לאחרונה הרשתות סוערות סביב נושא שמעסיק נשים רבות בגיל הפריון: כאב בזמן התקנת התקן תוך־רחמי. הרעש התקשורתי מייצר חרדה, שגורמת לנשים לוותר על אחד מאמצעי המניעה היעילים והבטוחים ביותר. 
האם התמונה הזו משקפת את המציאות? כדי להבין את הפער בין הדרמה ברשתות למתרחש בפועל במרפאות, נערך לאחרונה מחקר ארצי יוצא דופן בהיקפו. מאחורי המחקר עומד ד”ר אריאל זילברליכט, מנהל היחידה לאורוגינקולוגיה ורצפת אגן בבית חולים הכרמל וגינקולוג בקהילה, שחבר לד”ר עדי דיין שוורץ (מנהל מרפאת שרירנים בבית החולים העמק) וד”ר נדב כהן (רופא בכיר ביחידה להפריה חוץ־גופית בבית חולים הכרמל), בשיתוף עם קרן "בריאה".
3 צפייה בגלריה
ד”ר אריאל זילברליכט, מנהל היחידה לאורוגניקולוגיה ורצפת אגן בבי”ח הכרמל וגניקולוג בקהילה
ד”ר אריאל זילברליכט, מנהל היחידה לאורוגניקולוגיה ורצפת אגן בבי”ח הכרמל וגניקולוג בקהילה
ד”ר אריאל זילברליכט, מנהל היחידה לאורוגניקולוגיה ורצפת אגן בבי”ח הכרמל וגניקולוג בקהילה
(צילום: רונית ולפר)
"במהלך שנות עבודתי ביצעתי מאות פעולות התקנה, ובמרביתן ראיתי שהפער בין החשש של המטופלת לפני הפרוצדורה ובין הכאב שהיא חוותה בפועל היה גדול, והמציאות הייתה קלה ונסבלת בהרבה משדמיינה”, מספר ד”ר זילברליכט. “שאלתי את עצמי אם הציפייה המוקדמת היא שעשויה להגדיל באופן אקטיבי את תפיסת הכאב ברגע האמת. בעיקר חשבתי איך כאנשי מקצוע נוכל להקל על הנשים ולייצר עבורן חוויה מתקנת”. מסקנות המחקר, שאסף נתונים מכ־2,800 נשים בישראל, מפתיעות ומעודדות. הנשים דיווחו על רמת כאב מצופה בדרגה 4 לפני הפרוצדורה בסולם של 10-0. בפועל, רמת הכאב הממוצעת בזמן ההתקנה עמדה על 4.60. 
“כאב כזה הוא ממשי, ואין כוונה להמעיט בערכו”, אומר ד”ר זילברליכט, “אך הנתונים מראים שהמציאות נוטה להיות מתונה ומאוזנת יותר מעוצמות הכאב הקיצוניות המשקפות מקרי קצה, שלצערי קורים ויש לגדוע אותם. המקרים שבהם נשים חוות כאב ויוצאות בטראומה מהמפגש, גם אם הם מיעוט, אסור שיקרו. כרופאים, תפקידנו הוא להקשיב לפחד, להנגיש פתרונות מתאימים ולהחזיר את תחושת השליטה והביטחון לידיים של המטופלת”.
אחת התובנות החשובות ביותר מהמחקר היא החשיבות של תקשורת, הכנה מוקדמת ושליטה אקטיבית של המטופלת בתהליך. “נשים שקיבלו הסבר מפורט, סבלני וממושך מהצוות הרפואי לפני הפרוצדורה חוו ירידה דרסטית ברמות החרדה, ויחד איתה ירדה גם תחושת הכאב המצופה”, הוא אומר. “גילינו גם שברגע שהרופא היה קשוב ועצר את הפרוצדורה - בין אם ביוזמתו או כשהמטופלת ביקשה לעצור - הכאב המדווח היה נמוך מהצפוי”.
“כל מה שקורה בחדר חייב להיות בשליטה מלאה של המטופלת”, מדגישה גם ד”ר ורד קלייטמן, מנהלת תחום בריאות האישה במכבי שירותי בריאות. “כאב לא אמור להיות חלק ממפגש רפואי, ובטח לא מפגש גינקולוגי. אצל רוב הנשים, הכנסת התקן אמורה להיות פעולה קצרה, ללא תחושת כאב משמעותית”.
3 צפייה בגלריה
ד”ר ורד קלייטמן, מנהלת תחום בריאות האישה במכבי שירותי בריאות
ד”ר ורד קלייטמן, מנהלת תחום בריאות האישה במכבי שירותי בריאות
ד”ר ורד קלייטמן, מנהלת תחום בריאות האישה במכבי שירותי בריאות
(צילום: עדי עזר)
במקרים מסוימים נשים יכולות לחוות כאב נקודתי בזמן הכנסת ההתקן. “ישנן נשים עם אנטומיה מאתגרת, כמו רחם אחורי או משוך פנימה; נשים הסובלות מאנדומטריוזיס או נשים שעברו פגיעה מינית והטיפול עלול להוות עבורן טריגר נפשי וגופני”, מסביר ד”ר זילברליכט. “כאן נכנסת הרפואה המותאמת אישית. כיום קיימים מגוון פתרונות מתקדמים להקלה משמעותית, שפתוחים בפני כל מטופלת”.
“זכות הבחירה והזכות שלא לסבול מכאב הן שתי זכויות יסוד שאני מדגישה בפני כל מטופלת”, מוסיפה ד”ר קלייטמן. “זכותן המלאה לדעת שלא הכול חייב לקרות במפגש הראשון. מותר להכיר קודם את הרופא או את הרופאה, לבנות אמון ורק אז לבצע את הפעולה. כיום, סוגי ההתקנים חדישים ודקים יותר, ונשים רבות פשוט לא מודעות לקיומם של פתרונות האלחוש”. הפתרונות כוללים נטילת תרופות משככות כאבים, שימוש במשחות או זריקת הרדמה מקומית, שימוש בגז צחוק וטשטוש או הרדמה כללית במסגרת אשפוז יום, פתרון עבור אוכלוסיות שהתהליך עבורן עלול להיות מורכב או רגיש יותר מהרגיל.
להתקנים תוך־רחמיים (ובמיוחד להתקנים הורמונליים) יש לעתים קרובות גם יתרונות רפואיים עצומים מעבר למניעת היריון. ד”ר קלייטמן מציינת: “אני מתקינה לא פעם התקנים כטיפול רפואי לכל דבר: לטיפול בדימומים כבדים, במצבים של אנדומטריוזיס שלא מגיב לטיפולים אחרים, ואפילו כטיפול מונע במצבים טרום־סרטניים של הרחם. זהו כלי שמשפר את איכות החיים”.
המסר שלהם ברור: אל תיתני לחרדה למנוע ממך לבחור את אמצעי המניעה הנכון עבורך. הגיעי למרפאה, בקשי שיחה מקדימה והסבר מדויק על שלבי התהליך, על אפשרויות האלחוש ועל הטכנולוגיות המתקדמות העומדות לרשותך. עשי מה שנכון לך. הגוף שלך, השליטה שלך.

CAREVIX: מהפכת הוואקום

חלק גדול מתחושת חוסר הנוחות בזמן התקנת ההתקן נובע מהמכשיר המסורתי שאוחז בצוואר הרחם באמצעות “צביטה” מכנית קטנה, שעלולה להרגיש כמו ציר לא נעים. במטרה לשפר את חוויית המטופלת ולמנוע כאב, פותח CAREVIX, מכשיר פנאומטי עדין, האוחז בצוואר הרחם ומניע אותו באמצעות טכנולוגיית ואקום מבוקרת במקום צביטה. המכשיר המתקדם הזה מפחית באופן דרמטי את תחושת אי הנוחות והופך את הפעולה למהירה וכמעט בלתי מורגשת. לפרטים נוספים אודות המוצר, ניתן לפנות לחברת מדיפז המשווקת בישראל בטלפון 09-9600808
מידע נוסף ניתן למצוא באתר בריאות האישה של חברת באייר