כולנו לקבוצת הסיכון של הקונות בסתר

מגפת קניות: הקורונה דרדרה אותנו לקנות עוד דברים שאנחנו לא צריכות. אולי די?

מתברר שבעוד חנויות ברחבי העולם ספגו מכה אדירה, אנחנו ממש לא הפסקנו לקנות - רק החלפנו את הבגדים בעציצים. לרגל יום כדור הארץ, שלי גרוס מציעה להתנתק מהמחשב (וממכונת הכביסה)

פורסם:
יום כדור הארץ שמח, למי שחוגגת. עוד לפני הקורונה התחלנו להתמודד עם העובדה שתעשיית האופנה ומערכת היחסים שלנו עם הארון, בעיקר בנושא צריכת היתר, נדרשות לניעור רציני. ייתכן שהשנה האחרונה תרמה לשינוי גם בתחום הזה?
מתברר שבעוד מפעלים וחנויות ברחבי העולם ספגו מכה אדירה, אנחנו ממש לא הפסקנו לקנות. "במהלך השנה האחרונה סירבו מותגים בעולם לשלם על סחורה בסך 40 מיליארד דולר, והשאירו ספקים, בעיקר במדינות כמו בנגלדש וקמבודיה, עם חובות עצומים", אומרת מיכל לוי ארבל, מומחית לצריכה מקיימת (ומי שכתבה יחד איתי את הספר "החיים קצרים, אל תקני את הנעליים"). "יותר מ־20 אלף נקודות מכירה נסגרו בתקופת הקורונה, והמונח המאיים 'אפוקליפסה קמעונאית' הפך למציאות". ומה מבחינת הצרכנים? הם פשוט שינו את תחום הצריכה: "הסתמן מעבר ל־Homebody Economy, קניית בגדי פנאי ודברים לבית במטרה לשבור את שגרת הסגרים", מסבירה לוי ארבל.
עם זאת, היו גם התפתחויות חיוביות והבנה שנדרש שינוי מקיף: "חברות ענק עברו לייצר בהיקפים קטנים יותר, וכלכלת ה־On Demand Production, ייצור על פי דרישה, הולכת ומתחזקת", מדווחת עדי מאי, מנהלת הקיימוּת של חברת קורנית דיגיטל, שמובילה בעצמה שינוי כזה. "אפשר בהחלט לדבר על פריחה בתחום הסטארט־אפים בזירת הקיימות באופנה", מוסיף עתניאל גדז', מייסד הסטארט־אפ Made2Flow, המאפשר ליצרנים מעקב אחרי תהליכי הייצור וחישוב האימפקט הסביבתי של המוצרים. "סוף־סוף יש הבנה של ההשלכות הסביבתיות של תהליכי ייצור, ובהתאם מוקצים לנושא הרבה יותר משאבים מבעבר".
יכול להיות שהשנה בבית שינתה את הרגלי הצריכה שלנו? אולי כבר הכל בסדר? נראה שלא: שליחים עמוסי חבילות המשיכו לעלות לרגל אל ביתנו, עמוסים בכל הדברים שאנחנו לא צריכות, רק שבמקום נעלי עקב ובגדים לעבודה, הם נשאו באמתחתם טרנינגים ועציצים.
הצעה להתמודדות עם ההרגלים המזיקים ש(אולי) סיגלנו בשנה האחרונה:
1. לסגור את הלפטופ, ולהתרחק. בשנה הזו נכנסנו כולנו לקבוצת הסיכון של הקונות בסתר. כשזו רק את מול הלפטופ, קל יותר לא לשים לב שזה עתה הזמנת עוד מזרן יוגה. כשאת מתחילה לאבד מעקב על הדברים שהזמנת, סימן שצריך לחשב מסלול מחדש (זו הייתה תזכורת לעצמי).
2. להפסיק לכבס ולהתחיל לאוורר. אם את חשה שהכביסה הפכה לסוג של עיסוק אובססיבי, עצרי רגע והיזכרי: חלק גדול מהנזק שנגרם לאוקיינוסים ולמקורות המים הוא בכלל בגלל תחביב הכביסה שפיתחנו כאנושות. נעשה טובה ליקום כולו אם נשחרר את הפרפקציוניזם שפיתחנו בתחום ניקוי הטקסטיל. אז הנה, יש אישור לכבס פחות (ועל הדרך: לעבור לכביסה במים קרים ולהיגמל מהשימוש במייבש).
3. לעבור למוצרים רב־פעמיים. קבלו מידע אישי מדי: השנה גיליתי שאפשר ללמד כלב זקן טריקים חדשים, ועברתי לתחתוני מחזור רב־פעמיים. מפתיע שטרם קיבלתי פרס נובל על תרומתי האקולוגית לעתיד הילדים של כולנו. אגב, זה לא רק אקולוגי, זה גם חסכוני: ישראלית ממוצעת מוציאה בשנה כ־1,000 שקל על מוצרי היגיינה חד־פעמיים.
4. לצאת מהבית. המטרה: למצוא עיסוק ממכר שמתרחש בטבע, כזה שגם מרגיע וגם לא עולה כסף. נגיד: לבהות בשקיעה בחוף הים תוך הקשבה לפלייליסט שהכנת לעצמך.
5. להתחיל להירגע עם סידור הבית. די, הוא מסודר. בדקת כבר שלוש שיטות לפחות לסידור הארונות ולקיפול המגבות, וכבר מתחילה להבשיל ההבנה שאין ואקום בעולם: בכל פעם שמתפנה מקום בארון, מגיעה הודעה לגשת לדואר ולאסוף פריט חדש. במקום להתמכר לסידור, עייני שוב בסעיף 1.
לכתבה זו התפרסמו 0 תגובות ב 0 דיונים
הוספת תגובה חדשה
אין לשלוח תגובות הכוללות מידע המפר אתתנאי השימוש של Ynet לרבות דברי הסתה, דיבה וסגנון החורג מהטעם הטוב.
The Butterfly Button