דרך אמיתית להתכונן למה שיהיה. צריך ללמד את עצמנו ואחר כך את הילדים איך להתמודד עם חוסר הוודאות".
סגמן אומרת שזו הזדמנות לתרגל אמון, להסביר את המגבלות הנגזרות מהמצב. "צריך להסביר שב-1 בספטמבר נדע מה קורה ונתמודד יחד, להיות כל הזמן בכאן ובעכשיו, לא להתעסק עם מה שיהיה הלאה. כך גם לא מעבירים את הלחץ והדאגה לילדים".
לא פחות חשוב, לדבריה, להציג לילדים מה יודעים כשיודעים – מה קורה בימים שלפני פתיחת הלימודים, מה קורה בימים ראשונים וכל שינוי כשהוא מתרחש. "הרבה פעמים אנחנו חושבים שהילדים לא ידעו להתמודד עם המצב. שווה לצפות בימים הראשונים איך הם מתמודדים, לשאול אותם ויחד לבדוק אם הם מתמודדים עם אי הוודאות", אומרת סגמן. "חשוב מאוד להסביר לילדים שהזום של הלימודים בבית הוא כמו כיתה, שיש שם מישהו ואם אתה לא מתייחס לשיעור בזום, זה ממש כמו שיצאת מהכיתה. משמעת עצמית דרושה לכך והאתגרים האלה מקצינים את המצב".
סגמן רוצה להזכיר גם להורים, שבהיסטוריה הישראלית הקצרה כבר היו מצבים של שינויים ואילוצים בשנת הלימודים. "גם אז לא קרה לאף אחד באמת כלום וכולנו הצלחנו לחזור לשגרה ולכן חשוב לשמור ולעודד תקשורת דו צדדית כל העת. להיות עם האצבע על הדופק ולתת לילד את התחושה שיש לו כוח להתמודד עם הדברים. גם זה יעבור".
"חשוב לעשות תיאום ציפיות", אומרת אורלי פיינה, דיאטנית קלינית, מנהלת תחום תזונה באסם-נסטלה ומנטורית בצוות "חיים מאוזנים - חיים טובים", "לשבת עם הילדים ולתכנן את סדר היום שלהם מבחינת פעילויות, משימות וגם מבחינת אכילה, ארוחות ונשנושים בין הארוחות. כך, הילדים ידעו למה לצפות ומתי. צריך לזכור, ששעמום ותסכול גורמים לאכילה מיותרת אצל כולנו".
פיינה מציעה לדאוג שיהיה בבית מזון בריא ומגוון, במיוחד בימים שהילדים בבית או לומדים מהבית. היא מציעה להכין מראש פירות וירקות חתוכים במקרר ולדאוג לאוכל מוכן לחימום לארוחת הצהריים.
גם היא מתייחסת לחוסר הוודאות ואומרת שיש ילדים שסדר מאוד מרגיע אותם. "ארגנו סדר יום קבוע ומסודר ביחד עם הילדים. קבעו איתם סדר יום כולל שעות לארוחות. נסו לא לאפשר לילדים לאכול מול המסכים מפני שמולם יש נטייה לאכול כמויות גדולות בהרבה מהנדרש, בגלל חוסר תשומת לב למה שאוכלים. הארוחות צריכות להיות סביב שולחן וללא הסחות דעת, גם של הנייד".
לא צריך לתכנן תפריטים, היא אומרת, אבל ממליצה לתכנן יחד עם הילדים מה הם מעדיפים לאכול כל יום מראש או כמה ימים קדימה, אם אפשר אפילו לתכנן את הקניות יחד. "ילדים המעורבים בקבלת החלטות, ישתפו יותר פעולה וירגישו מחויבות", היא אומרת. "מעבר לכך, תכנון משותף של סדר היום בכלל וסדר הארוחות בפרט, יכול גם להרגיע וגם לתת כלים לילדים ללמידה של תכנון והתארגנות. מומלץ להכין יחד עם הילדים רשימת קניות, אפשר לנסות להכין מאכלים חדשים, להזמין מאכלים או מרכיבים שטרם טעמו, להתנסות במתכונים חדשים ,לעודד את הילדים לנסות לשדרג מתכונים קיימים ואפילו לעשות רישום של מאכלים ומתכונים חדשים, לדרג אותם ואת המוצלחים לשלב בתפריט המשפחתי הקבוע.
"דווקא בשגרה החדשה שנוצרה, הקפידו לשבת יחד, כל המשפחה, לפחות פעם ביום בלי מסכים בכלל, לדבר על אירועי היום, לשתף ברגשות. ככל שתקפידו על הנוהג, תגלו שגם הילדים השתקנים יותר משתפים פעולה ותורמים לשיחה המשפחתית. השיח עם הילדים, האווירה סביב עניין האוכל, היא החשובה באמת
"ההורים, אחראים על איכות התזונה, על המגוון שקיים בבית, על קיומן של ארוחות מסודרות, על מה אוכלים בכל ארוחה ועל האווירה במהלכן. כל זה לא שונה מתקופת השגרה. אחריות ההורים כאן היא לדאוג שמצב זה ימשך גם בזמנים לא שגרתיים, לנסות להתאים את ההרגלים שהיו בשגרה למסגרת השגרה החדשה".
חיים מאוזנים = חיים טובים: שאלת הקוראים
במסגרת הפרויקט אנחנו מזמינים אתכם לשלוח מיילים למומחים ולמנטורים של "חיים מאוזנים- חיים טובים", אחד הגולשים ביקש לדעת מה עושים כשיש ילדים גדולים במשפחה והלוז שלהם שונה, איך דואגים לזה שעדיין תהיה ארוחה משותפת וחוויה משותפת וגם, מה עושים כשהילדים רוצים לאכול בערב מול הטלוויזיה ?
אורלי פיינה, דיאטנית קלינית ומנהלת תחום תזונה באסם נסטלה, משיבה: "ניסיתם פעם לדובב את המתבגר שלכם לענות לשאלה 'איך עבר עליך היום?' בצורה קצת יותר מפורטת מאשר 'בסדר'? מתברר שארוחת ערב משפחתית יכולה להיות המדובב המוצלח ביותר של ילדים בכל גיל, כן, גם של המתבגרים השתקנים ביותר.
"בתקופה בה העבודה והטכנולוגיה מטשטשות את הגבולות של שעות הפנאי המוקדשות למשפחה, ארוחת הערב או הארוחה המשפחתית מהווה הזדמנות של הפוגה נעימה בשגרת הימים העמוסים של כל בני המשפחה
"להתכנס יחד ולשוחח על אירועי היום או הימים האחרונים, לעשות תכניות לקראת סוף השבוע ובכלל הזדמנות להיות יחד בהפוגה קלה ונעימה.
"אם הלו"ז שונה אפשר נסות לקבוע מראש בתחילת כל שבוע לפחות פעם או פעמיים באמצע השבוע שכן מתאפשר להתכנס לארוחה ביחד וכשכולם יודעים מראש יש סיכוי רב יותר שאכן הארוחה תתקיים.
"לארוחות משפחתיות תפקיד חשוב לא רק בהקניית הרגלי תזונה נכונים, אלא גם על מנת לאפשר תחושת שייכות וקשר חברתי עם האחרים. כשהילד רואה את בני משפחתו נהנים מהארוחה הדבר יעודד אותו לאכול גם כן, התמדה בחשיפה ודוגמא אישית מובילים בסופו של דבר את הילדים לנסות מאכלים שונים ומגוונים .חשוב לאכול באווירה שקטה ונעימה, ללא הסחות דעת ובמקום קבוע וכמובן בלי מסכים בכלל."
יש לכם שאלות למנטורים שלנו? שלחו להם למייל izunbahaim@gmail.com ואולי נפרסם את השאלות שלכם עם תשובות המנטורים
לא פעם אנחנו מרגישים שיצאנו מאיזון, מטרתו של פרויקט "חיים מאוזנים - חיים טובים" לעזור לכם להיכנס לאיזון בעזרת צוות מנטורים, כל אחד בתחומו, שיתנו טיפים ועצות שיכולים לעזור לכל אחד ואחת מאיתנו, כיחידים וכחלק מהמשפחה, כי חיים מאוזנים = חיים טובים.
הכתבה פורסמה ב"ידיעות אחרונות"
בשיתוף אסם נסטלה
