ynet - מדע

מבזקים דווחו לנו

אנחנו גם כאן, עקבו אחרינו

מדע

התפרצות של רוח שמש

תגלית של חוקרים ישראלים: יש סערות שמש גם בקרבת חורים שחורים

חוקרים בפקולטה לפיזיקה בטכניון גילו כי ההתפרצויות העזות המתרחשות בהילה (קורונה) של חורים שחורים מבוססות על דינמיקה המקבילה לזו של סערות שמש

ynet | 19.10.26

גולגולתו של אדם שחי לפני כ-3,000 שנים באזור שבו נמצאת כיום אקוודור הוחזרה ל"חיים" באופן דיגיטלי על ידי אנתרופולוג משפטי המתמחה במבנה הגולגולת והפנים

התעלומה נפתרה? כך נראה גבר שחי באנדים לפני כ-3,000 שנה

במשך 100 שנים עוררו גולגולות שהתגלו באקוודור של ימינו ויכוח על מוצאם של תושבי אמריקה הקדומים. שחזור פנים חדש מצייר לראשונה את דמותו של האיש, ומחזק את ההשערה כי השתייך לאוכלוסייה ילידית קדומה. החוקרים מקווים כי בדיקות גנטיות, שייערכו בעתיד, יוכלו להכריע סופית את שאלת מוצאו

יוגב ישראלי | 19.10.26

זן של פסילוסיב קובנסיס שגודל בניסוי

פטריות קסם: אותו זן, אבל עד פי 8 הבדל בחומר הפסיכואקטיבי

14 זנים של פטריות הזיה ממין פסילוסיב קובנסיס גודלו בתנאי מעבדה זהים במכון שמיר למחקר, הפועל בחסות אוניברסיטת חיפה. הבדיקות של פטריות בודדות העלו כי ריכוז הפסילוסיבין, החומר הפסיכואקטיבי המרכזי בפטריות, משתנה גם בתוך אותו זן, ולכן משקל הפטרייה לבדו אינו מעיד על כמות החומר הפעיל שהיא מכילה

יוגב ישראלי | 18.10.26

עצם השכם עם החור העגול שהתגלה עליה, כעדות לפגיעת חנית עץ לפני כ-75 אלף שנים

הרבה לפני קין והבל: הממצא שמרמז על רצח קדום

חור עגול בעצם השכם של ניאנדרטלי, שחי לפני כ-75 אלף שנה במערת שאנידאר שבכורדיסטן העיראקית, עשוי להיות העדות הקדומה ביותר לאלימות קטלנית בין הומינינים באמצעות חנית עץ. החוקרים מעריכים כי הפגיעה חדרה לבית החזה וגרמה למותו

יוגב ישראלי | 18.10.26

דניסובי מחזיק כלי אבן

הצצה לחיי האדם הדניסובי

מחקר חדש חושף מאובנים מדרום-מערב סין של האוכלוסייה האנושית הקדומה, ובפעם הראשונה הם כוללים לא רק עצמות אדם, אלא גם כלים ועצמות של חיות, שמלמדים אותנו על חייהם של האנשים המסתוריים

ד"ר יונת אשחר, מכון דוידסון לחינוך מדעי | 17.10.26

מה זה צלוליט? "שטיפת מוח" מדעית

וגם: מהי אקסיומה? איפה מוצאים גורם Rh? ואיזה מכתש הוא מכתש סחיפה? טריוויה מדעית

איתי נבו, מכון דוידסון לחינוך מדעי | 17.10.26

הננס הלבן הקר WDJ1330+6435 ספח אל האטמוספרה שלו חומר סלעי עשיר בנתרן, שמקורו במערכת הפלנטרית שלו. הצפיפות האטמוספרית העצומה גורמת לנתרן לספוג אור בטווח רחב של אורכי גל – בצהוב, בכתום ובאדום – ומעניקה ל-WDJ1330+6435 מראה ירוק ומסתורי

כוכב ירוק: נחשפים הצבעים המפתיעים של ננסים לבנים

מחקר חדש חושף כי ננסים לבנים עשויים לזהור בירוק, ורוד, צהוב וסגול, בהתאם להרכב האטמוספרה ולצפיפותה. החוקרים זיהו את הכוכב הירוק הראשון הידוע, ומצאו כי אחד מכל 30 ננסים לבנים עשוי להציג צבע חריג

יוגב ישראלי | 16.10.26

טורף-העל Invictibellatrix amberina בעל הטפרים הארוכים

טפרים ארוכים וגודל של טיגריס: מין חדש של דינוזאור טורף התגלה באירופה

מאובן שהתגלה באי וייט שבאנגליה נותר במגירות המוזיאון להיסטוריה של הטבע בלונדון במשך יותר מ-100 שנים. מתברר שהמאובן שייך למין קדום של מגרפטור שלא היה מוכר עד כה – טורף זריז שהשתמש בזרועותיו ובטפריו המעוקלים כדי ללכוד את טרפו. התגלית מספקת עדות ראשונה לנוכחותה של קבוצת הדינוזאורים הזו באירופה, ושופכת אור חדש על מסלול התפשטותה בעולם

יוגב ישראלי | 15.10.26

הפריטים העתיקים התגלו במחסנים בגוש דן

ישראל החזירה ליוון עתיקות שנתפסו במחסנים בגוש דן

הפריטים, בהם כלי חרס יווניים בני כ-2,800 שנה, נתפסו ב-2020 במסגרת חקירה נגד סחר בלתי חוקי בעתיקות. לאחר השלמת ההליך המשפטי וחילוטם, הם נמסרו בטקס רשמי באתונה, במעמד בכירים משתי המדינות. מדובר בפעם הראשונה שישראל מחזירה עתיקות ליוון

ynet | 14.10.26

הרובר פרסבירנס על מאדים

שיא חדש במאדים: הרובר "התמדה" נסע 45 ק"מ והוא לא מתכוון לעצור

מערכת ניווט אוטונומית מתקדמת מאפשרת לרובר של נאס"א לנוע ביעילות בין מכשולים ולחקור שטחים נרחבים. ככל שהוא גומא מרחקים גדולים יותר, כך מתרחבות ההזדמנויות לחשוף סלעים קדומים ולפענח פרקים נשכחים בהיסטוריה של מאדים. כעת, המשימה נמשכת אל עבר אזורים שעשויים לשמר עדויות לתהליכים גאולוגיים שהתרחשו לפני כ-4 מיליארד שנים

יוגב ישראלי | 14.10.26

שרידים אנושיים מתקופת מצרים העתיקה

הומתו באלימות קשה: ראיות חדשות להקרבת בני אדם במצרים

בדיקה מחודשת של גולגולות בנות כ-5,000 שנים חשפה סימני חבלה שלא זוהו בחפירות המקוריות. לפחות 39% מהנבדקים סבלו ככל הנראה ממכות קטלניות בראשם. החוקרים סבורים כי מדובר באנשים שנקברו לצד המלכים כדי להמשיך ולשרת אותם בחיים שלאחר המוות – אך עדיין לא ברור כיצד בדיוק מצאו את מותם יתר הנקברים

יוגב ישראלי | 14.10.26

חוקר בוחן שתיל אבוקדו במשתלה

שתי הזהויות המיניות של פרחי האבוקדו

מחקר חדש גילה מרכיב גנטי שאחראי על הדרכים השונות שבהן פרחי האבוקדו מפרים זה את זה

דין ברוך-טסה, מכון דוידסון לחינוך מדעי | 13.10.26

שדוני ברקים מעל כפר באי קורסיקה

שדוני ברקים תועדו מעל צרפת: ההסבר לתופעה המדהימה

הבזקי האור המסתוריים נוצרים מעל סופות ברקים עוצמתיות, בגובה של עשרות קילומטרים מעל פני כדור הארץ. הם נמשכים שברירי שנייה בלבד, ולכן קשה במיוחד לתעד אותם. פרופ' יואב יאיר מאוניברסיטת רייכמן מסביר כיצד הם נוצרים, מה הקשר שלהם לאילן רמון ולמה הם מעסיקים מדענים ברחבי העולם

יוגב ישראלי | 13.10.26

רגע הגילוי שבו נמצאה הטבעת מתחת למים, בתוך שרידיו של ארמון עתיק

התגלתה טבעת חותם נדירה ועליה דמותו של אחד מפלאי העולם העתיק

הטבעת מברונזה נמצאה בשרידי ארמון עתיק השקוע מול חופי מצרים, באי אנטירודוס. אם הזיהוי יאושר, זו תהיה הפעם הראשונה שבה מתגלה טבעת חותם הנושאת את דמותו של אחד משבעת פלאי העולם העתיק. חוקרים סבורים כי החריטה השחוקה מתארת את המגדלור המפורסם, שנבנה לפני יותר מ-2,300 שנה

יוגב ישראלי | 12.10.26

המחשה תלת-ממדית של שכבות כדור הארץ

עמוק יותר, קר יותר? הסלע שמערער את התפלגות החום במעמקי כדור הארץ

סלע שהגיע לעומק של יותר מ-90 קילומטרים מתחת לפני השטח שימר עדויות לתנאים תרמיים מפתיעים. הממצא עשוי לשנות את ההבנה של המתרחש באזורי הפחתה, שבהם לוחות טקטוניים צוללים אל מעמקי כדור הארץ. לתהליכים הללו יש תפקיד מרכזי ברעידות אדמה, בפעילות געשית ובמחזור הפחמן של כדור הארץ

יוגב ישראלי | 12.10.26

הדמיה של שעות גרעיני

סיפורו של השעון המדויק בעולם

שתי קבוצות מחקר נפרדות דיווחו על פיתוח שעון גרעיני, שמודד את הזמן בדייקנות ומבוסס על מעברים בין רמות אנרגיה בפרוטונים. איך זה עובד?

עמית פנדו, מכון דוידסון לחינוך מדעי | 12.10.26

אלקטרון שעובר דרך אור כלוא גורם לאור להרגיש מקדם שבירה גבוה יותר ולהתעכב, כאילו יש שם עוד חומר. התוצאה היא שעיכוב האור שזור קוונטית לאלקטרונים, אבל באופן עדין, בלי להרוס אותם

חוקרים ישראלים חשפו: כך אלקטרון בודד עשוי להשפיע על אור

מחקר חדש, שערכו חוקרים מאוניברסיטת תל אביב, מגלה כי אלקטרון חופשי החולף דרך קרן לייזר גורם בה לשינוי זעיר, כאילו עברה דרך חומר, אך בלי להרוס את המצב הקוונטי של האלקטרון. לדברי החוקרים, התגלית עשויה לאפשר בעתיד לספור אלקטרונים בלי לפגוע בהם, לשפר את הרגישות של מיקרוסקופים אלקטרוניים, ולגלות מבנה של חומרים רגישים עבור האלקטרוניקה והביו-רפואה של הדור הבא

ynet | 11.10.26

ד"ר בנימין סטורצ'ן, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות

מלפני כ-2,000 שנה: נחשף קטע מאמת המים מגוש עציון להר הבית

כ-300 מטרים מאמת המים התחתונה לירושלים, שאורכה כ-21 ק"מ, נחשפו בחפירה של רשות העתיקות מדרום לקיבוץ רמת רחל. האמה, שהקמתה מיוחסת לימי החשמונאים, הובילה מים עד לתקופה העות'מאנית

ירון דרוקמן | 11.10.26

שלט המציין סכנת קרינה רדיואקטיבית בצ'רנוביל

40 שנה אחרי אסון צ'רנוביל: החלקיקים הרדיואקטיביים שמסרבים להתפרק

מבנה חלקיקים זעירים של דלק גרעיני, שנפלטו מהכור ההרוס, נותר יציב להפליא למרות עשרות השנים שחלפו מאז. הממצאים עשויים לסייע למדענים להבין טוב יותר כיצד מתנהגים חומרים רדיואקטיביים בסביבתם וכיצד הם משתחררים לאורך זמן

יוגב ישראלי | 11.10.26

כוכב הלכת נוגה

התאום המרושע של כדור הארץ

הוא כוכב הלכת הבהיר ביותר בשמי הלילה, כוכב הלכת הקרוב אלינו ביותר, ושוררים בו תנאי חום ולחץ קיצוניים. מסע במערכת השמש: כתבה שלישית בסדרה

עומר עזרן, מכון דוידסון לחינוך מדעי | 10.10.26

מהם עקרבים? "שטיפת מוח" מדעית

וגם: מה עושים באופטוגנטיקה? איפה נמצא המסתם המיטראלי? ואילו חלקיקים מחפשים באנטארקטיקה? טריוויה מדעית

איתי נבו, מכון דוידסון לחינוך מדעי | 09.10.26

שחזור של המין הנכחד Herugavialis cairensis, כשברקע נראים הספינקס הגדול והפירמידות של גיזה

התנין שאיבד את קצה החרטום: מין חדש התגלה במצרים

המאובן בן 45 מיליון השנים נמצא באותם סלעים ששימשו לבניית הספינקס המפורסם בגיזה. מדובר במין שלא היה מוכר למדע, שחי במימי הים הרדוד שכיסה בעבר חלקים נרחבים מהאזור. השם שהוענק לתנין – Herugavialis cairensis – ניתן לו בהשראת האל המצרי הורוס, שלפי ההשערה העניק השראה גם לפסל האייקוני

יוגב ישראלי | 09.10.26

אנשים קדומים בתצוגת אופנה

סיפור כיסוי: מתי ולמה התחלנו ללבוש בגדים?

הבגדים לא רק מגנים עלינו מהקור, הם חלק מהזהות שלנו וממה שאנחנו משדרים לעולם. איך כל זה התחיל? מתי בני האדם התלבשו בפעם הראשונה? ומה הקשר של הכינים לכל זה?

ד"ר יונת אשחר, מכון דוידסון לחינוך מדעי | 09.10.26

מרגרט המילטון בעבודתה

המדענית שבלעדיה לא היו דורכים על הירח הלכה לעולמה

מרגרט המילטון, שהלכה לעולמה בגיל 90, הובילה את פיתוח תוכנת הטיסה של חלליות אפולו, סייעה להציל את אפולו 11 לקראת הנחיתה על הירח והייתה מחלוצות הנדסת התוכנה. בנאס"א ספדו: "עבודתך פורצת הדרך בהובלת פיתוח תוכנת הטיסה שהותקנה על סיפון החלליות של תוכנית אפולו תיזכר לעד"

ynet | 08.10.26

צורותיהם המרתקות של מצוקים שפוסלו על ידי הרוח – תצורות המכונות "יארדנגים" – נחשפות בחלק מוגדל זה מתוך תצלום פנורמי רחב יותר, שצולם על ידי רכב המאדים קיוריוסיטי של נאס"א ב-11 באוגוסט 2026

לאור זריחה מרהיבה במאדים: תועדו הצוקים שאיש אינו יודע כיצד נוצרו

קיוריוסיטי ממשיך לטפס במעלה הר שארפ, וחצה לאחרונה שיא גובה חסר תקדים על פני מאדים. כעת מקווים המדענים להתקרב אל הצוקים שצולמו בשעת בוקר מוקדמת, ולגלות מה מסתתר מאחורי השכבות החריגות – מאפר געשי עתיק ועד עדויות לתקופות שבהן מים זרמו על פני כוכב הלכת האדמדם

יוגב ישראלי | 08.10.26

הזוכים בפרס נובל בכימיה לשנת 2026, פרופ' קנסו סואי ופרופ' אנרי בוריס קגן

הנובל בכימיה הוענק על פריצת דרך בחקר האסימטריה המולקולרית

צורתה של מולקולה קובעת את תכונותיה, למשל אם תהיה תרופה או רעל. הפרס יוענק השנה לשני חוקרים מצרפת ומיפן שמצאו איך לייצר מולקולות בצורה אחת רצויה

מכון דוידסון לחינוך מדעי | 07.10.26

Adi Timor is surfing as part of his rehabilitation

הטכנולוגיה הפשוטה שמחזירה לפצועי המלחמה את היכולת לשלוט בחיים

שלוש שנים ל-7 באוקטובר, ופצועי מלחמה רבים מצויים בתהליכי שיקום ארוכים ומפרכים. מיזם Tech for Heroes מתאים להם טכנולוגיה פשוטה שמסייעת להם בתהליך השיקום, ומאפשרת להם לבנות מחדש את תחושת המסוגלות והתפקוד היומיומי

ynet global | 07.10.26

פרופ' פרנסיס האלזן, זוכה פרס נובל בפיזיקה לשנת 2026

פרס נובל בפיזיקה למדען בלגי ש"צד את חלקיק הרפאים" באנטארקטיקה

הפרס יוענק השנה למדען הבלגי פרופ' פרנסיס האלזן על תרומתו לפיתוח גלאי שהוקם באנטארקטיקה ועל גילוי ניטרינו שמקורו בחלל

כתבי מכון דוידסון לחינוך מדעי | 06.10.26

עצמות בעלי חיים ושרידי כלי חרס שהתגלו על קרקעית אגם איסיק-קול

העיר שנעלמה במעמקים: תעלומת "אטלנטיס של מרכז אסיה" נחשפת

מאות שנים לאחר שנבלעה במימי אגם איסיק-קול, משלחת רוסית-קירגיזית מנסה לפענח את סיפורה של עיר עתיקה ששכנה בלב דרך המשי. בין כלי החרס, העצמות והמבנים שנחשפים בקרקעית האגם מסתתרות עדויות לחייה של תרבות שנמחקה כמעט לחלוטין מההיסטוריה. החוקרים סבורים כי אסון סייסמי עשוי להיות זה שהוביל להיעלמותה

AFP, יוגב ישראלי | 06.10.26

מבחר ממצאים מהמרחב המזרחי (a-c) ומהמרחב המערבי (d–h): קנקני הובלה פיניקיים כפי שנמצאו באתר, לצד אבן לריסוק זיתים (a), משקע שבו השתמרו טביעות של זיתים (b), משקולות נול (c), ערמה של קונכיות מרוסקות ממשפחת הארגמוניים (d), ככל הנראה גלעיני זיתים שלא נשרפו, בתוך המשקע (e), משקולת של בית בד (f), שבר שפה ושבר גוף של אגן לצביעת ארגמן (g-h)

לא רק ארגמן: כך השתנה השימוש במרחבי העבודה בתל שקמונה

מחקר של חוקרים מאוניברסיטת חיפה חשף כי המרחבים שימשו לסירוגין לסחיטת זיתים, להחזקת בעלי חיים, לפעילות טקסטיל ולייצור ארגמן - בהתאם לעונות השנה

ynet | 05.10.26

בדיקת החוזק של 'סופר-קרח': דגימה ברוחב 2 סנטימטרים ובגובה 1 סנטימטר מונחת במכונת בדיקת הלחיצה

חוקרים ישראלים פיתחו "סופר-קרח", החזק פי 10 מקרח רגיל ושאינו מתנפץ

חוקרים מהאוניברסיטה העברית פיתחו חומר חדש שמשלב קרח, ננו-צלולוז וחלבון המשמש "דבק מולקולרי", וסופג פי 70 יותר אנרגיה מקרח רגיל

ynet | 05.10.26

האתר הואקה דל לורו, ומומיה פרואנית

לא כל כיבוש נעשה בכוח: המומיות בפרו עשויות לשנות את הסיפור על אימפריית הווארי

ארבע מומיות בנות יותר מ-1,000 שנים נמצאו מתחת למקדש של האימפריה העתיקה, הרחק מבית הקברות שבו נקברו מרבית תושבי האזור. בדיקות CT, דנ"א וניתוח איזוטופים עשויים לחשוף האם אנשי תרבות הנסקה התנגדו לשלטון החדש – או דווקא שיתפו עימו פעולה

יוגב ישראלי | 04.10.26

האם שני צידי המשוואה שווים? קשה לדעת

כמה שווים שתיים ועוד שתיים?

האם שני תפוחים שווים לשני תפוזים? מה שקול למה בקריטריונים לקבלת מלגה? ואיך כל אלה קשורים לשוויון חברתי, חירות וזכויות אדם? המתמטיקה והמחשבה החברתית של השוויון

רמי שלהבת, טל סוקולוב, מכון דוידסון לחינוך מדעי | 03.10.26

אילוסטרציה

מה זה סיגינט? "שטיפת מוח" מדעית

וגם: מהו לרינגוסקופ? מי ניסח את חוק הציפה? ואיפה נמצאות התעלות הקשתיות? טריוויה מדעית

איתי נבו, מכון דוידסון לחינוך מדעי | 03.10.26

פרופ' יוסף ברנשטיין (מימין) ופרופ' דוד קשדן

שני פרופסורים מישראל זכו בפרס וולף היוקרתי

פרופ' דוד קשדן, שנפצע קשה בתאונה לפני כמה שנים, ופרופ' יוסף ברנשטיין יקבלו את הפרס היוקרתי "על עבודתם המכוננת בתורת ההצגות, בתבניות אוטומורפיות ובגאומטריה אלגברית, ועל תרומתם ליצירת תורת ההצגות הגאומטרית". שישה פרופסורים נוספים מרחבי העולם יקבלו את הפרס - שמכונה "מנבא נובל" - בתחומי הפיזיקה, הכימיה והרפואה

ירון דרוקמן | 01.10.26

דגם משוחזר של האדם הניאנדרטלי

התרבות המשותפת שלנו ושל הניאנדרטלים

ממצאים ממערה בטורקיה מראים שאבות-אבותינו אימצו את הטכנולוגיה ואת ההעדפות האסתטיות של הניאנדרטלים שישבו שם לפניהם

ד"ר יונת אשחר, מכון דוידסון לחינוך מדעי | 01.10.26

אחד הממצאים שהתגלו

שן של פיל קדום חושפת עולם ביצות נעלם בעמק החולה לפני כ-700 אלף שנה

מחקר של שן פיל ישר-חט, שנמצאה באתר מצפון לגשר בנות יעקב, חושף נוף קדום של יער, ביצות, גדות נחלים ומים רדודים. ניתוח השן והאבקה אפשר לחוקרים לשחזר את סביבת המחיה של הפיל ואת תזונתו לאורך שנים.

ynet | 30.09.26

לוויין הריגול האמריקני מתקופת המלחמה הקרה, המכונה USA 32 (או "פארה 3"), שהתפרק לפתע ב-13 בספטמבר ויצר פיזור שברים במסלולו. מומחים עדיין אינם יודעים בוודאות מדוע הדבר קרה או כמה שברים נוצרו כתוצאה מכך

לוויין ריגול אמריקני התפוצץ בחלל, שבריו מסכנים לוויינים אחרים

האירוע התרחש בגובה של 775 קילומטרים. החוקרים עדיין מנסים להבין מה גרם ללוויין, ששוגר לחלל ב-1988, להתפרק בפתאומיות. בינתיים, השברים ממשיכים לנוע במסלול עמוס במיוחד – ומעלים מחדש את החשש מ"אפקט קסלר"

יוגב ישראלי | 29.09.26

טיסת הניסוי ה־14 של סטארשיפ למסלול סביב כדור הארץ

צעד היסטורי לסטארשיפ: לראשונה נכנסה למסלול סביב כדור הארץ

בטיסת הניסוי ה-14 של החללית הענקית, היא נכנסה בפעם הראשונה למסלול מלא סביב כדור הארץ, לא בלי דרמה, ועשתה תמרון נחיתה בים לאחר שתי הקפות

איתי נבו, מכון דוידסון לחינוך מדעי | 28.09.26

בעל החיים הפרהיסטורי דינודונטוזאורוס איסיאוואמנדה

מאובן מוזיאוני נשכח עשוי לשנות את סיפור ראשית הדינוזאורים

המין הלא מוכר, שחי לפני כ-240 מיליון שנים, התגלה בזכות בחינה מחודשת של מאובנים שנאספו בטנזניה לפני יותר מ-60 שנים. הממצא מקשר בין רצפי סלעים באפריקה ובדרום אמריקה ומעלה שאלות חדשות על גילם של המאובנים הקדומים ביותר המיוחסים לדינוזאורים

יוגב ישראלי | 28.09.26