הצצה נדירה: הילדים של מאה שערים

אילן בן יהודה, צלם עצמאי, זכה בפרס לסדרה הטובה ביותר בנושא "דת ואמונה" במסגרת תערוכת "עדות מקומית" לצילומי עיתונות המוצגת בימים אלה במוזיאון ארץ-ישראל בתל אביב. כעת הוא מזמין אתכם להצטרף אליו למסע בשכונת מאה שערים בירושלים.

התחלתי לצלם במאה שערים באינטנסיביות לפני כשלוש שנים. אהבתי את התפאורה, את הסמטאות, את התחושה של חיבור אל העבר היהודי ההיסטורי. במיוחד משכו את תשומת לבי הילדים, תומתם ושונותם, משחקיהם, מבטיהם המנוכרים והחשש מהמצלמה. קסם לי גם המקום של מאה שערים בשולי החברה הישראלית (יש לי סימפטיה לשוליים).

יד מסתורית, בנים ובנות על רקע קיר מתפורר עם גרפיטי(צילום: אילן בן יהודה)

לא בחרתי את הפרויקט מראש. הוא צמח לאיטו לאחר שהתחלתי לצלם באובססיביות את המקום מדי שבוע. אהבתי בתחילה גם את תחושת הסיכון ואת ההתמודדות עם הקושי לצלם חברה שאוסרת על חשיפה למצלמה.

משחקי ילדות ומשחקי אור וצל בסמטאות(צילום: אילן בן יהודה)

מרבית הצילומים בפרויקט הם תצלומי רחוב וכמובן כולם צולמו "קנדיד" - ללא עריכה. כמעט כל הצילומים נעשו בעדשת 24 מ"מ וצולמו ממרחק נגיעה מהמצולמים. חלק מהתמונות צולמו מהבטן, ללא הסתכלות בעינית, מה שהפך את הצילום ליותר אינטואיטיבי ופחות מסוגנן ואיכותי.

לפני סוכות, בדיקת כשרות ואתרוגים(צילום: אילן בן יהודה)

חיפשתי במאה שערים צילום שהוא מעבר לתיעוד. צילום שהוא יותר כמו סיפור או שיר, שאין לו הסבר מדויק ופרשנות אחת. יותר עניין אותי האספקט הוויזואלי של המקום, האורות והצללים, התפיסה הסוריאליסטית של סיטואציות, כאשר הילדים ברחוב הם השחקן הראשי.

ילדה עטופה בשחור והצל של אבא שלה על רקע פשקווילים(צילום: אילן בן יהודה)

לא כל התמונות מספרות את אותו הסיפור. חלק מהן מתעדות משחקי ילדוּת ומעבירות אווירה של עולם הולך ונעלם, של גולה ושל היסטוריה רחוקה. חלקן של התמונות הן מבט אירוני על החברה החרדית, וחלקן ביטוי לניכור של הילדים והחברה במאה שערים מהמציאות המודרנית הישראלית דרך המבטים והבעות הפנים - תחושות שמבטאות גם אותי.

בדרך לקניות, מבטה של ילדה עם עגלה(צילום: אילן בן יהודה)

מבט מסוקרן אל התרנגולת, כפרות(צילום: אילן בן יהודה)

תערוכת "עדות מקומית" תוצג במוזיאון ארץ-ישראל בתל אביב עד 28 בינואר. לפרטים נוספים - היכנסו לכאן.