לפני חודש וחצי, יום אחרי שהתארסה לאהובה דותן בן־חיים, אושיית הרשת טל מרנץ שינתה את הסטטוס שלה באינסטגרם וכתבה תחת שמה: "אלמנתו של צבי מרנץ הי"ד, אמא של עומר, אופיר ונאיה, ארוסתו של דותן". כך, בסדר הזה. לאחר מכן העלתה תמונה מהצעת הנישואים המרגשת שקיבלה מדותן, וכתבה ל־77 אלף עוקביה: "בהודיה גדולה לשם, הלב מתרחב. אנחנו זוכים לבנות עוד קומה. קומה של אהבה, של חסד, של נחמה ואמונה גדולה. לצד העבר וההווה נבנה גם עתיד. תודה לך דותני שלי שהצטרפת אליי למסע הזה, מסע של חיים, של אור, של אהבה".
לצד עשרות אלפי הלבבות האדומים והאיחולים שקיבלה, היו גם תגובות אוהדות פחות, שתהו על המהירות שבה זה קרה, אחרי שבעלה, צבי, נהרג בעזה במהלך מלחמת "חרבות ברזל". "כמעט כולם התלהבו ושיתפו בטירוף, עם ישראל ממש שמח איתנו, עד שהרגשתי שהאירוסים שלנו הפכו כמעט לאירוע לאומי, אבל היו גם תגובות מעטות של אנשים שלא הסתדר להם", היא מספרת. "למשל, מישהו שבחר לכתוב, 'וואי, איך הדתיות אוהבות להתחתן רבע שעה אחרי שהבעל שלהן מת'. זה תפס אותי בבטן, כי גם אם אתה חושב ככה, למה להרוס שמחה? עניתי לו: 'חיים שלי, אתה רוצה להתחלף איתי?'"
החיים החדשים של טל
דותן: "זה מישהו מאיראן, הוא איראני (צוחק). הייתה מישהי ששאלה אותה, 'אבל למה להתחתן עם חילוני?'"
טל: "עניתי לה שהחיים הם לא שחור ולבן, שגם צבי לא הלך לכל התפילות, ובדותן יש המון חסדים, נתינה ואמת".
דותן: "בקיצור, רשתות חברתיות זה נזק. אני סגרתי מזמן את כל החשבונות שלי ברשתות, עוד לפני שהכרתי את טל, בגלל תגובות כאלה".
מצחיק שאתה אומר את זה כשאשתך לעתיד היא אושיית רשת.
"מה שאתה לא רואה לא כואב".
טל: "הוא אמנם לא ברשתות, אבל הוא יודע הכול ורואה את כל מה שהוא צריך לראות".
מה זה דייטים?
את דותן הכירה טל כשנה אחרי שהתאלמנה, דרך חברם המשותף דוד שדה. "יום אחד הוא אמר לי, 'שמע, יש לי מישהי להכיר לך'", מספר דותן. "אמרתי, שלח תמונה ונראה. ראיתי אישה יפה, ממש בטעם שלי, וזרמתי".
טל: "פגשתי את דוד, הוא דיבר איתי על מישהי ששנינו מכירים ואמר לי, 'בא לי להכיר לה מישהו'. אמרתי לו, 'ומה איתי?'. הוא התפלא ואמר לי, 'מה, את רוצה להכיר?'. עניתי 'בטח, למה לא?', והוא הבטיח שיחשוב עליי. למחרת קיבלתי ממנו טלפון, הוא אמר שיש לו חבר בשם דותן וסיפר עליו דברים מטורפים. דבר ראשון שאלתי אם הוא שומר שבת, כי בשבילי זה מאסט. כשהוא אמר שלא, אמרתי לו, 'תקשיב, גם ככה מתוסבך לי, אני אלמנה פלוס שלושה, ועכשיו להיכנס למערכת זוגית עם מישהו שלא שומר שבת? זה גדול עליי'.
"אחרי שבועיים החלטתי בכל זאת לנסות. אמרתי, מה כבר יכול להיות? בסוף, כשדיברנו בטלפון, כל הפחדים נעלמו. זה היה חיבור של נשמות. הוא רצה להיפגש, אבל חששתי מזה. אני לא יודעת מה זה לצאת לדייטים, הייתי עם צבי מגיל 16. ייבשתי אותו איזה חמישה ימים עד שנפגשנו".
טל: "צבי הוא חלק בלתי נפרד מהבית הזה ותמיד יהיה". דותן: "אני תמיד צוחק איתה שהיא יכולה להביא אותו לדייטים שלנו מתי שהיא רוצה"
מתי הבנתם שזה זה?
"לי זה קרה מהר מאוד, לדותן זה לקח קצת זמן".
דותן, מה תאמר להגנתך?
"באתי לקשר הזה עם המון פחדים וחששות, שלא קשורים אליה או לעובדה שהיא אלמנה עם שלושה ילדים. לא סתם אני רווק בן 40, אני כנראה סוחב מטען רגשי לא פשוט. לא ידעתי מה זאת אהבה לפני שהכרתי אותה, הכול הלחיץ אותי. למזלי היו לה שכל וסבלנות לנווט אותי למקום הנכון. היא לימדה אותי שלא צריך כל הזמן לחפש את הפרפרים בבטן, ושזה בסדר בזוגיות שלא כל הזמן זה לאבי־דאבי.
"זה היה כנראה החלק שהיה חסר לי בכל מערכת יחסים שהייתי בה. היו לי מערכות יחסים משמעותיות, אבל לא יכולנו לקיים ולממש אותן כי לא הייתי מוכן. לפני שלוש שנים התחלתי להבין שאני מספר לעצמי סיפורים למה זה לא עובד, כשבעצם אני זה הבעיה. הייתי צריך קפיצה רוחנית כדי להגיע לתובנה הזאת, וכך הגעתי מוכן יותר לקשר הזה עם טל".
איך הגיבו בסביבה הקרובה לאירוסים?
טל: "הרבה ידעו על הקשר לפני שפרסמנו וידעו לאן זה הולך, זו לא הייתה הפתעה גמורה. גם את ההורים של צבי עדכנתי חודשיים אחרי שהתחלנו לצאת, והם הכי מחבקים ושמחים בשבילי, למרות שזה מאוד מורכב ואני בטוחה שקשה להם. הם חלק מהחיים שלי, היה חשוב לי שהם יכירו את דותן. כשהתארסנו אמא של צבי התקשרה אליי ואמרה שהיא ממש מתרגשת. מבחינתי, כל הרגשות שיש לה בקשר לזה הם לגיטימיים".
דותן: "כשהבנו לאן זה הולך דיברתי איתם, ואחר כך עשינו מפגש היכרות גדול".
אני מתארת לעצמי שהיה מפגש טעון מאוד.
"בכלל לא טעון, אני לא במשימה לאומית. הכרתי אישה, התאהבתי בה ובאתי לכבד את שני האנשים האלה, שהם גדולים ממני. בוודאי שאני מבין שיש כאן סיפור, אני לא אהבל, אבל אני בוחר לא לראות את ה'סיפור' אלא את האנשים עצמם. אני שמח מאוד שיש בינינו חיבור, כי אני הולך לגדל את הנכדים שלהם".
אתם מצליחים להבין גם את הביקורת?
דותן: "לא. קחי פרידה רגילה, סתם פרידה של זוג שלא הסתדר לו, מה הדבר הראשון שיגידו לה? 'תמשיכי בחיים, יש מלא דגים בים'. אבל אלמנה? חס וחלילה שהיא תמשיך לחיות. מצפים ממנה להיות עצובה לנצח. החלטנו במודע לפרסם את הזוגיות שלנו, למרות שידענו שיהיו אנשים שזה לא יסתדר להם. חברים, שאו ברכה, הכול בסדר. גם אתכם אנחנו מכבדים, אבל אין לנו רצון לרצות אף אחד, כולל אתכם".
השמיים נפלו עליי
צבי מתתיהו מרנץ ז"ל שירת בחטיבה 460 של חיל השריון ונהרג ב־10 באוקטובר 2024 בהיתקלות עם מחבלים בג'בליה שבצפון רצועת עזה. הוא היה בן 32 במותו, והותיר אחריו את אשתו טל ושלושה ילדים: עומר (8), אופיר (5) ונאיה (שנתיים וחצי), שהתייתמה מאביה בגיל 11 חודשים.
טל הכירה את צבי בגיל 16 באילת, כשנסעה לחופשה עם המשפחה, והוא, אז בן 15, היה שם בקורס צלילה. "כמעט גדלנו יחד, התחתנו בגיל 22. הוא היה בן זוג מדהים, רגיש ואכפתי, אבא מהמם", היא אומרת.
אחרי נישואיהם התגוררו בני הזוג בקיבוץ סעד בנגב, היא למדה תקשורת במכללת ספיר והוא למד הנדסאות בניין. אחרי חמש שנים וחצי בעוטף עברו לגור סמוך להוריה בגבעת זאב, ומשם עברו להתגורר בקרוואן ביישוב בני אדם בבנימין, שם התכוונו לבנות את ביתם. למרבה הצער צבי לא הספיק, ואת הבית טל בנתה בסופו של דבר לבדה.
מאז 7 באוקטובר צבי היה רוב הזמן במילואים, בשלושה סבבים שנמשכו חודשים ארוכים, וטל כבר הייתה מתורגלת להתגלגל לבד עם הילדים. "נאיה, הקטנה שלנו, נולדה שלושה שבועות אחרי ה־7 באוקטובר. צבי יצא להיות איתי בלידה ואחרי חמישה ימים חזר, כך שבתכלס הוא כמעט לא ראה אותה", היא מספרת. "אני מתנחמת בזה שלנאיה הכי פחות כואב כי יש לה פחות זיכרונות ממנו. לאופיר ועומר יש כל כך הרבה זיכרונות, והיא? מה היא תזכור?".
המבשרים הגיעו אליה בערב יום כיפור ומצאו אותה יושבת על הדשא עם ילדיה. "אצלי לא הייתה דפיקה בדלת", היא מחייכת. "בדיוק רציתי לקלח את נאיה, אבל הייתה לטאה במקלחת, אז יצאנו החוצה ופתאום ראיתי חיילים יורדים לכיוון שלי. לא חשבתי לרגע שהם באו אליי, חשבתי שהם בטח עושים פטרולים ביישוב. רק כשאחת מהם ניגשה אליי ושאלה אם אני טל מרנץ, נפל לי האסימון".
הייתם בקשר ביום האחרון שלו?
"כן. בעשר וחצי בבוקר עשינו שיחת וידיאו עם הילדים, הכי רגיל בעולם, הוא אמר שהוא נכנס לעזה ונדבר שוב בצהריים ולא דאגתי לשנייה. אחרי שעה הוא כבר היה בשמיים, והשמים נפלו עליי".
כמה צבי נוכח בחיים שלך היום?
"צבי הוא חלק בלתי נפרד מהבית הזה ותמיד יהיה. אני דואגת מאוד להנכיח אותו בבית, גם עכשיו".
דותן: "אני תמיד צוחק איתה שהיא יכולה להביא אותו לדייטים שלנו מתי שהיא רוצה. בעיקרון אין פינות הנצחה בבית לצבי, כי הוא נוכח בכל מקום. על דלת הכניסה יש מלא מגנטים מאירועים שהם היו בהם ביחד, וכל פעם שמישהו יוצא הוא רואה אותו".
דותן: "מישהו אמר לי, 'ילד שלך זה משהו אחר'. מי יכול לקבוע שילד משותף יהיה בשבילי יותר מהמתנה שקיבלתי בדמות שלושה ילדים מקסימים כאלה?"
איפה בכל זאת יש קושי?
"נגיד ביום הזיכרון. ביום הזה המורכבות היא אינסופית, אני עוד מחפש את המקום שלי בו. ביום הזיכרון הראשון שלנו יחד, אני חושב שהיינו צריכים להגיע יותר מוכנים ולתווך אותי לתוך האירוע. כל השכנים היו פה, כולם חברים של צבי, אין מפגש פה עם החבר'ה ביישוב שלא מדברים עליו. רק חבר אחד בא אליי ושאל איך אני. אמרתי לו, 'תודה רבה שאתה שואל'. זה ריגש אותי".
זה באמת לא פשוט להיכנס לנעליים של גיבור מלחמה שנהרג. חששת שהוא לעולם ירחף מעל הזוגיות שלכם?
"היה חשש כזה, אבל אני לא נכנס איתו לתחרות כי הוא שלח אותי לפה".
טל: "בהתחלה, כשדותן ואני היינו נכנסים לוויכוח, הפחיד אותי שהוא יקום וילך, וכל פעם מחדש הוא אמר לי, 'זה אפילו לא עבר לי בראש. ללכת זו לא אופציה, אני כאן כדי להישאר'. תכלס גם לי היו פחדים להיכנס לקשר הזה. כל הזמן אמרו לי, 'מעניין למה הוא רווק בן 40?'. אני מודה שזה הרתיע. בפעם הראשונה שראיתי אותו, שאלתי את עצמי איך הוא לא נחטף. בסוף הבנתי שזה השיעור שלו בעולם, הוא היה צריך לעבור איקס דברים כדי להכיר אותי, ואני הייתי צריכה לאבד את צבי שלי כדי שהנשמה שלי תגדל ותכיל את דותן".
דותן, איך המשפחה שלך הגיבה על החיבור עם טל וכל החבילה שהיא מביאה איתה?
"אמא שלי הייתה שמחה גם אם הייתי מתחתן עם בדואית מיריחו. את יודעת מה זה אצלנו רווק בן 40?".
טל: "אבל תספר שהם אוהבים אותי מאוד".
דותן: "ברור, הם אוהבים אותה מאוד, הם מאושרים מהקשר שלנו".
היו כאלה שאמרו לך, מה אתה צריך את זה?
"בהתחלה אמרו את זה הרבה, אבל מהר מאוד ידעתי לזהות שכל אחד מאלה שאומרים את זה מביא לי את הפחד שלו. למשל, אמרו לי, 'תמיד תהיה מספר 2 שלה', או 'אתה לא באמת תהיה אבא שלהם'. הרשיתי לעצמי לשתף אותה, וביחד החלטנו לא לקחת פחדים של אחרים אל תוך הקשר".
זה גדול מאיתנו
טל (35) נולדה בגבעת זאב למשפחה מעורבת: אמא חילונית ואבא דתי־לאומי. היא למדה בבתי ספר ממלכתיים־דתיים ועשתה שירות לאומי בבית ספר לחינוך מיוחד בגוש עציון. אחרי השירות למדה תקשורת, לפרנסתה ניהלה עמודי אינסטגרם ובמקביל הפכה בעצמה למשפיענית בתחומי האופנה והלייף סטייל. כשבעלה נהרג הפסיקה לעבוד אך המשיכה לעדכן את העוקבות בהתמודדות שלה. "הייתי במוד של הישרדות, השחרור הזה מעבודה הציל אותי. רציתי להתאפס על עצמי, להיות עם הילדים, לא לקרוס", היא אומרת.
דותן (40) נולד למשפחה חילונית אידיאליסטית וגדל במבוא דותן ("הורים לא הכי יצירתיים, טוב שלא נולדתי בכפר סבא", הוא צוחק). בכיתה ו' עבר עם משפחתו לקדומים. בצבא שירת ביחידה קרבית, ומאז ה־7 באוקטובר כבר עשה 800 ימי מילואים. בעבר החזיק בבעלותו בר וחומוסייה בשוק מחנה יהודה, שאותם מכר באמצע המלחמה. היום הוא פרויקטור עצמאי ועובד בעמותה שעוזרת לחיילי מילואים לחזור לשגרה.
טל: "מישהו הגיב לי, 'וואי, איך הדתיות אוהבות להתחתן רבע שעה אחרי שהבעל שלהן מת'. עניתי לו: 'חיים שלי, אתה רוצה להתחלף איתי?'"
למרות שהתחנך במוסדות החינוך הדתי לאומי הוא מנהל אורח חיים חילוני, אבל בהשפעתה של טל הוא הולך ומתחזק. "אני יהודי אם אני רוצה ואם לא, וזה הבסיס הכי מרכזי של הקשר בינינו", הוא אומר. "טל בוחרת בקיום מצוות, אני פחות, אבל אין בינינו פער כזה גדול. שנינו מכבים את הטלפון בשבת, אני כי זה בריא למוח ולנפש וטל כי אסור טלפון בשבת. עד לא מזמן עישנתי, אז עישנתי גם בשבת. כשהכרנו גם נסעתי בשבת, היום בשביל להוציא אותי מהבית ביום הזה את צריכה להציע לי משהו מאוד מפתה".
מתי פגשת את הילדים של טל?
"שלושה חודשים אחרי שהכרנו. תמיד אמרנו שכשנגיע לשלב הזה ניקח ייעוץ, אבל בסוף ויתרנו על זה ופשוט באתי. הייתי במילואים, יום אחד סיימתי מוקדם, התקשרתי ואמרתי לה שאני בא. היא אמרה, 'אבל הילדים פה', ועניתי: 'מצוין'. לא היה לי זמן לפחד, היו לי בסך הכול 20 דקות נסיעה אליהם וככה זה קרה".
איך היה המפגש?
דותן: "הם דיברו הרבה על אבא, איך הוא שיחק איתם ואיך הוא בנה איתם אוהל. האוהל היה מפורק, אז בנינו אותו מחדש. הילדים הם אבן יסוד חזקה מאוד בזוגיות שלנו. מעבר למחויבות שיש בין גבר לאישה, הילדים זו מחויבות אחרת וזה מאוד בריא בשבילי".
טל: "מדהים כמה מהר הם התחברו אליו, אי אפשר להסביר את זה במילים. רגע אחד אני מסובבת את הראש ורואה פתאום את אופיר יושבת עליו. זה היה גדול מאיתנו, הוא הרגיש להם הכי נכון. עם כל המורכבות שיש בזה, הקשר שלו עם הילדים הוא גם העוגן המרכזי לקשר בינינו".
הדייט הראשון שלהם היה בתצפית בעמינדב, מקום מפגש פופולרי בקרב צעירי הציונות הדתית. "לא רצינו להיפגש פה בסביבה, היה לי חשוב שזה יהיה במקום שלא יכירו אותי, אז בחרנו להיפגש בתצפית, ואיך שהתיישבנו הוא פתאום הוציא נקטרינה וסכין. לא הבנתי באיזה קטע", מספרת טל, ודותן צוחק: "מה, הבאתי פירות לדייט, מה הבעיה?".
למרות הנקטרינה, טל הסכימה לצאת איתו לעוד פגישה. "היו לנו עוד כמה דייטים מוזרים באוטו", מספר דותן, "וכשיצאנו בפעם הראשונה למקום נורמלי, אחת העוקבות שלה ניגשה ושאלה אם אני אח של צבי. כאילו ברור שבמצבה אני יכול להיות רק קרוב משפחה".
מתי התחלתם לדבר על חתונה?
טל: "ממש בתחילת הקשר דותן שאל אותי איפה אני מדמיינת את עצמי בעוד שנה, ועניתי: 'אתה מולי, כורע ברך ומציע לי נישואים'. הוא נהיה אדום ואמר: 'מה את מגזימה?'. אמרתי לעצמי: 'וואי, הוא לא יודע לאן הוא נכנס', וזה באמת מה שקרה. אחרי חמישה חודשים הוא כבר הציע לי נישואים".
דותן: "לא עזבה אותי, כל שנייה 'מתי תציע', 'מתי תציע', ואני רציתי משהו יותר רומנטי. אמרתי לה, 'אני אציע ברגע הנכון, אל תדאגי'".
איך הצעת בסוף?
"נסענו לחתונה של חברה אלמנה בדרום והצעתי שנישאר לישון במדבר. בלילה שלפתי את הטבעת".
טל: "ידעתי שזה קרוב, אבל האמת שהוא הצליח להפתיע".
דותן: "אל תאמיני לה, הגשש בלש הזאת ידעה שקניתי טבעת".
כבר קבעתם תאריך?
טל: "עוד לא, כנראה בסוף יוני, משהו קטן ואינטימי. שנינו מכירים המון אנשים, אם נתחיל לעשות רשימות, זה יגיע לחתונה של אלפים ואנחנו לא בכיוון".
דותן: "בעיקר חשובה לנו הרוח היהודית שעומדת מאחורי החתונה, פחות המסיבה. נעשה גם שבע ברכות, זו מצווה שבה נפגוש בכל ערב את כל הקהלים שחשובים לנו".
כבר חושבים על ילדים משותפים?
טל: "הכול מלמעלה, אין לי תשובה על זה. הילדים דווקא שואלים על זה פה ושם, עומר אפילו שאל אותי יום אחד: 'אמא, מה בא לך, בן או בת?'. לא הבנתי מאיפה זה בא".
דותן: "לאט־לאט. אנחנו לא ממהרים, יש לנו שלושה, ברוך השם. מישהו אמר לי פעם, 'דותן, אתם צריכים גם אחד משלכם. ילד שלך זה משהו אחר'. אמרתי לו, 'גידלת פעם ילדים שהם לא שלך? אז איך את יודע?'. מי יכול לקבוע שילד משותף יהיה בשבילי יותר מהמתנה שקיבלתי בדמות שלושה ילדים מקסימים ויפהפיים כאלה? רוב הדברים שנעשים היום לזכר צבי הם גמילות חסדים, ממש זיקקו את האישיות שלו, ולאורו של הערך הזה הייתי רוצה לגדל את ילדיו".
טל, כמה דותן וצבי דומים?
"אני מנסה לא להשוות ביניהם, אבל יש כל כך הרבה דמיון, בעיקר מבפנים. שניהם טובי לב, רק רוצים לפזר אור בעולם".
מה צבי היה אומר על דותן?
"הוא היה אומר, 'אני שרוף עליו. אני שלחתי לך אותו, תיהני ממנו חיים שלי, מתנה ממני אלייך'. צבי היה רוצה שאהיה מאושרת מדיי וואן, העיקר להתגבר על הכאב. כשצבי נהרג שאלתי את עצמי איך אמצא עוד פעם אהבה כזאת גדולה, זה הרי כמעט לא הגיוני.
"כשהכרתי את דותן שאלתי את עצמי שאלה קשה: אם צבי חוזר עכשיו מן המתים, את מוותרת על דותן? בהתחלה לא הצלחתי לענות, ואז אמרתי לעצמי: 'אני לא מוותרת על אף אחד, נחיה פה שלושתנו כמשפחה פוליגמית. בתחושה שלי זכיתי פעמיים".
